אדי טיפטון כתב סדרות של מספרים על פתק דביק צהוב, כשישב ליד שולחנו באורבנדייל, איווה, לפני למעלה מעשור שנים. סביבו היו עוד פתקים דביקים, צהובים, מלאים בצפיפות בסדרות של מספרים, אותם רשם בקפידה, כשהם נעו על מסך המחשב שלו. המספרים נוצרו על ידי קוד סודי של תוכנה דו-כיוונית, שטיפטון "שתל" במערכת המחשב של המעסיק שלו באיגוד הלוטו הרב-לאומי.
ה"זוכה" המאושר. אדי טיפטון
בניין המשרדים של האיגוד היה ריק כמעט לחלוטין, כשטיפטון הריץ ניסיון אחר ניסיון והתאפס על המספרים הזוכים האפשריים בלוטו של קולורדו. הקוד שלו יאפשר לו בהמשך, לצמצם את סבירות הסיכוי לזכייה, מ-5 מיליון ל-1 ל"רק" 200 ל-1. הבדל עצום.
עם הזמן, ה"השתלה" הזו תאפשר לו "לחטוף" לפחות חמישה כרטיסים מנצחים, בהיקף של יותר מ-24 מיליון דולר של כספי זכייה בקולורדו, ויסקונסין, איווה, קנזס ואוקלהומה - הונאת הגרלת הלוטו הגדולה ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית.
הפרס הגדול ביותר, 16.5 מיליון דולר, היה פרס ה"לוטו החם" או ה"הוט לוטו" באיווה, בשנת 2010. זה גם היה הפרס, שהפיל את טיפטון.
טיפטון, שאהב לשחק את משחק הפנטזיה "מבוכים ודרקונים", אמר לעצמו שהוא לא מנסה לפצח את קוד הזכייה, עבור הכסף. במקום זאת, יליד טקסס, שתואר על ידי אחיו טומי, כ"אדם גדול מאוד" ו-"סוג של מתבודד", נהנה האתגר. שיחה כלאחר יד עם עמית לעבודה, ג'ין שאלר ב-2005, התניעה את האתגר הזה והעבירה אותו ממחשבה למעשה, אמר טיפטון לחוקרים. שאלר, המשמש עדין כרואה חשבון של האיגוד, לא הגיב לבקשת תגובה לכתבה זו.
באותו לילה בשנת 2005, החל הרווק בן ה-41, מעשה הונאה ענק, כשאפילו לא היה לו מושג שבסופו של דבר המהלך הזה יטלטל את ליבת תעשיית הלוטו האמריקאית. "מעולם לא התכוונתי לבצע מעשה הונאה בכרטיסי לוטו." אמר אדי לחוקרים במהלך חקירותיו, שהתקיימו ב -29 ביוני, לאחר הודאת ההרשעה בבניין הובר בדה-מוין.
למען האמת, טיפטון מעולם לא ציפה שהוא יגיע בכלל למעמד של ראיון עבודה באיגוד ההגרלות הרב-מדינתי, שלא לדבר על קבלתו לעבודה באיגוד לתפקיד בכיר. אך בסופו של דבר הוא הפך לאחד הפקידים הבכירים ביותר בתחום הביטחון של מפעל הפיס האמריקאי.
האיגוד נמצאת בבעלות ותפעול של 36 גופי הגרלה והימורים, בעיקר ארגונים ממלכתיים, כגון Iowa Lottery. והוא אחראי על רבות מההגרלות הפופולריות והעשירות ביותר של ארה"ב, כולל ה-פאוורבול ו-הוט לוטו.
לטיפטון יש עבר פלילי. הוא הודה באשמה ב-1982 על חלקו בפריצת מחסן, כשהיה בן 19. העונש המירבי הקבוע בחוק לעבירה זו, הוא עד 20 שנות מאסר, אם היה מורשע בפלילים. אך במקום זאת הוא הוענש בשנתיים מאסר על תנאי וניקנס בתשלום של 1,719 דולר פיצויים. כך ניתן ללמוד מרישומי בית המשפט.
בעל עבר פלילי שנשכר לשמור על השמנת
לפני הרשעתו בפריצה, הורשע טיפטון בגניבת תוכנות מחשב מחנות כלבו של סירס. טיפטון אמר לחוקרים הפדרליים, למעלה מ-20 שנה מאוחר יותר, כי גניבת התוכנה היתה אירוע בסגנון "ג'רי ספרינגר" וכי זה היה "יותר ויכוח ואי הסכמה עם עובד סירס."
ב -2003, כשהוזמן לראיון, סיפר טיפטון לאד סטפן, הבוס הפוטנציאלי שלו באיגוד הלוטו הרב-לאומי, על שתי ההרשעות שלו. והוא הופתע מאוד כאשר הסתבר, שהראיון היה מוצלח והאיגוד אף שילם עבור כרטיס טיסה שיטיס אותו מטקסס לדה-מוין, לראיון עבודה פנים אל פנים.
טיפטון בבית המשפט
מדוע התעלמו מנהלי מפעל ההגרלה מההרשעות הפליליות הקודמות של טיפטון? זה עדין איננו ברור לחלוטין. לפי רישומי בית המשפט עובדת עברו הפלילי של טיפטון היתה ידועה לאיגוד, בעת שהוא נשכר לעבודה אצלם
חוק המדינה אוסר על העסקת עבריינים העובדים עבור איגוד הלוטו של איווה, אך הוא איננו חל על עובדי האיגוד.
ברט טיון, מנכ"ל איגוד ההגרלות הרב-ממדי, אמר כי הוא אינו יכול להגיב, או לספק העתק של קוד ההתנהלות של האיגוד, כל זמן שההתדיינות משפטית נמשכת. סטפן לא השיב אף הוא לבקשות לתגובה.
סגן התובע הכללי לשעבר באיווה, תומס מילר הבהיר בראיון השנה, כי להערכתו טיפטון מלכתחילה לא צריך היה לקבל את המינוי הזה באיגוד, בו היתה לו אחריות ושליטה בתוכנה ואשר באופן אקראי בחר את המספרים הזוכים בהגרלה של האיגוד הרב לאומי. "גנב נשאר גנב." אמר מילר בראיון בטלויזיה.
הכל בגלל המשיכה ליצור המסתורי ביגפוט
המספר הראשון שבחר טיפטון וכתב על הפיתקית הצהובה הדביקה הניבה לו את זכיית ההונאה הראשונה ב-23 בנובמבר 2005 בקולורדו.
הזכייה היתה 4.8 מיליון דולר, זה נפל על אחד משלושת הימים בשנה, בהם הוא היה בר גישה כדי להשפיע על ההגרלה והזכייה באמצעות הקוד הסודי שלו. זה הצליח, כי לאחיו היתה משיכה יוצאת דופן ל"ביגפוט" (היצור המיסתורי שסבורים כי הוא חי ביערות ארה"ב). החיבה של טומי טיפטון ליצור דמוי קוף-אדם, החלה עוד כשהיה ילד, כשסבתו סיפרה לו סיפורים על יצור מסתורי, המפחיד את בעלי החיים בחווה שלהם בארקנזס.
וכך החיפושים של טומי אחר ה"ביגפוט" הביאו אותו בנובמבר 2005 לקולורדו. אדי, טען שישנם אנשים ספורים שיש להם את הניצוץ המאפשר להם להבין את אופי העבודה שלו, ניסו לגלות את הגישה לקוד. "אחי יצא לטיול ואני הצעתי לתת לו כמה מספרים, כדי שהוא ימלא אותם בכרטיסי ההגרלה וזה בערך היה כל הענין." אלא שלדברי האח, הסיפור היה מורכב הרבה יותר. טומי, שהיה ב-2005 שופט שלום במחוז פאייט, טקסס, היה ספקני לגבי האם זה חוקי מבחינתו לשחק עם מאות מספרים שניתנו לו על ידי אחיו, פקיד בכיר באיגוד הלוטו. טומי אמר לחוקרים שהוא התקשר לחבר, לואיס ואלחו, עו"ד מטקסס, כדי להתייעץ איתו בענין. ואלחו לא מצא שום עילה לכך שהדבר אינו חוקי, אף שאדי אחיו עבד עבור איגוד הלוטו.
לאחר שהמספרים הזוכים נרשמו ב-23 בנובמבר 2005, 3 אנשים הגיעו לתבוע את הפרס הראשון בסך 4.8 מיליון דולר: תושב קולורדו שלא היה קשור לקנוניה; אלכסנדר היקס, חבר של טומי, אותו הוא גייס כדי שיגבה את סכום הפרס; ועורך דין מטקסס טאד וויסנאנט, שהקים בנבדה עסק בערבון מוגבל, שניקרא קסטיון דה סוארטה (שאלה של מזל -בספרדית).
הדרישה לתשלום מתושב קולורדו, שהכרטיס שלו ניקנה במכונה, היה דבר שלדברי החוקרים הוא לגיטימי. אבל האחרים משכו את תשומת ליבם. וויסנאנט וואלחו סומנו על ידי החוקרים שב-2006 פנו וביקשו את עזרת הציבור בסיוע בפענוח הפרשה. הם מעולם לא נעצרו.
נפל בגלל טעות אחת קטנה
טומי אמר לחוקריו בתצהיר שלו, שניתן ב-29 ביוני 2017, שואלחו גנב בדרך כלשהי את המספרים שאחיו נתן לו, אף שטומי מעולם לא התעמת אותו על ענין הזה. היקס, שמעולם לא הואשם בפשע כלשהו, נתן 90% מהסכום של 570,000 דולר לטומי. קסטיון דה סוארטה משכה את אותו סכום כסף. לא ואלחו ולא וויסנאנט הגיבו לבקשות לתגובה לכתבה הזו. וויסנאנט מעולם גם לא התבקש להחזיר את הכסף שהוא קיבל מהזכייה הזו.
לטומי יש תחושות קשות באשר לתוצאה של המעשים הללו. "זהו הלם גדול עבורי, שעורך דין שפניתי אליו לקבלת עצה, שיחק בהימור הלוטו." הוא אמר על ואלחו. זמן לא רב לאחר הזכייה ב-2005 טומי נפל מעמדת תצפית על עץ, בגובה של 10 מטרים, ממנה ניסה לעקוב אחר "ביגפוט" ו"כמעט נהרג", הוא אמר לחוקריו.
הוא אושפז בית החולים ב-2006. כשסוכני האפ.בי.אי. תישאלו אותו מדוע הוא ניסה להמיר 450,000 דולר בשטרות מסומנים ברצף. טומי אמר לחוקרים, כי מקור הכסף הוא בזכייה מ-2005 בקולורדו והוסיף כי הוא מנסה להמיר את השטרות, משום שהוא חשש לספר לאשתו על הזכייה בלוטו, כיון שהימורים היו מנוגדים לאמונה הנוצרית העמוקה שלה. לא בתחקור הראשון וגם לא בשני לא עלתה השאלה אודות עבודתו של האח באיגוד הלוטו הרב-לאומי וטומי מצידו גם לא נידב מידע בענין. האפ.בי.אי. הניח לחקירה הזו וה"טיפטונים" חידשו את ההימורים שלהם.
תסכול מהערכה נמוכה
כראש מערך האבטחה של איגוד הלוטו הרב לאומי, אדי טיפטון הרוויח בסביבות 100,000 דולר בשנה. אבל הוא סבל מהערכה נמוכה וסבר, שהוא אינו משתכר מספיק ועובד יותר מדי, בעת שהוא החליט לנסות ולפצח את קוד התוכנה של מערכת הגרלת הלוטו הלאומית.
הוא עבד כ-50-60 שעות שבועיות ולעיתים קרובות מצא עצמו במשרד עד השעה 11 בלילה. הבוסים שלו ציפו שהוא יקח על עצמו עוד ועוד משימות ועבודה, הרבה מעבר לכפי שהוא היה מסוגל לשאת. הוא התלונן על כך. "אני כתבתי תוכנות. עבדתי על דפי אינטרנט. ביצעתי אבטחה של הרשת. הקמתי חומות מגן." הוא אמר בהודאה שלו. "ומעבר לכך, עשיתי את העבודה הרגילה שלי כמבקר, מעבר לכל אלה. להם לא היו כל גבולות באשר לדרישות שלהם ממני. זה אפילו הגיע לרמה כזו, שאף נעשה שימוש במילה 'עבד' בהקשר אלי."
איש באיגוד הלוטו הרב לאומי לא הבחין במצוקות שלו, או לא הבין את ההיקף העצום של המלאכה שהוא ביצע ורק למעטים באמת היה אכפת מאבטחה ובטחון. הוא אמר. העדר תשומת הלב הזו וחוסר הענין בו ובעבודתו, איפשרו לטיפטון לכתוב, להתקין ולעשות שימוש בקוד הסודי שלו, מבלי שיתגלה.
טיפטון אמר, שאפילו טרח להזהיר את הפקידות הבכירה באיגוד על הסכנות שבאבטחת המערכת והזהיר אותם ב-2006 על אפשרות של זכייה אקראית באמצעות התוכנה, לאחר שאותם מספרים עלו באותו סדר באותה שנה, בלוטו של ויסקונסין. לאחר ההונאה הראשונה המוצלחת שלו בלוטו, סיפר אדי שהוא מצא שיטה שיכלה לסכל את היכולת שלו לדעת מראש מה המספרים הזוכים - למנות אדם נוסף שיזהה את התהליכים הקריטיים ביותר בבחירת מספרים אקראית בתוכנה.
הבוס הקרוב ביותר, סטפן, לקח את האזהרות ברצינות, הוא אמר, אלא שאחרים בארגון לא ממש. רוב האזהרות שלו בוטלו כלאחר יד, או הועברו לטיפול אחרים, שלא עשו עימן דבר, התלונן טיפטון.
"ערכתי ביקורות ומצאתי 'חורים' במערכי ההגנה ובתהליכים והייתי אומר להם, אבל זה לא היה בתחום ההחלטה שלי, אלא של האיגוד ואני לא יכולתי להשפיע מעבר לאזהרות." הוא אמר. "לא יכולתי גם להעלות על הכתב את הסכנות שגיליתי, או בגלל שהם לא רצו לדעת, או בגלל שהם לא רצו שזה ייכתב היכן שהוא." וכך המשיך ושרד הקוד הסודי.
הקוד הזה הועתק בלא פחות מ-17 מערכות לוטו מדינתיות, לאחר שאיגוד הלוטו הרב-לאומי הטמיע בהן את תוכנת המספר האקראי של טיפטון. במשך כמעט עשור שנים זה איפשר לטיפטון להשתתף בהגרלות שלוש פעמים בכל שנה. 27 במאי, 23 בנובמבר ו29 בדצמבר.
התוכנה של טיפטון כבר לא בשימוש כיום.
זה קרה ב-23 בדצמבר 2010 כשאדי עשה צעד מוטעה שהביא לגילוי השיטה שלו: הוא רכש כרטיס זוכה בעצמו. עד אז הוא כל הזמן העביר מספרי זכייה לאחרים. הוא תועד רוכש את הכרטיס בחנות נוחות בדה-מוין כ-10 מייל ממשרדי איגוד הלוטו הרב-לאומי. אף שידע שללוטו איווה יש תיעוד של רכישת הכרטיס, אדי סיפר לאחד מחבריו הטובים, רוברט רודס, שהוא יכול לבקש את תמורת הכרטיס אם רק ירצה. אבל אדי נתן לו אזהרה אחת: אל תמתין עד הרגע האחרון לדרוש את כספי הזכייה. החבר לא שעה לאזהרה. רודס החליט שהוא ידרוש את כספי הזכייה באופן אנונימי – שעתים לפני מועד הסגירה הרשמי של ההגרלה, בארבע אחה"צ ב-29 בדצמבר 2011.
התכנית לגבות את הסכום במועד זה עוררה את ענין הציבור. הפרס של 16.5 מיליון הדולר היה הזכייה השלישית בהיקפה בהיסטוריה של ה"הוט לוטו". במשך שבועות ניסו בכירי הלוטו לעורר את התקשורת, כדי לגרום לבעל הכרטיס לקבל את כספי הזכייה ואז רק זמן קצר לפני שחלון הזמן עמד להיסגר, שני עורכי דין, שייצגו קרן השקעות, הופיעו במטה הלוטו של איווה וביקשו את הפרס. אלא שהחוק של איווה קובע שזוכי לוטו חייבים למסור את שמם וכתובתם, כדי שאלה יחשפו לציבור ויעידו שאין כאן שיתוף קרובים ומעשים שלא יעשו והמסתורין סביב זהות הזוכה זכתה לכותרות, במשך שבועות.
למרות מעטה הסודיות הצפוף, לקח לחוקרים כשלוש שנים לקשר את טיפטון להונאת הגרלת ה"הוט לוטו." ב-15 בינואר 2015 הוא הואשם בשני סעיפי הונאה. מאוחר יותר הוא הואשם גם בסעיפים נוספים, בעיקר הקשורים בהלבנת כסף וזכיות ברמייה במדינות אחרות. אחיו טומי, ורודס הואשמו אף הם בהונאה הקשורה בזכיות בלוטו.
רודס, משוגר-לאנד, טקסס, הודה באשמה של הונאה והיותו חלק מפשע מחשב ונידון במארס 2017 לשישה חודשי מאסר בית, בטקסס וכן נידרש לשלם סך של 409,000 דולר, כהחזר הגניבה. הוא הסכים להעיד נגד האחים טיפטון כחלק מעיסקת הטיעון איתו. אדי וטומי הודו באשמה של הונאה ביוני 2017 והסכימו להחזיר 2.2 מיליון דולר מסכום הגניבה. טומי הודה שהגיש בקשות לקבלת כספי הזכייה בקולורדו ואוקלאומה, בהשתמשו במספרים שאדי מסר לו. הוא נשפט ל-75 יום בכלא. אדי הודה ונשלח באוגוסט לכלא למשך 25 שנה. אדי (54) לא הגיב לבקשות לראיין אותו. הוא מרצה את עונשו בכלא קלארינדה Clarinda Correctional Facility באיווה.
לא ברור כמה שנים אכן ישב אדי בבית הסוהר. הוא יכול לצאת בערבות בעוד שלוש-ארבע שנים, אמרו עורכי הדין שלו, בעת מתן גזר הדין בשנה שעברה.
הוא שילם 25,000 דולר מתוך 16.8 מיליון דולר, לפי מקורות יודעי דבר.
