לא כל שלושה מיליארד האנשים הטסים ברחבי העולם מדי שנה נמצאים בקו הבריאות. השכל הישר אומר שיש סיכוי גבוה לפתח התקררות או כל מחלה אחרת כיושבים במהלך טיסה לצד אנשים שייתכן והם חולים.
ממחקר שפורסם בשבוע שעבר עולה, כי בטיסות בין יבשתיות, הסיכוי להידבקות במחלה או בזיהום אפשרי משתנה לפי המקום בו יושבים ולפי היושבים בסמוך. לנוסעים הנמצאים במרחק של שני מושבים ליד אדם עם מחלה נשימתית או באותה שורה בה הוא יושב, יש סיכוי של 80 אחוז לפתח חולי מאשר לנוסעים הישובים רחוק יותר.
לפי המחקר הסיכוי של שאר הנוסעים להידבק היה נמוך משלושה אחוזים.
"נוסעים לא אמורים להיות מוטרדים משיעול, למשל, של מי שיושב חמש שורות מאחוריהם. תוצאות המחקר לא מנעו ממני לטוס", אומרת הכותבת הראשית של המחקר, פרופ' ויקי סטובר הרצברג, מבית הספר לסיעוד נל הודסון וודרף, באוניברסיטת אמורי.
סיכונים במהלך טיסה
ארגון הבריאות העולמי טוען, כי מחלות נשימתיות, כגון שפעת או סארס (SARS), מועברות בעיקר בזמן שחולה מתעטש, משתעל או מדבר. פעולות אלה גורמות לשחרור חיידקים לאוויר.
מחקר משנת 1996 מצא, כי אישה שטסה מהונלולו לבולטימור העבירה שחפת, שעמידה בפני תרופות, לשישה נוסעים לפחות. נציגי בריאות הציבור מוטרדים בעיקר בתקופות של התפרצות מגיפות, כגון סארס ואבולה, מחלות הנחשבות לקטלניות. עם זאת, היה חוסר בראיות מוצקות.
הסיכונים בהתפשטות מחלות נשימתיות תלויים בנוכחות אנשים חולים במטוס ובמידת המגע עימם. פרופ' הרצברג ועמיתיה נכחו בעשר טיסות בין יבשתיות על מנת לחקור זאת. חברת התעופה איירקראפט מימנה את המחקר אך לא לקחה חלק בתכנונו.
המחקר עקב אחר נוסעים במקומות ישיבה צפופים, במטוסים צרים בעלי מעבר יחיד. בטיסה אחת היו 17 מקומות ריקים, בשתי טיסות היו רק כמה מקומות ריקים ובשבע טיסות היתה תפוסה מלאה. מתוך 1,540 הנוסעים, רק אדם אחד השתעל שיעול מתון. בין 41 אנשי צוותי המטוסים שנבדקו, לא היה מי שהשתעל.
מעקב אחר נוסעים
החוקרים עקבו אחר תנועת הנוסעים ומצאו, כי מחצית מהם לא השתמשו בשירותים. למעשה, כ-38 אחוז מהנוסעים לא עזבו את מושבם, בזמן ש-38 אחוז מהם קמו ממושבם פעם אחת; 13 אחוז קמו פעמיים ו-11 אחוז קמו מספר פעמים. המתנה, כניסה ויציאה מהשירותים היו התנועות השכיחות ביותר בקרב הנוסעים. לאחר מכן, השימוש בתא המטען שמעל למושבים היה הגורם לקימה. הטיסות ארכו 238 דקות בממוצע. אנשי הצוות באו במגע עם הנוסעים למשך של כ-67 דקות בממוצע. בהתבסס על נתונים אלו, החוקרים העריכו שאיש צוות אחד שחולה יכול להדביק קרוב לחמישה נוסעים בכל טיסה. כדי להדגיש את ממצאי המחקר, בוצעו גם 229 דגימות סביבתיות לפני, במהלך ואחרי הטיסות. הדגימות בחנו 18 וירוסי נשימה נפוצים, כולל זנים שונים של שפעת. כלל הדגימות שנלקחו מהאוויר וממשטחים קשיחים, נמצאו שליליים.
החוקרים מזהירים שבשהות קצרה, כמות התנועות של הנוסעים והצוות תהיה פחותה בהרבה, אך בטיסות ארוכות תהיה תנועה רבה באופן ניכר. בהמשך לכך, לא ניתן להחיל את התוצאות על טיסות קצרות או ארוכות.
"אנו יודעים המון על מה שאנשים עושים במטוסים ובמשך כמה זמן", אומרת פרופ' הרצברג ומציינת, שמחקרה חסר נתונים על הסיכון להפצת המחלות באמצעות חפצים או חומרים שעלולים לשאת חיידקים, כגון בגדים.
הימנעות מחיידקים
ראש מחלקת מחלות זיהומיות בבית החולים לאנוקס היל שבניו יורק, ד"ר מרתה פלדמסר, אומרת, כי המתודה ששימשה במחקר החדש היתה יוצאת דופן, אך המחקר די מוגבל. המחקר לא מתמודד עם השפעות זרם האוויר במטוסים והשפעות טרום ולאחר הטיסה, כגון המתנה בשדה תעופה, שלא היתה מעורבת במחקר עצמו. בעיה נוספת היא שאיש מבין הנוסעים או מאנשי הצוות לא היה חולה בעשרת הטיסות שנבדקו. מצב זה היה לטובת המטיילים אך לרעת החוקרים, שלא ניתנה להם ההזדמנות לחקור את רמות החיידקים באוויר ועל פני השטח.
עם זאת, הועלתה כאן נקודה חשובה: היגיינת ידיים בסיסית. לדברי ד"ר פלדמסר: "אנשים צריכים לשמור על ידיים נקיות ככל שניתן ולהימנע ממגע בפנים". 80 אחוז או יותר משיעורי העברת חיידקים נרשמים בקרב נוסעים שמחככים מרפקים במהלך הטיסה, "צריכים להתחשב באחרים והן לקבוע מועד מחודש כשהם חולים או לקחת אמצעים נוספים בכדי למנוע הדבקה", היא אומרת. בטיחות צריכה לכלול חבישת מסיכה או נטילת תרופה נגד שיעול, "אחרי הכל, חולי מתון של אדם אחד עלול להיות מחלה קשה אצל אחר", לדברי פלדמסר.
הרצברג מסכימה שנוסעים צריכים תמיד לתרגל היגיינת ידיים טובה במטוס, "לשמור על ידיים נקיות ורחוק מהפנים. כשחולים יש לנהוג כמקובל: להשתעל ולהתעטש כלפי מטה, ולתוך המרפק".
