מה הייתם מצפים מילדיכם כשהוא יסיים את בית הספר ויתחיל ללמוד בתיכון, או קולג' או יצא לחיים? שאלה זו מטרידה הורים רבים כשהם בוחרים בית ספר לילדיהם. האם האווירה הלימודית חשובה יותר מהאווירה החברתית או האם מתמטיקה חשובה יותר מלימוד אנגלית או עברית? האם אינטגרציה מעשירה אותם ופותחת את הדלת להזדמנויות ולפתחון הלב והראש? האם לימוד ההיסטוריה חשוב יותר מלימוד קידמה וטכנולוגיה? איך משלבים ילדים שמגיעים באמצע שנת הלימודים ויוצרים חברויות חזקות שמשפיעות על הקהילה כולה? נראה שהכל חשוב באותה המידה. השאלה המהותית יותר היא: איך אפשר לשלב הכל ולצאת עם כלים וידע שאין שניים לו? על כל השאלות האלו בית ספר "קדימה" שממוקם בווסט וואלי בלוס אנג'לס מנסה לענות כבר 48 שנים, בהצלחה רבה.


לומדים בשיטות מיוחדות בבית הספר "קדימה"


בית ספר 'קדימה' הוא אמנם שחקן ותיק בשוק אך מצליח לשמור על המסורת לצד התחדשות יום יומית. המוסד, העצמאי-קהילתי, שומר לאורך כל השנים על שלושה עקרונות חשובים לפיתוח המוחות הצעירים: ללמוד, לעורר השראה ולצמוח. כשהבסיס חזק אפשר לצמוח לגובה רב, לטפס ולשאוף הכי רחוק שרק אפשר, "כל המרכיבים החשובים כמו הפן החברתי, היהודי, האקדמי כבר נמצאים כאן, אבל אנחנו תמיד במצב שניתן לשפר ולחדד" אומר  ד"ר סטיבן לורך, מנהל בית הספר. לורך, בעל ניסיון חינוכי וניהולי של מעל ל-40 שנים, החל לנהל את בית הספר רק לפני מספר חודשים והוא מודע לכובד האחריות שמוטלת עליו, להצעיד את בית הספר קדימה לעתיד. "לפני מספר שנים בית הספר החליט לאמץ את מודל הלמידה של המאה ה-21", אומר לורך "ברוב בתי הספר כשחושבים על המאה ה-21 חושבים רק על טכנולוגיה, וזה מה שהם מביאים לתלמידים. 

הטכנולוגיה היא רק כלי למידה, אבל מה שבאמת חשוב בתקופה הזו ובעתיד הוא שלמידה תסתמך על ארבעה עקרונות: יצירתיות, חשיבה אנליטית-ביקורתית, יכולת תקשורתית גבוהה ושיתוף פעולה. אלה הדברים שמעסיקים דורשים במאה ה-21. לא מספיק לקרוא נכון ולכתוב בלי שגיאות, אלא צריך לקרוא בצורה אנליטית וביקורתית ולכתוב בצורה משכנעת". עם העקרונות האלו יצא בית הספר 'קדימה' לדרך החדשה ומכין את תלמידיו שיצאו מיומנים ומתורגלים לערכים שיעזרו להם להסתגל גם במערכות חינוך אחרות וגם לאחר מכן בעולם.

אינטגרציה בין לימודים כלליים ולימודי יהדות זהו שם המשחק לצד אווירה חמה ותומכת. הלימודים מתבצעים בקבוצות קטנות, והמורה, לא רק שיודעת את רמתו של כל תלמיד, אלא גם מתאימה לכל תלמיד את צורת ההתקדמות המתאימה לו. חיי בית הספר מתנהלים בעברית ובאנגלית במידה שווה. המעבר בין המקצועות כמו מעברית לאנגלית, מיהדות למתמטיקה ומדעים, מלימודי מוזיקה לטכנולוגיה, וכן הלאה זורם בחופשיות ובטבעיות ובאווירה נינוחה. התוכנית האקדמית היא גולת הכותרת של בית הספר, אך גם מקצועות ונושאים כמו יהדות, חגים ומסורת, הוואי ותרבות ישראלית, תפילה ותולדות עם ישראל נלמדים בדרך מיוחדת. "בכיתות העברית השבוע ארחנו סופרת, הדס נוריאל, שהקריאה ספר שכתבה בשם 'סיפור המרשמלו' שמתאר ניסוי שנערך בעיקר באוניברסיטת סטנפורד במשך ארבעים שנים, החל משנות ה- 60. 

הניסוי בוחן את היכולת של ילדים צעירים להתאפק ולא לאכול מרשמלו זאת על מנת לקבל מרשמלו נוסף ככל שיוכלו להמתין כ-15 דקות לפני שיאכלו את הראשון, ומה ההשלכות של ההתאפקות הזו לטווח הארוך. מטרת הספר היא להעלות את המודעות של הילדים לתוצאות מעשיהם. היא הקריאה את הספר הזה והתלמידים התלהבו מאוד, גם לשמוע סיפור מסופרת אמיתית וגם לשאול אותה על איך היא כתבה ומה היו מקורות ההשראה שלה. מדובר בתלמידי גן חובה עד כיתה ג' ששמעו את הסיפור הזה".


בחגי תשרי, בכל הכיתות עסקו בלימוד ובעשייה לקראת החג. "הדבר שהרשים אותי במיוחד היה תפילת ה'אשמנו' שכתבו כל תלמידי כיתה ז'. עשרות תלמידים שיתפו פעולה בכתיבת תפילה קהילתית שהקריאו בפני תלמידי כל בית הספר, בטקס תפילה בערב יום כיפור". אומר לורך. הכתיבה העצמאית ושיתוף הפעולה הייחודי הזה לווה לצד פעילויות נוספות הקשורות ליום כיפורים. אחד מהם הוא התשליך על חוף הים. כחמישים משפחות נכחו באירוע שמתחיל משש ועד לשמונה בערב. חול המועד סוכות נחגג בשיתוף המשפחות והקהילה באירוע מסורתי "סוכות ביחד", חגיגה שנתית בחצר בית הספר. "אנחנו משתמשים בשתי הסוכות שיש לנו. אנחנו אוכלים יחד, ויש פעילויות לתלמידים ולהורים".

השנה החליט צוות בית הספר שהנושא בסוכות יהיה יהדות המזרח. התלמידים הכינו קישוטים שמתאימים לנושא, הפעילויות היו בסימן יהדות המזרח. "לא בדקתי את התפריט" אומר לורך בחיוך "אבל כנראה שיהיה מזרחי". חידוש נוסף שמכניס לורך הוא קריאת התורה "בשנים האחרונות לא היה מישהו בצוות בית הספר שהיה מסוגל לקרוא בתורה, אז הוספנו את זה, קריאת התורה בשני וחמישי". אלו רק דוגמאות מעטות ממגוון רחב של שיטות לימוד שונות שבית הספר מנחיל לתלמידיו לצד פעילויות רבות שהופכות את בית ספר לאבן שואבת שמאחדת את הקהילה כולה.


חוגגים סוכות עם הקהילה בבית הספר "קדימה"


את הילדים, מגיל שנתיים ועד כיתה ח' שמגיעים כל בוקר מקבל צוות מורים שהופך את המקום לא רק לבית ספר אלא לקהילה ענפה ומשגשגת. בית הספר מגדיר עצמו עצמאי-קהילתי. "זה אחד האתגרים הממושכים שלנו, איך להגדיר עצמנו בקשת היהודית בצורה שתשקף את כל המגזרים שמשתייכים ומזדהים עם בית הספר" מחדד לורך. "ואני מאמין שנצליח לעשות זאת בצורה טובה", הוא מוסיף. המוסד מושך אליו מגוון רחב של משפחות מהקהילה הישראלית, הישראלית לשעבר וגם ממשפחות יהודיות מקומיות "בעצם בתוך כותלי בית הספר אנחנו קיבוץ גלויות". המגוון יוצר קהילה רחבה שמשלבת ומקבלת לתוכה תרבויות, דרכי גישה וחיים שונים. ב'קדימה' מצליחים למצוא מקום לכל תלמיד ותלמיד ולכל משפחה ומשפחה.


ישראלים רבים מגיעים לרילוקיישן בלוס אנג'לס בכלל ובוואלי בפרט ולכן ההרשמה לבית הספר פתוחה לאורך כל השנה. צוות בית הספר ערוך ומודע למצב הייחודי בו הילדים שמגיעים מישראל או מכל מקום אחר ממנו הם עוברים. "יש לנו אמפטיה גדולה למשפחות שעושות רילוקיישן. יש למי לפנות פה בעברית שזה חלק חשוב במעבר שלהם. התלמידים מסתדרים ומסתגלים מהר מאוד. ילד שהגיע באמצע השנה צריך להיכנס לחיק הקהילה בצורה הקלה והחמה ביותר. אנחנו נמצאים בקשר גם עם ההורים, ועוזרים להם להסתגל, להשתלב ולהתחבר עם משפחות אחרות בבית הספר. דרך הקהילה הישראלית הממוסדת במקום הם לומדים כל מה שהם צריכים לדעת על כיצד לנווט כאן".


חינוך למצויינות ב"קדימה"

לצד כל אלו, ב'קדימה' לרגע לא שוכחים את המטרה של מצויינות אקדמית, אך מבינים שבית ספר אינו רק מוסד שמחלק ציונים אלא מקום לבנות קהילה, להשריש זהות חזקה, אחריות וחיים ערכיים בילדים, ואף לעצב את מנהיגי העתיד. ההצלחה נמדדת כבר עכשיו כשהם עוברים לתיכונים בין אם יהודיים כמו 'דה-טולידו' השכן, או תיכונים אחרים פרטיים וציבוריים. "הם משתלבים יפה מאוד בתיכונים שלהם. בכל המסגרות. הפידבק שאנחנו מקבלים מהתיכונים הללו הוא שתלמידנו מצטיינים במוסר העבודה שלהם. אצל רובם יכולת העברית עולה על יכולת העברית של יהודים מבתי ספר אחרים.

מוסר העבודה מייחד אותם והם מסוגלים לספוג שלוש, ארבע ואף חמש שעות של שיעורי בית. הם רגילים לעומס, ולכן המעבר שלהם לתיכון הוא בדרך כלל חלק יותר ומוצלח יותר מתלמידים אחרים שמתקשים בשבועות ובחודשים הראשונים של המעבר לתיכון ולסביבה לימודית יותר אינטנסיבית. הם יודעים כיצד לנהל דיון, כיצד להיעזר במורה. אנחנו מחנכים אותם לזה. אנחנו רואים שהם תופסים באופן יחסי, יותר תפקידי מנהיגות במקומות אליהם הם פונים", מסכם לורך.


You Might Also Like

חוסכים ומרוויחים

עדכונים חיים 24/7

כל מה שחשוב לך לדעת בזמן אמת

הירשמו עכשיו בחינם לדיוור היומי, ומדי יום תקבלו חדשות חשובות ועדכונים בזמן אמת