מייקל לייסי, מייסדו של אתר מודעות ברשת, בק-פייג' (Backpage),ואשר לדעת חוקרים, שפעלו בניסיון לחשוף את מהות פעילותו במשך חודשים רבים, עסק במכירת שירותי מין ברשת, כולל נערות מתחת לגיל המותר, הואשם בסוף השבוע האחרון באחריות לסחר בבני אדם למטרות זנות ומין. כך מסר עורך דינו לארי קאזאן. לייסי, בן ה-69 מסדונה, אריזונה, הוא גם מייסדו של שבועון אלטרנטיבי, המופיע מזה 45 שנה בפניקס- Phoenix New Times.
לייסי שהיה בעבר עורכו של העיתון ניו טיימס וג'ים לארקין המוציא לאור לשעבר, נעצרו באוקטובר 2016 בקליפורניה, בחשד שהם הרוויחו כסף ממכירת שירותי זנות באמצעות האתר, אך שופט שדן בנושא, ביטל את החשדות, שהשניים, ביחד עם העורך, קארל פרר, תיכננו ועסקו ביחד בסרסרות.
החשדות וההאשמות מיום שישי האחרון הן רק חלק משורה של חשדות ואישומים העומדים ותלויים נגד לייסי ואולי אף נגד לארקין, שביתו בפרדייז ואלי, אריזונה, נסרק ונבדק ביום שישי על ידי סוכני האפ.בי.אי. הבולשת הפדרלית.
לפני השקת האתר בק-פייג' ב-2004, הקימו שני הגברים רשת של שבועונים אלטרנטיביים ברחבי ארצות הברית, שהיתה בהם תערובת של תכנים אודות אמנות וחקירות. ב-2005 לייסי ולארקין רכשו את ערוץ התקשורת Village Voice Media בעיר ניו יורק.
ב-2012 מכרו השנים את כל העיתונים שבבעלותם, לעורכי הרשת והמוציאים לאור. בראיונות שהעניקו בשעתו, אמר לייסי, כי הוא עשה זאת כדי להגן על בק-פייג' מהסערה שקמה סביבו.
הם החלו להפעיל את האתר כאלטרנטיבה ל-Craigslist והוא הפך להיות לאתר מודעות, השני בפופולריות שלו בארצות הברית, אחרי קרייגליסט. הבעיות שלו לא באו מפרסום מדור אודות חיות מחמד, אלא מהמודעות האישיות - מה שתת-ועדה של הסנאט הגדירה אשתקד כ"בני אדם למכירה" - פירסמו במודע ועסקו למעשה בזנות וסחר בילדים לצרכי מין.
קרייגליסט הוגבל ולאחר זמן מה, ב-2010, חדל ממתן שירותים אירוטיים. עבור בק-פייג' זו היתה הזדמנות עסקית. "קרייג 'הרג' את עסקי המבוגרים שלו בלילה שעבר, בכל השווקים בארצות הברית", כך נכתב באוקטובר 2010 בהודעת דואר אלקטרוני ששלח פרר. "זו הזדמנות עיסקית עבורנו".
בק-פייג' רשמה גידול של 50% בהיקף הפרסום באתר, בתוך חודשיים, מאז שקרייגליסט סגרה את מדור המבוגרים שלה. כך עולה ממסמכים פנימיים של החברה, שהופיעו בדו"ח של ועדת הסנאט. בק-פייג' מצידה סגרה את הפעילות למבוגרים באתר שלה בינואר 2017, באתו יום בדיוק בו לייסי, לארקין ומנהלים אחרים בבק-פייג', נקראו להעיד בשימוע אצל אותה תת-ועדה של הסנאט, שחקרה את הנושא.
מייקל לאסי (משמאל) וג'ים לארקין, בעלי בק-פייג' בעת מעצרם בסוף השבוע האחרון
המודעות שהופיעו במדור המבוגרים של בק-פייג', שכללו תמונות מסוימות, "נדדו" למחלקת הפנויים. בשבועות האחרונים, בתגובה לחוק פדרלי, המייחס אחראיות לאתרים שביודעין מסייעים לסחר בבני אדם, "נדדו" מספרי הטלפון, הקישורים והתמונות לאתרים אחרים.
סינדי מקיין, אשתו של ג'ון מקיין, הסנאטור הרפובליקני מאריזונה ומבקרת חריפה של סחר בבני אדם, אמרה שנודע לה שסוכני אכיפת החוק הפדרליים ביקרו לא רק בביתו של לייסי, אלא בכל משרד של בק-פייג' ברחבי העולם. "הם החרימו הכל וסגרו את האתר", היא אמרה. סידני מקיין כינתה זאת כ- "יום טוב ומוצלח במאבק נגד סחר בבני אדם". לדבריה, היא ואחרים עבדו קשה במשך שנים, כדי להביא לשינוי מהות עסקיו של בק-פייג', אך החברה סירבה בעקשנות לעשות כן.
"קיוויתי שזה לא יגיע לכדי המצב הזה", היא אמרה. "קיוויתי שהם ישתפו פעולה איתנו, כשניסינו להראות להם, שזה חיוני שהם יחדלו מהפעילות הזו". ליז מקדוגאל, עורכת דין נוספת, המייצגת את בק-פייג', אמרה ביום שישי בערב, שהיא איננה יכולה להגיב על אירועי היום. לייסי ולארקין גם הם לא הגיבו לבקשות לראיונות. במשך שנים נהגו המבקרים לתקוף אתרים, ששימשו כפורום למודעות של מין וזנות, אך עורכי דינם של לייסי, לארקין ובק-פייג' טענו, כי האתר הוא רק במה למודעות, שאחרים הכינו וערכו וכי האתר איננו אחראי לא לתכנים ולא לתוצאות הנגרמות מהמודעות הללו.
לדברי עורכי הדין של האתר, מנהליו של בק-פייג' אף שיתפו פעולה עם גורמי אכיפת החוק ונקטו צעדים, כדי לסייע בצמצום סחר בזנות ומין באמצעות האתר. חוקרים פדרליים הציגו דואר אלקטרוני, שלטענתם מוכיחים שהאתר אכן עסק בהכנה ועריכה של מודעות ושבעצם בפעילות הזו נגרמה עבירה על החוק ולא סיוע לאכיפתו. כפי שטענו בעלי החברה ועורכי דינם. בק-פייג' הפעילה מערכת אוטומטית, שסרקה מילים שעסקו בפעילות לא חוקית, במקום להעביר את המידע הזה לרשויות אכיפת החוק, אמרו החוקרים.
מכתבים אלקטרוניים פנימיים הראו, שהמפקחים בבק-פייג' דנו ביניהם, האם שימוש במילים מסויימות או משפטים, מעידים באופן ברור על העברות כסף בתמורה לשירותי מין, או האם הם היו, כפי שכתב אחד המנהלים, "משפטים סתמים".
מילים כמו, "חפוז" (“quickie) או "תענוג של אחר הצהרים" (“afternoon delight”), היו מותרות, לפי הדואר האלקטרוני. מונחים אחרים כמו “amber alert” ו-"“cheerleader", שימשו מילות קוד להציג קטינים למטרות מין ונאסרו לשימוש באתר, נכתב בדואר האלקטרוני.
העסקים היו יוקרתיים. מודעות המבוגרים היו בין הבודדות באתר, שבק-פייג' דרשה עבורן תשלום. בקפייג' הרוויחה 135 מיליון דולר ב-2014, כך עולה מדו"ח הסנאט. הערכה מפברואר 2015 היא ששווי החברה הוא למעלה -600 מיליון דולר. חבר מושבעים פדרלי מורחב נחשף לעדויות והוכחות באשר לפעילות האסורה של בק-פייג' לפחות מפברואר 2017, כך עולה מנתוני תביעה אזרחית, שהוגשה לבית המשפט.
במארס 2017 כל אחד מהנאשמים מילא טפסים, שנועדו לסלק את השמות שלהם, מהרישומים של הבתים שבבעלותם. לארקין הפך את הבית בפרדייז ואלי, שהיה בבעלותו ביחד עם אשתו, למתנה לאשתו וציין שמדובר ב"נכס יחיד ונפרד" שלה, כך עולה מהמסמכים. לייסי העביר את הבית שלו בסדונה, למעמד של חברה בערבון מוגבל, שנקראת Creek Hideaway.
