כאשר היתה עדיין רופאה צעירה, ד"ר מרתה גולאטי הבחינה שרבים מעמיתיה הותיקים היו רושמים ויטמין E וחומצה פולית לחולים שלהם. מחקרים מקדמיים בתחילת שנות ה- 90 הראו קשר בין שני התוספים האלה לסיכון נמוך יותר למחלות לב. כתוצאה מכך היא עודדה את אבא שלה לקחת את הגלולות האלה: "אבא, אתה צריך לקחת את הויטמינים האלה כי כל הקרדיולוגים לוקחים אותם או נותנים אותם לחולים שלהם", היא נזכרת שאמרה לאביה. ד"ר גולאטי היא כיום מנהלת מחלקת הקרדיולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת אריזונה בפיניקס.
אולי כדאי לשקול לשנות כיוון בכמות הויטמינים והתוספים
אבל כמה שנים מאוחר יותר היא מצאה את עצמה משנה כיוון, לאחר שניסויים קליניים מעמיקים גילו שתוספי מזון של ויטמין E ושל חומצה פולית אינם מגינים כלל על הלב. גרוע מכך: המחקרים קשרו בין מינון גבוה של ויטמין E לסיכון גדול יותר לבעיות לב, סרטן הערמונית ומוות מכל סיבה שהיא. בעקבות זאת אמרה ד"ר גולאטי לאביה כשאולי כדאי שיפסיק לקחת את הויטמינים האלה.
יותר ממחצית האמריקאים לוקחים תוספי ויטמינים, כאשר 68% מהם בני 65 ומעלה, לפי סקר של מכון גאלופ מ- 2013. מחקר של כתב-העת לענייני תזונה Journal of Nutrition שפורסם ב- 2017 מצא ש- 29% מהמבוגרים יותר נוטלים ארבעה תוספים או יותר.
לעתים קרובות קורה שמחקרים מקדמיים מעוררים התלהבות לא רציונאלית לגבי התועלת של תוספי תזונה, והדבר מוביל מיליונים של אנשים להיכנע לטרנד. רבים מהם אינם מפסיקים לקחת תוספים אלה גם כאשר מחקרים מעמיקים יותר, שיכולים להימשך שנים רבות, כמעט אף פעם לא מגלים שויטמינים אכן מונעים מחלות, ולעתים אף מאשרים שהם למעשה גורמים להן.
"ההתלהבות מסתירה את הממצאים", אומרת ד"ר ג'ו-אן מנסון, מנהלת המכון לרפואה מניעתית בבית החולים לנשים בבוסטון. אין שום הוכחה חותכת לכך שתוספי מזון מונעים מחלות כרוניות של האזרח האמריקאי הממוצע, מדגישה ד"ר מנסון, ולמרות שלמספר מחקרים של ויטמינים ומינרלים היו תוצאות חיוביות הרי שממצאים אלה לא היו חזקים מספיק כדי להמליץ על נטילת תוספים עבור הציבור האמריקאי באופן כללי.
המכון הלאומי לבריאות הוציא יותר מ- 2.4 מיליארד דולר מאז שנת 1999 כדי לערוך מחקרים על ויטמינים ומינרלים, אך מנהל המחלקה למניעת סרטן במכון, ד"ר ברנט קראמר אומר ש"למרות כל המחקרים שעשינו אין לנו שום תוצאות ממשיות שניתן להראות".
החיפוש אחר גלולת הקסם
חלק גדול מהבעיה, אומר ד"ר קראמר, נעוץ בכך שרבים מהמחקרים על תזונה היו מבוססים על הנחות מוטעות - כולל התפיסה שאנשים זקוקים ליותר ויטמינים ומינרלים ממה שיש בדיאטה רגילה, שמנות גדולות של תוספים הן תמיד בטוחות ושמדענים מסוגלים להעתיק את התועלות התזונתיות של ירקות כמו ברוקולי אל תוך גלולה שנוטלים באופן יומיומי.
מזון עשיר בויטמינים יכול לרפא מחלות שקשורות במחסור בויטמינים. תפוזים ולימונים, כידוע, הצליחו למנוע צפדינה בקרב יורדי-ים במאה ה- 18 שסבלו ממחסור בויטמינים. מחקרים גם הראו כבר לפני זמן רב שאנשים שצורכים כמויות גדולות של ירקות ופירות נוטים להיות בריאים יותר מאנשים אחרים.
אבל כאשר חוקרים ניסו להעביר את המרכיבים העיקריים של דיאטה בריאה לתוך קפסולה, אומר ד"ר קראמר, המאמצים שלהם כמעט תמיד נכשלו.
יתכן שהכימיקלים שנמצאים בירקות ובפירות שבצלחת שלנו פועלים ביחד באופן שמדענים לא מבינים עד הסוף – והם אינם יכולים להיות משוכפלים לתוך גלולה, אומרת ד"ר מרג'ורי מקקולו, מנהלת אסטרטגית של תחום האפידמיולוגיה התזונתית עבור העמותה האמריקאית לסרטן.
מה שאולי חשוב אף יותר היא העובדה שרוב האמריקאים בכל מקרה מקבלים הרבה מאד חומרים שחיוניים עבורם. למרות שהדיאטה המערבית סובלת מבעיות רבות – כמו יותר מדי סודיום, סוכר, שומן רווי וקלוריות, באופן כללי – היא אינה חסרה ויטמינים, כפי שאומרת אליס ליכטנשטין, מרצה בבית הספר פרידמן למדעי ומדיניות התזונה באוניברסיטת Tufts .
למרות שבשוק קיימים יותר מ- 90,000 תוספי תזונה, רשויות הבריאות הפדראליות והיועצים עדיין ממליצים לאמריקאים למצוא מענים לצרכי התזונה שלהם במזון עצמו, ובמיוחד בפירות וירקות. בנוסף לכך, המזון בארה"ב נוטה להיות מועשר בכמויות גדולות – כמו ויטמין D בחלב, יוד במלח, ויטמינים מקבוצת B בקמח ואפילו קלציום בכמה סוגים של מיץ תפוזים.
מבלי להיות אפילו מודעים לכך, מי שאוכל ארוחת בוקר או צהריים אופיינית "למעשה אוכל מולטי-ויטמין", אומרת קתרין פרייס, עיתונאית ומחברת הספר "ויטמין-מאניה: החיפוש האובססיבי שלנו אחר שלמות תזונתית".
לדברי פרייס העובדה הזאת עשויה להפוך את מחקר הויטמינים למסובך אפילו יותר, כיוון שהחוקרים עלולים להתקשות למצוא קבוצת-בקרה אמיתית שחבריה לא נחשפו כלל לתוספות ויטמינים. אם כל מי שנכלל במחקר צורך מזון מועשר הרי שהויטמינים עלולים להראות כפחות אפקטיביים.
ד"ר קראמר מציין שהגוף האנושי מווסת באופן טבעי את רמות החומרים המזינים בתוכו, כמו ויטמין C ורבים מהויטמינים בקבוצה B, וזאת על ידי הפרשת מה שהוא אינו זקוק לו דרך השתן. לדבריו "קשה להימנע מקבלת כל טווח סוגי הויטמינים".
אבל לא כל המומחים מסכימים לכך. ד"ר וולטר ווילט, מרצה בבית הספר לבריאות ציבורית T.H. Chan באוניברסיטת הרוורד אומר שזה הגיוני לקחת מנה יומית של מולטי-ויטמין "ליתר ביטחון". לדבריו, המחקרים הקליניים מעריכים הערכת-חסר את התועלת האמיתית של התוספים מכיוון שהם נערכים במשך פרק זמן שאינו ארוך מספיק, בדרך כלל 5 עד 10 שנים. על מנת להבחין בשיעור נמוך יותר של סרטן או מחלות לב יש צורך בעשרות שנים שבמהלכן אנשים יקחו ויטמינים, הוא טוען.
נוטלי ויטמינים מתחילים את הדרך כשהם בריאים יותר
כמו אנשים רבים שלוקחים תוספי מזון, גם קרלסה בנטלי, בת 67 מאוסטין, טקסס, עושה התעמלות באופן קבוע, משחקת טניס שלוש או ארבע פעמים בשבוע, ומשגיחה על מה שהיא אוכלת.
אנשים שלוקחים ויטמינים נוטים להיות בריאים יותר, עשירים יותר ובעלי השכלה גבוהה יותר מאלה שלא, אומר ד"ר קראמר. הם פחות נוטים למות מסרטן ומחלות לב, בין אם הם נוטלים ויטמינים או לא. עובדה זו יכולה להטות את תוצאות המחקרים וליצור רושם כאילו הויטמינים יעילים יותר ממה שהם באמת.
הנחות מוטעות
ממצאים מקדמיים גם עלולים להביא חוקרים למסקנות שגויות. לדוגמה, מדענים כבר הבחינו לפני זמן רב שאנשים עם רמות גבוהות של חומצת אמינו שנקראת homocysteine חשופים ליותר התקפי לב. מכיוון שחומצה פולית יכולה להפחית את רמות ה- homocysteine החוקרים קיוו בעבר שתוספים של החומצה הזאת ייסייעו במניעת התקפי לב ושבץ, אבל בסדרה של ניסויים קליניים הוכח שגלולות של חומצה פולית אכן מורידים את רמות ה- homocysteine, אבל לא היתה להן כל תועלת ממשית במניעת מחלות לב, כפי שמציינת ד"ר ליכטנשטין.
מחקרים על שמן דגים כנראה הובילו גם הם את החוקרים בדרך לא נכונה. כאשר מחקרים על אוכלוסיות גדולות הראו שאנשים שאוכלים כמויות גדולות של מזון מן הים סבלו ממספר נמוך יותר של התקפי לב חוקרים רבים הניחו שזו תוצאה מבורכת של חומצת השומן אומגה-3 שנמצאת בשמן דגים, אומרת ד"ר ליכנטנשטין.
אבל מחקרים מעמיקים יותר לא הצביעו על כך שתוספי שמן דגים מונעים התקפי לב. ניסוי קליני של שמן דגים וויטמין D, שתוצאותיו צפויות להתפרסם בהמשך שנה זו, מספק שאלות ברורות יותר לגבי מידת היעילות שלהם במניעת מחלות.
מאידך, יתכן שהיתרונות של סרדינים ודגי סלמון לא קשורים כלל לשמן דגים, אומרת ד"ר ליכטנשטין. אנשים שאוכלים דגים לארוחת ערב יתכן שיהיו בריאים יותר דווקא בגלל מה שהם לא אוכלים – כמו קציצות בשר וצ'יזבורגר. "אכילת דגים היא כנראה דבר טוב, אבל לא הצלחנו להוכיח שנטילת תוספי שמן דגים תורמת משהו לאדם", אומר ד"ר סטיבן ניסן, ראש המחלקה למחלות לב לכלי דם ב- Cleveland Clinic Foundation.
יותר מדי ממשהו טוב
נטילת מנות גדולות של ויטמינים ומינרלים, בכמויות שאנשים לעולם לא יוכלו לצרוך דרך מזון לבדו, עלולה להיות אפילו בעייתית יותר. "יש משהו מושך בנטילת מוצר טבעי, אפילו כשאתה עושה זאת בדרך שהיא לחלוטין לא טבעית", אומרת גב' פרייס.
כך, לדוגמה, הראו מחקרים מוקדמים שבטה-קרוטן שנמצא בגזר יכול למנוע סרטן. לדברי ד"ר אדגר מילר, מרצה בבית הספר לרפואה ג'ון הופקינס, נראה שהכמויות הקטנות של בטה-קרוטן ומרכיבים דומים שנמצאים בפירות וירקות יכולים להגן על הגוף מתהליך שנקרא חימצון אשר פוגע בתאים בריאים. אבל חוקרים הוכו בהלם כאשר שני מחקרים גדולים ושיטתיים שנערכו בשנות ה-90 גילו שגלולות בטה-קרוטן למעשה הגדילו את שיעורי סרטן הריאות. באופן דומה, ניסוי קליני שפורסם ב- 2011 מצא שויטמין E, שגם הוא נוגד חימצון, הגדיל את הסיכון של גברים לחלות בסרטן הערמונית בשיעור של 17%. מחקרים כאלה הם תזכורת לכך שחימצון הוא לא לגמרי דבר רע: הוא מסייע להרוג בקטריות ותאים ממאירים, ולחסל אותם עוד לפני שהם צומחים להיות גידולים סרטניים, מציין ד"ר מילר.
"ויטמינים אינם עצלנים", אומר ד"ר אריק קליין, מומחה לסרטן הערמונית במרפאת קליבלנד שהוביל מחקר על ויטמים E. "הם גורמים אקטיביים מבחינה ביולוגית, ועלינו לחשוב עליהם באותה צורה כפי שאנחנו חושבים על תרופות. אם אתה לוקח יותר מדי מהם יש להם תופעות לוואי".
ד"ר גולאטי מפיניקס, אריזונה, אומרת שהניסיון המוקדם שלה עם מתן המלצה לאביה לקחת תוספי מזון לימד אותה להיות זהירה יותר. כעת היא מחכה לתוצאות של מחקרים גדולים – כמו הניסוי על שמן דגים וויטמין D – לפני שהיא נותנת המלצות לחוליה לגבי ויטמינים ותוספים.
" אנחנו צריכים להיות רופאים אחראיים", היא אומרת, "ולהמתין לנתונים".
