ועדה של מועצת העיר לוס-אנג'לס הסכימה בשבוע שעבר, להתחיל לבחון אפשרויות לסייע במימון לבעלי בתים הזקוקים לשיפוץ מיידי ויקר הנדרש כחוק, בשל נזקים שנגרמו מפעילות סיסמית הקשורה ברעידת אדמה. מדובר בכ-15,000 בניינים כאלה.
מבנה מגורים שקרס מרעש אדמה במחוז נאפה בקליפורניה
העיריה העבירה דרישה כזו כבר ב-2015 באשר לשיפוץ החיוני הנדרש, אלא שמסתבר שהעלויות הן עצומות ומהוות מכשול בפני בעלי הבתים לעמוד במשימה הזו, מה שעלול לחבל ביישום התכנית, כך עולה מהצעה לסדר שהעלה חבר המועצה מיטשל אנגלנדר ואשר אושרה ביום שני על ידי ועדת התקציב והמימון.
עלות שיפוץ כזה עשויה להגיע לסך של כ-130,000 דולר לבית שהמסגרת שלו עשויה מעץ ועד מיליוני דולרים למבנים גדולים יותר העשויים מבטון ואבן. לעירייה ישנן תכניות סיוע לבעלי הבתים, אך עדיין אין תמריצים ברורים להשקיע את סכומי העתק הללו בפרויקט.
ב-2015 חתם ראש העיר אריק גארסטי על הצעת החוק בנדון, שהפכה מאוחר יותר לחוק והפך בכך את לוס-אנג'לס לעיר המוגנת ביותר בארה"ב - מבחינת החוק - כנגד רעידות אדמה. החוק מתייחס לפי ההערכות לכ-15,000 מבנים ישנים המוגדרים כפגיעים ביותר, בתרחיש של רעידת אדמה רצינית, כולל 13,500 מבנים "רכים" יותר מעץ, שלהם קומות רעועות במקרים של מבני קומות, עם חניות תת-קרקעיות. כן יש ב"מלאי" המסוכן עוד כ-1,500 מבני בטון בעייתים.
מבני עץ חייבים שיפוץ תוך 7 שנים ומבני בטון תוך 25 שנה
לפי הצעת החוק, שיפוצים כנגד מפגעים סיסמיים של מבני עץ, חייבים להתבצע בתוך שבע שנים, ובאשר למבני בטון השיפוץ חייב להתבצע בתוך 25 שנה, עם "תחנות" של התקדמות בשיפוץ לאורך התקופה.
ההצעה עוסקת במבנים שהוקמו לפני שהוגדרו מה הם התקנים הנכונים והראויים המסוגלים לעמוד במפגעים סיסמיים וכוללת מבני עץ "רכים", שהוקמו לפני 1978 ומבני בטון שהוקמו לפני 13 בינואר 1977.
כאשר המלאכה תושלם בעל הבית יוכל לקבל 50% מעלות השיפוץ מתכנית השיפוץ העירונית. ברם, אם המלאכה לא תושלם במהלך מסגרת הזמן שהוקצתה לכך, ייהרס הבניין, מה שיביא לנסיגה במלאי הדירות בנות ההשגה המוצעות למגורים בעיר, בעידן שבו היקף חסרי הבית הולך וגדל וכך גם מחירי השכירות, או רכישת בתים.
אחד המקורות הזמינים למימון פרויקט שיקום הבתים הבעייתים, לפי ההצעה, עשוי להיות הקרן לדיור בר השגה. הקרן הזו נפגעה מקיצוצים שנעשו על ידי הממשל הפדרלי, אבל היא עשוי להתאושש כלכלית בעקבות אישור הצעת חוק והחתימה עליה של גארסטי, מהלכים שיכניסו לה ככל הנראה כ-100 מיליון דולר בשנה, צעד שעשוי לעודד יזמים ומפתחים.
