מחקר חדש שנערך בסיאטל חושף תמונת מצב מדאיגה: יותר מ-1,100 מבנים בעיר עלולים לקרוס במקרה של רעידת אדמה. ממצאי המחקר פורסמו השבוע, בדיוק 60 שנה לאחר רעידת האדמה ההרסנית שפקדה את מערב וושינגטון בשנת 1965, בה נהרגו שבעה אנשים.
לפי הנתונים, 1,117 מבנים סווגו לשלוש רמות סיכון: "בינונית" (72 אחוז מהמבנים), "גבוהה" (18 אחוז) ו"קריטית" (10 אחוז). מדאיג במיוחד הוא הנתון כי 66 אחוז מהמבנים בסיכון הקריטי ביותר הם בתי ספר, רבים מהם נבנו בסוף המאה ה-19 או תחילת המאה ה-20.
"כל המבנים הללו זקוקים לחיזוק מבני כדי שיהיו בטוחים יותר ברעידת אדמה," הסבירה אמנדה הרצפלד, מנהלת התוכנית במחלקת הבנייה והפיקוח של סיאטל. היא הוסיפה כי תהליך החיזוק כולל שימוש בפלדה לחיבור הגג לקירות והקירות לרצפות, בדומה לשיטות המיושמות ביפן, אחת המדינות המועדות לרעידות אדמה בעולם.
אלפני מבנים בסיאטל נמצאים בסכנת קריסה בתרחיש רעידת אדמה
סיאטל ממוקמת באזור סיסמי פעיל הידוע כ"אזור השקיעה קסקדיה", וסדרת רעידות אדמה בחודשים האחרונים מעוררת חשש בקרב מומחים מפני אירוע משמעותי בעתיד. רעידת האדמה האחרונה המשמעותית, "רעידת ניסקוואלי" בפברואר 2001, מדדה 6.8 בסולם ריכטר, גבתה חיי אדם אחד וגרמה לנזק רב יותר מהרעידה שהתרחשה 36 שנים קודם לכן.
למרות הסיכון הברור, העיר אינה מחייבת חיזוק מבנים בשל העלויות הגבוהות הכרוכות בכך. ד"ר ה. קיט מיאמוטו, מהנדס מבנים המתמחה ברעידות אדמה, ציין כי אפילו חיזוקים קטנים יכולים לעשות הבדל משמעותי. עד כה, רק חמישה מבנים מתוך יותר מ-1,100 ברשימה סומנו כמחוזקים.
"אנחנו יודעים שלא נוכל לדרוש חיזוק עד שיזוהו מקורות מימון," אמרה הרצפלד, והוסיפה כי העירייה בוחנת אפשרויות שונות, כולל מענקים. ממשלת העיר תומכת בהצעת חוק 1810 של מדינת וושינגטון, שתהפוך את החיזוקים לזולים יותר באמצעות זיכויי מס רכוש, אך הצעה זו לא התקדמה השנה.
בינתיים, הרצפלד מזכירה לתושבים כי הוראות הבטיחות נותרות זהות ללא קשר לסוג המבנה: "להתכופף, להתכסות ולהחזיק חזק". היא הדגישה כי ניסיון לברוח מהמבנה עלול להיות מסוכן: "אם מסתכלים על תמונות של מבנים לא מחוזקים לאחר רעידת אדמה, רואים ערימת לבנים על המדרכה. אם רצים החוצה ברעידת אדמה, תהיו בדיוק במקום בו נופלות הלבנים."