המרוץ למלחמה בשינויים האקלים הביא את לוס אנג'לס לאמץ שיטה חדשה על מנת להתמודד עם החום. עובדי הרשות המקומית החלו לצבוע את הרחובות בצבע לבן-אפרפר, על מנת ליצור איטום מקרר.
הצבע מרוסס על הכבישים באמצעות משאיות ואז נמרח על גבי השטח באמצעות מגבים. השפעת הצבע גולשת גם אל גבולות המדרכות.
בדומה לערים מודרניות אחרות בעולם, גם לוס אנג'לס, ארוזה באספלט בצבע כהה, שסופג בין 80 ל-95 אחוז מקרני השמש, המחממים לא רק את שטחי הרחובות, אלא גם את האזורים המקיפים אותם. כאשר הטמפרטורות בדרום קליפורניה עולות מעל למאה מעלות פרנהייט, טמפרטורת פני שטחם של כבישי האספלט יכולה להגיע גם ל-150 מעלות פרנהייט. המצב מייצר תופעה שידועה בשם "אפקט אי החממה האורבני", שיכולה לגרום לעליה של עד כ-22 מעלות פרנהייט בממוצע באוויר שבאזור העיר, בהשוואה לאזור שמקיף אותה.
האיטום המקרר, אותו מניחה חברה בשם גארדטופ, מסייע בהחזרת קרני השמש מהאספלט, כך שהוא יספוג מידה מצומצמת יותר של חום. משירותי התחזוקה של רחובות העיר נמסר, כי ברחובות שבוצע האיטום, הטמפרטורה אכן נמוכה יותר בכ-10 עד 15 מעלות פרנהייט, בהשוואה לרחובות אחרים בהם לא הונח האיטום המדובר.
האיטום מונע את התחממות האוויר בשכונות שבסביבת הרחובות בהם הונח איטום. בניינים באזור לא זקוקים למיזוג אוויר באותה מידה וניתן לחסוך בעלויות ובאנרגיה.
קירור האוויר שבאזור, באמצעות אספלט בצבע בהיר, יכול למנוע גם מחלות ומקרי מוות שנגרמים כתוצאה מהחום הכבד. מאפיין החזרת האור של האספלט המולבן מאיר את הרחובות ומגרשי החניה בשעות בהן השמש שוקעת. כמו כן, מצטמצמים מידת זיהום האוויר, הפגיעה באיכות המים שנגרמת מהחום וההשפעות שנוצרות מגזי חממה.
לאיטום המקרר החדשני יתרונות רבים, אך הוא יקר. מהעירייה דווח, כי עלות האיטום נאמדת ב-40,000 דולר לכל מייל שנצבע. אך התומכים באיטום טוענים, כי ליתרונות שלו אין מחיר.
