במחקר בכתב העת "פריצות דרך מדעיות" שפורסם השבוע נכתבו חדשות לא משמחות במיוחד עבור תושבי סן-פרנסיסקו ואזור המפרץ בקליפורניה: גובה פני הים עולה והקרקע שוקעת. תופעת השקיעה מכונה על ידי המדענים subsidence ועיקרה שקיעה מתמשכת של הקרקע. הסיבה העיקרית לתופעה הזו היא שאיבת יתר של מי תהום. כתוצאה משאיבת היתר וניצול מירבי של גופי המים התת- קרקעיים, שוקעת הקרקע אל תוך החללים הריקים שנוצרים.
במקרה של סן-פרנסיסקו תופעת השקיעה מתרחשת באזורים שפותחו על מילוי קרקע מלאכותי (בדרך כלל אתר של הטמנת פסולת מוצקה) ובמקומות בהם ניבנו שכונות מגורים על מרבצי בוץ. כאשר המבנה הגיאולוגי הזה נפגש עם עליית פני הים, נוצר מצב חדש ומוחשי, שהאזור נכנס לתחום הסכנה של הימצאות מתחת לפני מים בשנת 2100. אם כך אכן יקרה, האזור מתחת למים יגדל מ-48 מיילים מרובעים ל-166.
בין האזורים ששקיעתם מהירה למדי נמצא טרז'ר איילנד, אי מלאכותי במפרץ בין סן פרנסיסקו ואוקלנד. הוא נבנה בשנות ה-30 של המאה הקודמת על אדמת מילוי וכעת הוא שוקע בשליש האינץ' מדי שנה.
זה הרבה יותר מסך כל שקיעת הקרקע במפרץ, הנאמדת בפחות מעשירית האינץ' (2 מילימטרים) בשנה. זה הופך אותו לפגיע יותר מעליית פני הים לאורך זמן. נמל התעופה הבינלאומי של סן פרנסיסקו שוקע אף הוא מהר יותר מהממוצע. כשמצרפים את השקיעה מחד לעליית פני הים מאידך, המשמעות היא שכמחצית ממסלולי ההמראה/נחיתה בנמל התעופה יהיו מתחת למים עד שנת 2100.
