עובדת דואר מלאס-וגאס טוענת, שהבוסים שלה בעבודה לא עשו מספיק, כדי לטפל בחששות שלה מלולאת חבל, המזכירה חבל תלייה, התלויה בחזית אחד הבתים, בציר מסירת דברי הדואר שלה. ניקול בראון טוענת שהבית נמצא בציר חלוקת הדואר שלה, אותו היא פוקדת אחת לשבוע ולאחר שהבחינה לראשונה בלולאה "המאיימת", היא חדלה למסור דברי דואר לבית הזה.
"ביום שראיתי את זה לראשונה, יידעתי את המפקחת עלי", אמרה בראון. "אמרתי לה שאני חשה מאויימת, משום שאם מישהו תולה לולאה כזו על ביתו, אין לדעת לעולם לאן זה יוביל".
בראון סיפרה, כי כאשר היא מחלקת את הדואר בציר הקבוע שלה, היא מדלגת על הרחוב המסוים, משום שזהו הבית היחיד ברחוב והיא חשה מאוימת. אלא שאז, משבושש הדואר להגיע צלצל בעל הבית למשרד, כדי לבדוק מה קורה ומדוע אין מגיעים אליו יותר דברי דואר. בעקבות זאת, היא החלה לדאוג עוד יותר. "אם אתה שם פריטים גזעניים על הרכוש שלך, זה אולי בסדר, נניח." אמרה בראון. "אבל מי שצריך להביא דברים לבית הזה, לא צריך לחוש מאויים בשל כך".
בראון סיפרה שהיא דנה בסופו של דבר עם האחראים עליה בעבודה ועם נציגי איגוד העובדים, כדי לנסות לטפל בבעיה. משרד הדואר האמריקאי מצידו פרסם הודעה שעסקה בחששות של הגברת בראון.
"בניגוד למידע שפורסם, הנושא טופל עם העובדת ונמצא פתרון הולם לבעיה. לפני מספר שבועות אנשי הנהלת המשרד המקומי נפגשו עם הדוורית ועם נציגי הועד, כדי לבחון מדוע היא חוששת. הצדדים הסכימו שבענין הביקור השבועי שלה ברחוב ובבית המסוים, יבוצע שינוי וכי הלקוח איננו צריך להיפגע", הודיע דיויד רופרט דובר משרד הדואר האמריקאי, נוודה.
בראון סיפרה שהפתרון היה שאת הדואר לבית המסוים הזה יחלק דוור אחר. היא הוסיפה שההחלטה הזו רק דוחה את פתרון הבעיה למועד מאוחר יותר. מבחינתו של בעל הבית, מדובר בסערה בכוס מים. לדבריו, משרד הדואר מעולם לא הסביר לו מדוע מעוכב הדואר שלו. הוא סיפר שהם שמו לב שהדואר מתעכב, כשהודעות פרסומת מחנות המכולת הקבועה שלו הגיעו באיחור של כמה ימים ותוקפן פג.
כשהתוודע לפרשה ולחששה של הדוורית מלולאת התלייה על ביתו, הביע צער על כך ואמר שהיא שם כבר עשרים שנים ואיש מעולם לא התלונן על כך. לדבריו, הלולאה איננה בעלת אופי גזעני או מאיים אלא היא חלק מתפאורה בסגנון המערב הפרוע של המבנה, כשהרעיון הוא קרון עץ ישן ומבנים ישנים נוספים המדמים את המערב. יום לאחר מכן דאג בעל הבית להוריד את לולאת החבל והשאיר הודעה בה כתב כי הוא מקווה כי בכך תסתיים הפרשה וכל המאויימים והמוטרדים יכולים להרגע.
