מאמר שפורסם בירחון לפיסכולוגיה ניסויית, שיצר תרחישים אמיתיים שנערכו במעבדה, מצא שאנשים שתרגלו מדיטציה נטו לעזור יותר לזולת ולהרגיש כלפיו רגשות אמיתיים של חמלה והזדהות. "כשמישהו רואה אדם שנעשה עימו אי צדק והוא מנודה, הוא בדרך כלל מרגיש לא טוב בקשר לזה", מסביר עוזר הפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת קליפורניה, דניאל בארי. "אך ההרגשה הרעה הזאת כלפי הקורבן מוחלפת בדרך כלל להרגשה רעה כללית, שלא עוזרת לנו לתמוך באדם הזקוק לעזרה", הוא הוסיף.
המחקר כלל סדרה של ארבעה ניסויים כאשר כל אחד מהם כלל כ-100-150 משתתפים. ברוב המחקרים חצי מהמשתתפים נטלו חלק בסדנת מדיטציה מוקלטת שעזרה להם להתחבר לרגע אותו הם חווים בהווה, וחצי מהמשתתפים לא קיבלו טיפול או הדרכה כלל. מנהלי הניסוי נתנו למשתתפים לשחק במשחק וידאו בעל שני סיבובים, כאשר בתומם נחקר אחד לא הספיק לשחק מפאת הזמן שאזל בכוונה. בדיוק באותו הרגע התפנו החוקרים לבדוק את התגובות.
הסתבר כי הנחקרים שעברו את סדנת המוטיבציה הראו רמות גבוהות יותר של התנהגות אמפטית מהמשתתפים שלא עברו את הסדנה. הם כתבו מילים חמות ואדיבות יותר באימייל שכתבו שסיכם את המחקר, ופיצו על חוסר הצדק במשחק הוידאו, בסיבוב הבא שנערך. "כל המחקרים שבוצעו מראים שהאנשים שעברו את סדנת המוטיבציה הראו רמה גבוהה יותר של דאגה לזולת מאשר כעס ואכזבה לא מבוקרים על עורכי המחקר. הם לא כעסו על עצמם אלא הראו חמלה גדולה יותר לאנשים שקופחו" אמר בארי.
בעוד שאת מסקנות המחקר קשה להכליל מעבר לסיטואציות שבוקרו בתנאי מעבדה, בארי אומר שניסויי העבר הצביעו על כך כי מדיטציה גורמת לאנשים להיות נחמדים ואמפטים יותר במערכות יחסים שונות בחייהם. "המחקר הציג לנו איך אימון במדיטציה גורם לנו לחשוב בצורה כל כך שונה מדרכינו הטבעיות, אני סמוך ובטוח כי אימון קבוע במדיטציה עשוי לעזור לנו לשבור את הדרך האוטומטית בה אנו חושבים על אחרים, ולהרחיב את מעגל האנשים אליהם אנו מתהגים בחמלה ובאדיבות" סיכם בארי.
