הידעתם? בכל פעם שאתם אוכלים ביג מק או משחקים בלגו, אתם תומכים בדרך כלשהי בגניבה.


הייתה בובה למבוגרים. ברבי (צילום: shutterstock)


למעשה, רבים מהמוצרים הידועים והמצליחים ביותר בעולם הועתקו מהמתחרים הקודמים, שרובם נשלחו לפח האשפה של ההיסטוריה. בין אם בשל שיטות עסקיות כושלות, שיווק לקוי או סתם תזמון רע, הנה כמה מן המוצרים המקוריים שהושארו מאחור על ידי החקיינים שלהם:

לחברת הרשי יש מכירות שנתיות של יותר מ-10 מיליארד דולרים, והיא אחת מיצרניות השוקולד הגדולות בעולם לצד נסטלה וקאנדבורי. מוצר הדגל של החברה, זה שהביא אותה לראש טבלאות המכירות היא העתקה של מוצר שהומצא בכלל בשנת 1894. חברה בשל ווילבור המציאה את הנשיקה המפורסמת.

חברת הרשי לא הייתה המעתיקה היחידה ובשנת 1909 ניסה הנרי ווילבור לקחת חלק מהחקיינים לבית המשפט. צורת הנשיקה של ווילבור הייתה יחודית: החלק התחתון של הממתק היה מעוצב בצורת פרח כאשר אותיות שם החברה מעטרות את עלי הכותרת. בניגוד לנשיקה של ווילבור, זו של הרשי הייתה קונוס רגיל, שטוח בחלק התחתון וללא שם.

הרגע המכריע של הרשי היה ב-1921, כאשר ציוד ייצור חדש הביא את האפשרות לעטוף את הנשיקה ברדיד באופן אוטומטי, וווילבור נשארה מאחור בתחרות על השוק.

בשנת  2009 השחקה ארמור גיימס משחק פלאש חינמי בשם "לרסק את הטירה" שבמסגרתו המטרה הייתה להרוג תושבי טירה באמצעות סלעים או פצצות. רק שמונה חודשים לאחר מכן יצא המשחק המפורסם אנגרי בירדס שהציע את אותו הרעיון, רק עם ציפורים, חזירים וצבע.

ההבדל היה בממשק המשתמש, המוסיקה והעיצוב ועד היום המשחק הורד מיליארדי פעמים, בעוד "לרסק את הטירה" נשכח בצד.


במקום ציפורים הייתה פעם טירה. אנגרי ברדס (צילום: shutterstock)


כאשר זכיין מקדונלדס, ג'ים דליגטי, המציא את הביג מק שכולם מכירים בשנת 1967, הוא עשה זאת 30 שנים לאחר ההמצאה המקורית. בוב ויאן המציא את הביג בוי בשנת . 1937 "חיפשתי רעיון ואז לילה אחד בפברואר 1937, ירדה חלק מתזמורת בית הספר התיכון גלנדייל, כמנהגם. הם ביקשו ממני משהו מיוחד ולקחתי על עצמי את האתגר" הוא סיפר.

דליגטי אכן מודה בכך: "זה לא היה כמו להמציא את הנורה", הוא אומר על הביג מק. "הנורה כבר הייתה שם. כל מה שעשיתי היה לחבר אותה לשקע", הוא מתאר את המצאת הקציצה המפורסמת.

ב-1956, אשת העסקים האמריקנית ומייסדת חברת הצעצועים מאטל, רות הנדלר, חגגה עם משפחתה בשווייץ, כאשר בתה ברברה, בת ה -15, נתקלה בצעצוע בחנות מתנות. זו הייתה בובת בילד לילי, בלונדית עם קוקו גבוה שהתבססה על דמות פופולרית שנוצרה על ידי האמן ריינהרד בות'ין בשנות הארבעים.

את בובות הלילי ניתן היה לקנות בחנויות טבק, ברים וצעצועים למבוגרים. גברים קיבלו אותה במתנה כמתנות אסורות או מיניות במסיבות רווקים, הניחו אותן על לוח המחוונים של המכונית שלהם, או השכיבו אותן מהמראה האחורית. הנדלר הציעה בעבר ראיון דומה של בובה למבוגרים לבעלה אליוט, לאחר שראתה את בתה משחקת בבובות נייד. היא קנתה שלוש מהן, ולאחר עיצוב מחדש ידידותי לילדים, ביצעה ברבי את הופעת הבכורה שלה ביריד צעצועים אמריקאי בניו יורק.

ברבי גם הגיעה עד לבית המשפט, כאשר חברת מאטל נתבעה על ידי היצרן הגרמני של הבובה המקורית. השניים יישבו את ההדורים בסופו של דבר מחוץ לבית המשפט, בשנת 1963, כאשר מאטל רכשה את זכויות היוצרים והפטנט. היצרן המקורי קרס בשנת 1983 אבל ברבי נשארה.




You Might Also Like

חוסכים ומרוויחים

עדכונים חיים 24/7

כל מה שחשוב לך לדעת בזמן אמת

הירשמו עכשיו בחינם לדיוור היומי, ומדי יום תקבלו חדשות חשובות ועדכונים בזמן אמת