ריגול בבירה: וושינגטון חושדת בקיומם של מכשירי ריגול טלפוני בקרבת לב השלטון

השימוש במה שידוע כאתר סלולרי מדומה בידי גופים זרים היווה גורם לדאגה מזה זמן רב, אבל המודיעין האמריקני וגורמי אכיפת החוק - אשר משתמשים בציוד האזנה מסוג זה בעצמם - לא דיברו על הנושא עד עכשיו.

עובד בגבעת הקפיטול משוחח בטלפון הסלולרי. מי מאזין לו?

במכתב לסנטור מאורגון רון וויידן מהתאריך 26 למרץ, המחלקה לביטחון המולדת ציינה כי בשנה שעברה היא זיהתה אתרים סלולריים מדומים חשודים שפעלו ללא אישור בבירה. המחלקה אמרה כי היא לא זיהתה את סוג המכשירים בשימוש או מי עלול היה להפעילם. כמו כן היא לא מסרה כמה מכשירים אותרו ואיפה.

תגובת המחלקה רומזת כי מעט מאוד נעשה בנושא מכשירים אלו, שידועים בשם "סטינגריי", כשם המותג הנפוץ בכוחות המשטרה בארצות-הברית. ועדת התקשורת הפדרלית, אשר מפקחת על תחום גלי הרדיו במדינה, הקימה צוות פעולה לטיפול בנושא לפני ארבע שנים - אולם הצוות מעולם לא פרסם דוח ואינו נפגש עוד באופן קבוע.

המכשירים מערימים על הטלפונים הניידים להתביית אליהם במקום אל אנטנה סלולרית לגיטימית, ובכך הם מגלים את המיקום המדויק של הטלפון. גרסות מתוחכמות יותר יכולות לצוטט לשיחות, לאחר שהן כופות על הטלפונים להשתמש בטכנולוגיית דור שני הישנה והלא מוצפנת. חלקם אף מנסים לשתול רוגלות במכשירים.

מחירם נע בין אלף ל-200 אלף דולרים. בדרך כלל הם בגודל של מזוודה; חלקם קטנים כמו טלפון נייד. הם יכולים להתמקם במכונית ליד בניין ממשלתי. החזקים ביותר יכולים לפעול מתוך כלי טיס בגבהים נמוכים.

אלפי אנשי צבא, אנשי סוכנויות ה-NSA, ה-CIA, ה-FBI  וגופי ביטחון אחרים חיים ועובדים באזור וושינגטון. אלה שמבינים בריגול מבינהם, מצפינים את המכשירים הניידים שלהם ומפעילים אמצעי נגד אלקטרוניים. אבל אזרחים שאינם חושדים בדבר עלולים ליפול קורבן.

וויידן, מהמפלגה הדמוקרטית, פנה למחלקה לביטחון המולדת בנובמבר בבקשה למידע על שימוש לא חוקי באתרים סלולריים מדומים.

התגובה מבכיר המחלקה כריסטופר קרבס ציינה כי המחלקה הבחינה ב"פעילות חריגה" התואמת לסטינגריי באזור וושינגטון. בכיר מהמחלקה שביקש לשמור את זהותו בסוד היות והמכתב לא פורסם לציבור הוסיף כי המכשירים אותרו בבדיקה בת 90 יום שהחלה בינואר 2017 עם ציוד מקבלן המחלקה בלאס-וגאס אי.אס.די אמריקה.

קרבס, העומד בראש הדירקטריון הלאומי להגנה ותכנון של המחלקה, ציין במכתב כי לארגון חסר ציוד ומימון על מנת לאתר מכשירי סטינגריי על אף ששימושם בידי ממשלות זרות עלול "לאיים על הביטחון הלאומי והכלכלי של ארצות-הברית." המחלקה כן דיווחה על ממצאיה ל"שותפיה הפדרליים" אשר קרבס לא נקב בשמם. כנראה שותפים אלה כוללים את ה-FBI.

מנכ"ל אי.אס.די אמריקה, לס גולדסמית, אמר כי חברתו מנהל מערכת יחסים עם המחלקה לביטחון המולדת אבל לא הרחיב בנושא.

מחוקקים העלו חששות לגבי השימוש במכשירי סטינגריי בבירה מאז 2014 לפחות, כאשר גולדסמית וחברות אבטחה אחרות ערכו בדיקות שזיהו מכשירים חשודים הפועלים ללא אישור ליד הבית הלבן, בית המשפט העליון, מחלקת המסחר והפנטגון בין היתר.

הרשות המבצעת, לעומת זאת, נמנעת מלדון בנושא.

סנטור רון וויידן

אהרון טרנר, נשיא חברת אבטחת הטלפונים אינטגריסל, היה בין המומחים שערכו את הבדיקות ב-2014, בניסיון חלקי להגביר את עסקיו. הוא אומר כי מעט מאוד השתנה מאז.

כמו ערי בירה גדולות מסביב לעולם, הוא אמר, וושינגטון מלאה במכשירי יירוט לא חוקיים. לשגרירויות זרות יש יד חופשית מכיוון שהן פועלות בשטח ריבוני.

לכל שגרירות "ששווה משהו" יש אנטנה סלולרית מדומה מותקנת, אמר טרנר. הם משתמשים בהן "כדי לעקוב אחר אנשים מעניינים שהולכים לעבר השגרירויות." הציוד של הרוסים כה חזק שהוא יכול לעקוב אחרי מטרות במרחק של מייל, הוא אמר.

השבתת מכשירי סטינגריי סוררים היא הצעה יקרה שתדרוש שדרוגים לרשת הסלולרית, מהסוג שהתעשייה לא ששה לשלם עליהם, אומרים מומחי אבטחה. הדבר עלול להוביל לעימות עם המודיעין האמריקני ורשויות אכיפת החוק.

בנוסף לסוכנות פדרליות, גופי משטרה משתמשים בהם בלפחות 25 מדינות ובמחוז קולומביה, לפי איחוד זכויות האזרח האמריקני.

וויידן מסר בהצהרה ביום שלישי כי "השארת סוגיית הביטחון לחברות הסלולר הוכיחה את עצמה כהרת אסון." הוא הוסיף ואמר כי ועדת התקשורת הפדרלית סירבה לדרוש דין וחשבון מהתעשייה "למרות אזהרות חוזרות וראיות ברורות שרשתות הטלפוניה שלנו מנוצלות בידי ממשלות זרות והאקרים."

לאחר דיווחי החדשות ב-2014 על מכשירי הסטינגריי בוושינגטון, נציג בית הנבחרים הדמוקרטי מפלורידה אלן גרייסון פנה לועדת התקשורת בדחיפות. בתגובה, יושב הראש הועדה לשעבר תום ווילר אמר כי הסוכנות יצרה צוות שמטרתו להיאבק שימוש לא חוקי במכשירים. במכתב, הועדה לא אישרה כי זיהתה שימוש במכשירי סטינגריי בעצמה, אבל ציטטה את דיווחי התקשורת בנושא הבדיקות הבטחוניות.

נראה כי הצוות השיג מעט מאוד. יועץ לשעבר לווילר, גיגי סון, אמר כי לא היה רצון פוליטי לטפל בבעיה אל מול התנגדותה של קהילת המודיעין וגופי משטרה מקומיים שהשתמשו במכשירים "אם תרצו או לא תרצו."

"הסיבה המרכזית לבעיה הקיימת היא שועדת התקשורת הפדרלית אינה עושה את העבודה שלה," אמרה לאורה מוי ממרכז הפרטיות וטכנולוגיה באוניברסיטת ג'ורג'טאון. הסוכנות, היא אמרה, צריכה לדרוש ממפעילי הסלולר להגן על הרשתות שלהם מאיומים בטחוניים כאלה ו"להבטיח כי כל אדם המשדר בספקטרום המורשה מחזיק ברשיון לשדר בו."

דובר הועדה ניל גרייס אמר כי תפקידה הבודד של הסוכנות הוא לוודא כי מכשירים מסוג זה לא מפריעים לתקשורת אלחוטית, כפי שהיא עושה עם טלפונים ונתבי אינטרנט.