לוס אנגל‘ס: בארות נפט הפזורות בעיר מסכנות את בריאות התושבים
על פי דוח משרד הבריאות הן משחררות גזים רעילים שמעלים את הסיכון לבעיות במערכת הנשימה ולמחלת הסרטן
בארות נפט המצויות באזורי מגורים בלוס אנג'לס, משחררות רעלים מסוכנים דוח חדש מציע פתרונות למצב
דוח שפורסם על ידי משרד הבריאות של מחוז לוס אנג'לס, טוען כי בארות נפט הפזורות בעיר ובמחוזותיה, משחררות גזים מזהמים ורעילים המסכנים את בריאות התושבים המתגוררים בסמיכות בשכונות עוני צפופות. לפי הדוח, אתרי הנפט הללו ממוקמים בקרבת בתי מגורים, בתי ספר, ומגרשי משחקים, וכי המרחק בו הם ממוקמים אינו עומד בתקן הנדרש. החשיפה לכימיקלים המשתחררים לאויר עשויה להעלות את הסיכונים לבעיות במערכת הנשימה ועד התפתחות של סוגי סרטן.
על פי הדוח, נדרשת הרחקה נוספת של אותן בארות מאזורי המגורים. למעלה מ- 3,468 בארות נפט פעילות במחוז לוס אנג‘לס, 880 מתוכן פועלות בתוך העיר עצמה. חלקן ממוקמות כ- 60 עד 100 רגל מדלתות בתי המגורים. ככל שהבאר קרובה יותר, כך גדל הסיכון להשפעות בריאותיות שליליות כמו לדוגמה, החשיפה לבנזין שהוא מסרטן ידוע או מימן גופריתי, תרכובת בעלת ארומה של ביצים רקובות, שיכולה לגרום למחלות קיבה ומעיים. הדו"ח הוזמן על ידי עיריית לוס אנג‘לס, לאחר בשנים האחרונות התקבלו תלונות מתושבי דרום העיר על כאבי ראש, גירויי עיניים, בחילות והקאות. המחוז עבד עם צוות מיוחד של נפט וגז, שכבר חקר מספר אתרים. הצוות מצא 15 בארות ומיכלים במרחק של פחות מ -300 מטרים מבתים או מבית הספר; שניים מהאתרים הכילו 60 בארות.
מחלקת הבריאות הדגישה את חשיבות הגדלת המרחק בין האוכלוסיה לבארות נפט כאחת הדרכים הטובות ביותר להגנה על בריאות הציבור. זה יכול להיעשות על ידי הרחבת המרחק ממתקן נפט לבין בתי מגורים או בתי ספר. המחוז דורש מרחק של לפחות 300 רגל, והדו"ח ממליץ להגדיל אותו עד ל-1,500 רגל. מחוז לוס אנג‘לס, השני בגודלו בייצור נפט בקליפורניה, מחזיק בתקנים הנוקשים ביותר עבור מתקני נפט וגז בארה“ב. דאלאס דורשת 1,500 רגל, ומדינת מרילנד דורשת 1,000 מטר מבתים, בתי ספר ומוסדות דת.
ועדי שכונה והסביבה וכן קבוצות הפעילות למען איכות סביבה פועלים יחד כנגד קידוחים בשכונות מגורים ודורשים ממתקני הנפט והגז להיות מורחקים לפחות 2,500 רגל מהבתים. דרישה זו עשויה להפוך את המתקנים הרבים הקיימים לאינם הולמים לשימוש."אלה שבתוך הטווח הקרוב מידי לבתים יאלצו להפסיק את פעילותם", אמרה מרתה ארוגלו, מנכ"ל רופאים לאחריות חברתית ויו"ר עמית של STAND-LA. ”אך יהיה צורך לשלם לבעלי הבאר על מנת לסגור אותם“ הוסיפה. "אתרי נפט שאינם עומדים בתקני איכות הסביבה בה הם נמצאים, זה משהו שערים ומחוזות צריכים להתמודד איתו כל הזמן, וגם במקרה זה לא צריך להיות שונה", אמרה ארוגלו. לדוגמה, העיר פסדינה קבעה מרחק מינימום של 600 רגל לחנויות לממכר מריחואנה רפואית בהתאם לאישור הבוחר. העיר קנסה חנויות שכאלה על הפרת חוקי תכנון. לטענתה "התעלמנו מהאנשים שגרים בקרבה רבה מאוד לבארות האלה. במשך 30 השנים האחרונות, לא היה פיקוח על הנפט על בעיר לוס אנג'לס ואף אחד לא שם לב".
הדו“ח מצא ככל שמצבור הנפט מתמעט והופך לפחות נגיש, יש צורך בגירוי כימי נוסף על מנת לחלצו, דבר המגביר את חשיפת הרעלים באוויר. "ההערכה היא כי 26% מן הבארות הפעילים באזור לוס אנג'לס כבר פועלים בשיטות כמו שבירה הידראולית או דחיסה של חצץ איכותי“. בנוסף הוא העלה נהלי בטיחות נוספים לטיפול בבעיה הכוללים:
1.התקנה של מוניטורים קבועים לבדיקת איכות האוויר, כך שמומחים לניהול איכות האויר בחוף הדרומי יידעו לזהות אם רמות זיהום אוויר רעילות אינן בטוחות. בפועל קיימים כמה מוניטורים כאלה אך הדו“ח טוען שהם פועלים באופן בלתי רציף.
2.שדרוג מערכות גילוי דליפות הנפט והגז.
3.מפעילי בארות שיבנו תוכנית בטיחות קהילתית.
