מחקר חדש: יש קשר בין שימוש ממושך באנטיביוטיקה בקרב בנות 60 ומעלה לבין הסיכוי למוות ממחלת לב
במחקר, שנערך בקרב נשים בגיל שישים ומעלה, נמצא, כי אלה שנטלו אנטיביוטיקה למשך לפחות חודשיים היו בסיכון גבוה ב-27% למוות מכל גורם אפשרי במשך תקופה של שמונה שנים, והן היו בסיכון גבוה ב-58% למוות ממחלת לב, בפרט
04.03.2018 02:03
רוני נאור
מחקר חדש מצא, כי קיים קשר בין שימוש ארוך טווח באנטיביוטיקה בקרב נשים מעל גיל שישים לבין סיכוי מוגבר למוות הקשור במחלת לב. עם זאת, המחקר שבחן יותר מ-37,000 נשים בארצות הברית לא יכול להוכיח, כי התרופה הלוחמת בחיידקים היא זו שהיתה הגורם למגמה המטרידה, או שמא זו המחלה עבורה ניתנה התרופה מלכתחילה היא הגורם.
אלה שנטלו אנטיביוטיקה למשך לפחות חודשיים היו בסיכון גבוה ב-27% למוות מכל גורם אפשרי במשך תקופה של שמונה שנים
החוקר הראשי ד"ר לו קי, רופא אפידמיולוגי באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס, אמר, כי "עדיין לא ברור אם שימוש אנטיביוטי לטווח ארוך הוא הגורם לקשר. לדוגמה, נשים שדיווחו על שימוש באנטיביוטיקה עשויות להיות חולות באופן אחר שאינו מדיד". במחקר שנערך בקרב נשים בגיל שישים ומעלה נמצא, כי אלה שנטלו אנטיביוטיקה למשך לפחות חודשיים היו בסיכון גבוה ב-27% למוות מכל גורם אפשרי במשך תקופה של שמונה שנים, והן היו בסיכון גבוה ב-58% למוות ממחלת לב, בפרט. נתונים אלה נשארו נכונים גם לאחר שהחוקרים שקללו גורמי סיכון אחרים, כגון תזונה, השמנה ושימוש בתרופות אחרות.
אלה שנטלו אנטיביוטיקה למשך לפחות חודשיים היו בסיכון גבוה ב-27% למוות מכל גורם אפשרי במשך תקופה של שמונה שניםהרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
החוקר הראשי ד"ר לו קי, רופא אפידמיולוגי באוניברסיטת טוליין בניו אורלינס, אמר, כי "עדיין לא ברור אם שימוש אנטיביוטי לטווח ארוך הוא הגורם לקשר. לדוגמה, נשים שדיווחו על שימוש באנטיביוטיקה עשויות להיות חולות באופן אחר שאינו מדיד". במחקר שנערך בקרב נשים בגיל שישים ומעלה נמצא, כי אלה שנטלו אנטיביוטיקה למשך לפחות חודשיים היו בסיכון גבוה ב-27% למוות מכל גורם אפשרי במשך תקופה של שמונה שנים, והן היו בסיכון גבוה ב-58% למוות ממחלת לב, בפרט. נתונים אלה נשארו נכונים גם לאחר שהחוקרים שקללו גורמי סיכון אחרים, כגון תזונה, השמנה ושימוש בתרופות אחרות.
השאלה היא האם האנטיביוטיקה עצמה העלתה את הסיכון. לדברי החוקרים, מחקרים קודמים הראו, כי אנטיביוטיקה יכולה להוביל לשינויים כרוניים בהרכב החיידקים החיים במעיים האנושיים, הרכב שנקרא גם "מיקרוביוטה". "שינויים במיקרוביוטה במעיים נקשרו למגוון של הפרעות מסכנות חיים, כגון מחלות לב וכלי דם וסוגים מסוימים של סרטן", אמר ד"ר קי בהודעה לעיתונות של ארגון הלב האמריקני."החשיפה לאנטיביוטיקה משפיעה על האיזון וההרכב של המיקרוביוטה במעיים, גם לאחר הפסקת הטיפול באנטיביוטיקה, לכן חשוב להבין כיצד נטילת אנטיביוטיקה עלולה להשפיע על סיכונים למחלות כרוניות ולמוות מהן".
הנשים במחקר חולקו לארבע קבוצות על סמך השימוש באנטיביוטיקה: אלה שמעולם לא נטלו אנטיביוטיקה, אלה שהיו תחת טיפול אנטיביוטי למשך פחות מ-15 ימים, אלה שנטלו אנטיביוטיקה לתקופה שבין 15 ימים לחודשיים ואלה שנטלו את התרופות במשך חודשיים או יותר. החוקרים עקבו אחר הנשים בין השנים 2002 ל-2004.
הקשר בין השימוש באנטיביוטיקה לבין סיכון מוגבר למוות היה בולט יותר בקרב הנשים שדיווחו גם על שימוש באנטיביוטיקה מוקדם יותר בחיים, מגיל 40 עד 59, לעומת אלה שלא נטלו את התרופות כשהיו בגיל העמידה. עם זאת, שני מומחי לב נזהרו מפני הטלת המשקל על אנטיביוטיקה.
"מטופל אשר זקוק לאנטיביוטיקה למשך חודשיים או יותר, משתייך מטבעו לאוכלוסייה חולה ושברירית יותר. לכן, זה לא מפתיע, כי נשים חולות עשויות להיות גם בעלות לב חלש", אומרת העוזרת בניהול המחלקה לבריאות הלב של נשים בבית החולים לנוקס היל, בניו יורק, ד"ר רחל בונד.
החוקר הראשי ד"ר לו קי
יו"ר מחלקת קרדיולוגיה במרכז הרפואי לונג איילנד בניו הייד פארק, ד"ר סינדי גרינס, מסכימה עם ד"ר קי, כי "היו אזהרות רבות בנוגע לסוגי אנטיביוטיקה מסוימים הקשורים למוות פתאומי מהתקף לב בעקבות הפרעות בקצב הלב, עם פעימות לב לא קבועות. לכן, אני אישית אומרת למטופלים שלי חולי הלב, לא להשתמש באנטיביוטיקה לזיהומים קלים עד בינוניים, כגון ברונכיטיס או סינוסיטיס".
אבל גרינס הוסיפה שהסיכון למחלת לב מתרחש בדרך כלל בזמן שהמטופל נוטל את התרופה, לא שנים לאחר מכן, כפי שנראה במחקר החדש.גם היא, כמו ד"ר בונד,ציינה, כי "טיפול אנטיביוטי ממושך ניתן עבור מצב רפואי קשה, אשר הוא בעצמו הגורם בסופו של דבר למותו של מטופל עשרים שנה מאוחר יותר".
