אי פוריות: איך להתמודד עם הבעיה המשפיעה על מיליוני זוגות בארצות הברית
בשליש מהמקרים אי פוריות נובעת מגורמים נשיים ובשליש מהמקרים ממגורמים גבריים. בשאר המקרים לא ברור אם הגורם הוא האישה, הגבר או שניהם
03.31.2018 23:36
רוני נאור
בעיית פוריות מוגדרת כניסיון להרות (ביחסי מין תכופים) במהלך שנה לפחות וללא הצלחה. אי פוריות נשית, גברית או שילוב של שניהם משפיעה על מיליוני זוגות בארצות הברית. כעשרה עד 18 אחוז מהזוגות חווים קשיים בכניסה להריון או קשיים בלידה.
בעיות פוריות אצל האישה הן בדרך כלל קשות לאבחנה
בשליש מהמקרים אי פוריות נובעת מגורמים נשיים ובשליש מהמקרים ממגורמים גבריים. בשאר המקרים לא ברור אם הגורם הוא האישה, הגבר או שניהם. בעיות פוריות אצל האישה הן בדרך כלל קשות לאבחנה. זוגות עקרים רבים ימשיכו לנסות להרות ללא כל טיפול. לאחר ניסיונות להרות במשך שנתיים, כ-95 אחוז מהזוגות הצליחו.
דלקת רירית הרחם או דלקת בתוך הרחם יכולות לשבש את ההיטמעות של הביצית. הפרעות מולדות ברחם כגון רחם בצורה לא נורמלית, יכולות לגרום לבעיות בכניסה להריון או במהלכו. היצרות צוואר הרחם, הצרת צוואר הרחם, יכולה להיגרם על ידי מום גנטי או פגם בצוואר הרחם. לפעמים צוואר הרחם לא מסוגל לייצר את סוג הרירית הטוב ביותר כדי לאפשר לזרע לנוע מהצוואר מעלה לרחם.
יש להיבדק אצל רופא בהתאם לגיל. עד גיל 35, רוב הרופאים ממליצים לנסות להרות לפחות שנה בטרם יבדקו או יחלו טיפול. בין גיל 35 לארבעים יש להיוועץ ברופא המטפל לאחר חצי שנה של ניסיונות. אחרי גיל ארבעים, הרופא ירצה להתחיל בבדיקות או בטיפול מיד. הרופא המטפל ירצה להתחיל בבדיקות ובטיפול אם לאחד מבני הזוג ישנן בעיות פוריות, או אם ישנה היסטוריה של מחזור לא סדיר, מחלות דלקתיות באגן, הפלות חוזרות, טיפול קודם בסרטן או אנדומטריוזיס.
בעיות פוריות אצל האישה הן בדרך כלל קשות לאבחנההרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
בשליש מהמקרים אי פוריות נובעת מגורמים נשיים ובשליש מהמקרים ממגורמים גבריים. בשאר המקרים לא ברור אם הגורם הוא האישה, הגבר או שניהם. בעיות פוריות אצל האישה הן בדרך כלל קשות לאבחנה. זוגות עקרים רבים ימשיכו לנסות להרות ללא כל טיפול. לאחר ניסיונות להרות במשך שנתיים, כ-95 אחוז מהזוגות הצליחו.
תסמינים
התסמין העיקרי לאי פוריות הוא החוסר יכולת להרות. מחזור חודשי ארוך מדי (35 יום או יותר), קצר מדי (פחות מ-21 יום), לא סדיר או היעדר מחזור חודשי, יכולים להסביר, כי האישה לא מבייצת. לא קיימים עוד סימנים חיצוניים או תסמינים על חוסר היכולת להרות.
כל אחד מגורמים אלה חיוני כדי להיכנס להריון: יש צורך בביוץ. על מנת להרות, השחלות צריכות לייצר ולשחרר ביציות. התהליך המכונה ביוץ. הרופא המטפל יכול לעזור להעריך את המחזור החודשי ולאשר ביוץ. בן הזוג צריך זרע. לרוב הזוגות, זו לא בעיה אלא אם לבן הזוג יש היסטוריה של מחלות או ניתוחים. הרופא יכול לבצע כמה בדיקות פשוטות, על מנת להעריך את איכות הזרע. מגע מיני סדיר הכרחי בזמן הפוריות. הרופא יכול לעזור להבין טוב יותר מתי רמת הפוריות נמצאת בשיאה הכי פורייה. יש לוודא את תקינות החצוצרות והרחם. הביצית והזרע נפגשים בחצוצרה ולעובר דרוש רחם בריא על מנת להתפתח בתוכו.
בכדי שהריון יתרחש, על כל שלב בתהליך ההתרבות האנושית לקרות בצורה נכונה. הצעדים בתהליך הם:אחת משתי השחלות משחררת ביצית בוגרת. הביצית נאספת על ידי החצוצרות. הזרע שוחה במעלה צוואר הרחם, דרך הרחם ולתוך החצוצרה להגיע לביצית להפריה. הביצית המופרית נעה במורד החצוצרה אל הרחם. הביצית המופרית נטמעת ומתפתחת ברחם.
אצל נשים, התהליך יכול להיות מופר בכל שלב. אי הפוריות נובעת מאחד או יותר מהגורמים הבאים.
הפרעות ביוץ קרי חוסר תדירות בביוץ או אי הופעתו, שכיחים בבעיות פוריות באחד מתוך ארבע זוגות עקרים. בעיות בייצור הורמוני רבייה על ידי ההיפותלמוס, בלוטת יותרת המוח, או בשחלה יכולות לגרום להפרעות בביוץ.
תסמונת השחלות הפוליציסטיות (PCOS), גורמת לחוסר איזון הורמונלי, המשפיע על הביוץ. היא מזוהה עם עמידות לאינסולין והשמנת יתר, צמיחת שיער חריגה על הפנים או הגוף ואקנה. זוהי הסיבה השכיחה ביותר לאי פוריות נשית.
תפקוד היפותלמי: שני הורמונים המיוצרים על ידי בלוטת יותרת המוח אחראיים על ביוץ בכל חודש, הורמון FSH ו- LH. לחץ פיזי או רגשי, משקל גבוה או נמוך מאוד, או עלייה משמעותית חריגה במשקל יכולים לשבש את ייצור ההורמונים וכך את הביוץ.
מחזור חודשי לא סדיר והיעדר מחזור, הם הסימנים השכיחים ביותר.
כישלון שחלות מוקדמות, שנקרא גם אי ספיקת שחלות ראשונית, נגרם בדרך כלל על ידי תגובה אוטואימונית או על ידי אובדן מוקדם של ביציות מהשחלה (גנטיקה או כימותרפיה). השחלה כבר לא מייצרת ביציות והיא מורידה את ייצור האסטרוגן אצל נשים מתחת לגיל ארבעים.
עודף הורמון פרולקטין. בלוטת יותרת המוח עלולה לגרום לעודף בייצור פרולקטין (Hyperprolactineemia), שמפחית את ייצור האסטרוגן ועשוי לגרום לאי פוריות. בדרך כלל זה קשור לבעיה בבלוטת יותרת המוח שיכולה גם להיגרם על ידי תרופות שנוטלים למחלות אחרות.
פגם בחצוצרות (פוריות החצוצרה), או חסימה בחצוצרות מונעים מהזרע להגיע לביצית או חוסמים את הביצית המופרית אל עבר הרחם.
הגורמים לפגם בחצוצרות או חסימתן יכולים לכלול: מחלות דלקתיות של האגן, זיהום של הרחם, החצוצרות והשחלות בשל כלמידיה, זיבה או זיהומים המועברים במגע מיני, ניתוח קודם בבטן או באגן, לרבות ניתוח להריון חוץ רחמי, שבו ביצית מופרית מתפתחת בחצוצרות במקום ברחם.
שחפת הרחם, היא גורם עיקרי לאי פוריות החצוצרה ברחבי העולם, אם כי נדיר בארצות הברית.
אנדומטריוזיס (רבייה חוץ רחמית) מתרחשת כאשר רקמה הצומחת באופן נורמלי ברחם, נטמעת ומתפתחת באזורים אחרים בגוף. צמיחת רקמה עודפת זו, והסרתה בניתוח, גורמת להצטלקות, שעלולה לחסום את החצוצרות ולמנוע איחוד של הביצית עם הזרע. אנדומטריוזיס יכולה גם להשפיע על בטנה של הרחם, משבשת את ההטמעה של הביצית המופרית. מצב זה עלול גם להשפיע על הפוריות בדרכים פחות ישירות, כגון פגם בביצית או בזרע.
בעיות ברחם ובצוואר הרחם
מספר בעיות ברחם ובצוואר הרחם יכולות להשפיע על אי פוריות, על ידי תהליך היטמעות הביצית או עלייה בסבירות להפלה: פוליפים שפירים או גידולים (פיברואידים או מיומות) שכיחים ברחם. חלקם יכולים לחסום את החצוצרות או להפר את תהליך היטמעות הביצית, ומשפיעים על הפריון. עם זאת, נשים רבות שיש להן פיברואידים או פוליפים יכולות להיכנס להריון. 
לאחר ניסיונות להרות במשך שנתיים, כ-95 אחוז מהזוגות הצליחו
דלקת רירית הרחם או דלקת בתוך הרחם יכולות לשבש את ההיטמעות של הביצית. הפרעות מולדות ברחם כגון רחם בצורה לא נורמלית, יכולות לגרום לבעיות בכניסה להריון או במהלכו. היצרות צוואר הרחם, הצרת צוואר הרחם, יכולה להיגרם על ידי מום גנטי או פגם בצוואר הרחם. לפעמים צוואר הרחם לא מסוגל לייצר את סוג הרירית הטוב ביותר כדי לאפשר לזרע לנוע מהצוואר מעלה לרחם.
אי פוריות בלתי מוסברת
לעתים הסיבה לחוסר פוריות אינה ידועה. שילוב של כמה גורמים מינוריים בשני בני הזוג יכול להביא לאי פוריות בלתי מוסברת. על אף שזה מתסכל לא לקבל תשובה מוגדרת, הבעיה הזו יכולה להסתדר עם הזמן. אך לא כדאי להמתין עם טיפולי פוריות.
גורמי סיכון
גורמים מסוימים יכולים להציב בסיכון גבוה לאי פוריות, בהם גם גיל. האיכות והכמות של ביציות אצל נשים יורדות עם הגיל. באמצע גילאי השלושים, שיעורי אובדן זקיקים מביאים לירידה באיכות ובכמות הביציות. מצב זה הופך את ההתעברות לקשה יותר ומגדיל את הסיכון להפלה.
עישון: מלבד הפגיעה בצוואר הרחם ובחצוצרות, עישון מעלה את הסיכון להפלות חוץ רחמיות. גם בהתחשב בגיל השחלות שעלולות לרוקן את הביציות בטרם עת. יש להפסיק לעשן לפני תחילת טיפולי הפוריות.
משקל: עודף או תת משקל עלולים להשפיע על הביוץ הסדיר. הגעה למדד מסת גוף בריא (BMI) עשויה להגביר את תדירות הביוץ והסבירות להריון.
היסטוריה מינית: זיהומים המועברים במגע מיני, כגון כלמידיה וזיבה עלולים לגרום נזק לחצוצרות. קיום יחסי מין לא מוגנים עם שותפים מרובים מגדיל את הסיכון לדלקת המועברת במגע מיני, העלולה לגרום לבעיות פוריות בשלב מאוחר יותר.
צריכת אלכוהול: הקפדה על צריכת אלכוהול מתונה של לא יותר ממשקה אלכוהולי אחד ביום.
מניעה
בין הדרכים שעשויות לשפר את הסיכויים לפריון תקין גם שמירה על משקל תקין. עודף ותת משקל בקרב נשים מסכנים ביוץ סדיר. אם יש צורך להוריד במשקל, מומלץ להתאמן במתינות. פעילות גופנית אינטנסיבית של יותר מחמש שעות בשבוע עלולה להביא לירידה בביוץ.
יש להפסיק לעשן. לטבק השפעות שליליות על הפריון, שלא לדבר על הבריאות הכללית של האישה ושל העובר. כשמעוניינים להיכנס להריון יש להפסיק לעשן מיד. יש להימנע מאלכוהול. שימוש כבד באלכוהול עלול להוביל לירידה בפריון. כל שימוש באלכוהול יכול להשפיע על בריאותו של העובר המתפתח. אם את מתכננים להיכנס להריון, יש להימנע מאלכוהול ואל תשתי במהלכו. הפחיתי לחץ.
ממספר מחקרים עולה, כי זוגות חווים מתח פסיכולוגי בזמן טיפולי פוריות. חשוב למצוא דרך להפחית את המתח בחיים לפני שמנסים להיכנס להריון. יש להגביל את צריכת הקפאין. מחקרים מראים, כי הגבלת צריכת קפאין לעד פחות ממאתיים מיליגרם ביום לא אמורה להשפיע על היכולת להיכנס להריון. מדובר על בין כוס אחת לשתי כוסות קפה ביום. 
גורמים מסוימים יכולים להציב בסיכון גבוה לאי פוריות, בהם גם גיל
יש להיבדק אצל רופא בהתאם לגיל. עד גיל 35, רוב הרופאים ממליצים לנסות להרות לפחות שנה בטרם יבדקו או יחלו טיפול. בין גיל 35 לארבעים יש להיוועץ ברופא המטפל לאחר חצי שנה של ניסיונות. אחרי גיל ארבעים, הרופא ירצה להתחיל בבדיקות או בטיפול מיד. הרופא המטפל ירצה להתחיל בבדיקות ובטיפול אם לאחד מבני הזוג ישנן בעיות פוריות, או אם ישנה היסטוריה של מחזור לא סדיר, מחלות דלקתיות באגן, הפלות חוזרות, טיפול קודם בסרטן או אנדומטריוזיס.
