שלטי מחאה בסגנון "לא בחצר האחורית שלי" עזרו למנוע התקדמות בתכנית לבניית דיור לחסרי בית בטמפל סיטי, הביאו לעיכוב בתכנית בבויל הייטס ובחודש שעבר הביאו להסרתה אותה מעל הפרק במחוז אורנג'. הרעיון - להעביר חסרי דיור למקלטים. עתה, בכירים בעיריית לוס-אנג'לס רוצים לשנות את הסיסמה "לא בחצר האחורית שלי" הידועה יותר בעולם בראשי תיבות –NIMBY ולהפוך אותה על פניה - בכך שתשלם לבעלי נכסי נדל"ן אם יאותו להקים מבנים לאנשים חסרי בית בחצר האחורית שלהם.
שרטוט של הגסט האוס בגודל ה-320 סקוור פוט, המתוכנן עבור מחוסרי הבית בלוס אנג'לס
בחודש אוגוסט אישרה מועצת המפקחים תכנית ניסיונית בהיקף של 550,000 דולר לבניית מספר מבנים להצבה בחצרות האחוריות, או אף לתת רישיון לחניות בבתים, שהוסבו באופן לא חוקי לצרכים אחרים. המבנים הללו מיועדים לחצרות של בעלי בתים, שהסכימו לארח על הקרקע שלהם, אדם חסר בית, או משפחה חסרת בית. בפברואר העניק ארגון Bloomberg Philanthropies לעיריית לוס אנגלס סך של 100,000 דולר, כתרומה במסגרת "אתגר ראש העיר", כדי לבצע סקר היתכנות להקמת והצבת בתי מגורים בחצרות אחוריות בתוך תחומי העיר.
לפי התכנית, עלות שכר הדירה תכוסה בחלקה על ידי העיריה וכ-30% על ידי הדיירים מההכנסות שלהם. המחוז עצמו גם הוא משמש כספונסר לתכנית עיצוב, מאיץ מתן רישיונות ומגיש סיוע טכני ואופציות מימוניות. אף שהתכנית להצבת בתים לחסרי בית בחצרות אחוריות נראית דמיונית, פקידים בכירים מקווים, כי היא תהיה פתרון מהיר ויחסית לא יקר, לשכן את חסרי הבית היותר יציבים, מבין 58,000 האנשים חסרי הבית ברחבי מחוז לוס- אנג'לס.
דן טננבאום וקים שרמן ביחד עם רוברט דסדרלס, חסר בית לשעבר, המתגורר בחצרם האחורית, ביחידה בת 125 סקוור פוט
החקיקה מטעם המדינה בשנים 2016 ו-2017 שהקלה במקצת על חוקים עירוניים היתה הצעד הראשון, וכעת מנסות העירייה והמחוז לבחון אופציות למימון ייצור המבנים הללו מחומרים לא יקרים ובעיצוב בסיסי, כדי לעודד שימוש משני בדירות המכונות "דירות סבתא" ויחידות אחרות כפתרון דיור קל ובר השגה.
אב טיפוס של בית המיועד לחצר אחורית במימון ובעיצוב מטעם "צוות החדשנות" של ראש העיר אריק גארסטי, הולך ונבנה מאחורי הבית של טרנט וולב, באזור המאוכלס במהירות, של היילאנד פארק.
"זה בסך הכל מאמץ להוסיף עוד כמה אפשרויות דיור באזור, שבו הדיור הפך לחלוטין לבלתי ניתן להשגה עבור רוב האנשים", אמר וולב (35) מנהל עיצוב פרילנסר, עבור חברות היי-טק.
תושבי לוס אנג'לס הסכימו למסות את עצמם בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, לטובת דיור לחסרי בית, אלא שיחידות עלולות להגיע לסכומים של כ-350,000 דולר היחידה והן בעיקרן מיועדות לבעלי מוגבלויות. זה יקח שנים רבות עד שיושג היעד של דירות חדשות ל-10,000 איש.
הממשל המקומי יוכל לממן דירה לאישה זקנה חסרת בית, למשך שלוש שנים, בעלות של 15,000 דולר בשנה - כמעט המחיר של מיטה בבית מחסה לחסרי בית.
"בתים קטנים בחצרות אחוריות מרחיבים את אופציות הדיור בר-ההשגה מבלי לשנות או להתפשר על אופי האזור, שעיקרו בתים חד-משפחתיים", אמר יועץ העיצוב והתכנון של ראש העיר.
"אנשים מחפשים כל הזמן פתרונות כיצד להפוך את השכונות שלנו ליותר בנות-השגה, כדי לסייע לכמה שיותר תושבי לוס אנג'לס למצוא מקום יציב להתגורר בו", אמר גארסטי. "זו הסיבה שיחידות לחצרות האחוריות מוצאות כל כך חן בעיני אנשים רבים ומעוררות ענין רב. זו דרך זולה יחסית עבור בעלי נכסים להשתתף בהגדלת מלאי הדירות בעיר שלנו ובו זמנית, להצליח ולעשות כסף מזה".
זה עדין שלב מוקדם ביותר להניח הנחות באשר לכדאיות והצלחת הפרויקט הזה, של בתים בחצרות האחוריות, אבל ישנם דיירים שכבר שמעו על כך והם מעונינים. כ-100 מתוך 500 בעלי בתים, אליהם פנה המחוז בשלב הראשוני, הביעו ענין ברעיון ועתה המחוז מנסה לבדוק תעפול של הדבר אצל 27 תומכים רציניים ברעיון, המוכנים שייבנה אצלם בית כזה, מבין אלה יבחרו שישה, אצלם יוקמו הבנינים הניסיוניים. נמסר מהעיריה. "נדהמנו מהעניין הרב", אמר לארי ניומן מנהל ביחידת הפיתוח הכלכלי והדיור בוועדה המחוזית לפיתוח קהילתי.
אספקת דיור בחצרות אחוריות לאנשים חסרי בית, לא תהיה מלאכה קלה. מחוז מולטנומאך באורגון, שכולל את פורטלנד, נקלע למצבים מורכבים של מיסוי, ערבות ורישוי עם תכנית האב ל"דירות סבתא" לחסרות דיור. סיפרה יו"ר המחוז דברה קאפורי. לדבריה, הדגם של מולטנומאך לא יפעל כהלכה במימדים רחבי היקף. אף שתכניות האב המחוזית כבר פועלת ופקידים בכירים בוחנים אלטרנטיבות. "איש לא ניסה זאת מעולם. אין ספר הדרכה", אמרה מרי לי, מנהלת מרכז עיבוד הרעיונות של מולטנומאך, הסוכנות המחוזית שפיתחה את התכנית.
הרצון "לחבק" את רעיון הלא שיגרתי של פתרון דיור בר השגה, הוא מהפך מבחינת לוס אנג'לס, שנאבקה לפני כשנתיים בענין "דירות הסבתא" והשתלטה על בתים קטנים, אותם הפעיל החברתי, אלביס סאמרס, שיווק לאנשים חסרי בית, בדרום לוס אנג'לס.
שלא כמו בתיו של סאמרס - צריפים הצבועים בצבעים בהירים עם מערכת נעילה ותאורה, אך ללא חדרי אמבט ומטבח - המבנים החדשים יהיו מצויידים במערכת ניקוז ואינסטלציה ומתקני בישול. הדיירים ירשמו ויקבלו שירותים חברתיים, שיכללו סיוע בניהול החיים, הדרכה בעבודה ויעוץ כללי.
"הרעיון הוא לאפשר לתושבי לוס אנג'לס שהם יציבים ובעלי מוכנות לגור בבית קבוע ורוצים להשיב לעצמם את חייהם ולהעלות אותם על מסלול נכון", אמר גארסטי. "רבים רבים מהם הינם אנשים רגילים כמוך וכמוני, שפשוט איבדו את מקום העבודה שלהם, או איבדו את ביתם ושאין להם שום מוצא אחר", אמרה המפקחת על מחוז לוס אנג'לס, שילה קוהל.
העיר מנצלת את המענק שקיבלה מבלומברג, כדי ללמוד על המניעים, התמריצים וסובסידיות לבניה וכן הקלות ברישוי למבנים קיימים, כדי לעודד בעלי בתים להשאיל את החצר האחורית שלהם. העיר מחפשת במקביל אמצעי מימון נוספים, גורם שידריך את בעלי הבתים בסבך הענינים, פורטל אינטרנטי שידריך בכל נושאי היחידות הללו, הן לבעלי הבתים והן לדיירים העתידיים.
תכנית האב של לוס אנג'לס תלווה לבעלי הבתים 75,000 דולר, כדי לבנות את הבתים בחצר האחורית או 50,000 דולר לשיפוץ כולל של עד שש יחידות. סכום ההלוואה יקטן מדי שנה, בכל שנה שהיא תהיה תפוסה על ידי חסר בית לשעבר ותמחק לאחר 10 שנים, אז יוכלו בעלי הבית לעשות כרצונם עם היחידות האחוריות.
מארק ריאבק מחברת Venice Stakeholders Assn, הנחשב למבקר קבוע של תכניות העירייה ומדיניותה באשר לחסרי הדיור אמר, שרעיון "'דירות הסבתא' הוא נפלא", אבל הוסיף שעל הפקידים הבכירים לכבד את רישוי החניות ושינוי היעוד הלא חוקי של מרחבים אחרים. הוא שאל גם מה יקרה עם הדיירים כאשר חכירת הבתים הללו תסתיים. "איך נדאג לכך שהאנשים הללו לא ייזרקו מחדש לרחובות?" שאל ריאבק.
שאלה שעלתה באוקטובר על ידי קבוצה חברתית, כשקים שרמן ודן טננבאום, החליטו לשתף את החצר האחורית של ביתם בביקון היל, סיאטל, עם אדם חסר בית. רקס הולביין, אדריכל של בתי מגורים בסיאטל הקים פרויקט שנקרא Facing Homelessness (עם הפנים לחסרי בית), המנסה לקדם פרויקט של בניית מבנים בחצרות אחוריות ללא סיוע במימון ציבורי. רוברט דסז'ארלה (75), שהיה חסר בית במשך 10 שנים, עבר להתגורר בבית קטן מעץ על הקרקע של הזוג. השכנים תמכו, אמר שרמן והולביין הוסיף, שהקבוצה שלו יכולה להזיז את בית שלו משם, אם השילוב של דייר בחצר האחורית, איננו עולה יפה. "איננו מציבים בית בשכונה, אלא אם כן כולם מסכימים ומוכנים לכך", אמר הולביין. "אחנו יודעים ש'לא בחצר האחורית שלי' הוא כוח חזק מאוד ואיננו רוצים לעורר שום התנגדות לבנייה".
לדברי שרמן הם מסתדרים היטב עם דסז'ארלה, שבעבר עסק בסוסי מירוץ, בדייג ובתיקון רשתות דייג בסנטה ברברה.
"הוא אדם מאוד גמיש ומענין, שעשה רבות במשך חייו, דברים שלעולם לא הייתי חושבת לעשות", היא אמרה. הולביין מקווה להצליח להעמיד בית אחד בחצר אחורית בכל שכונה בסיאטל. מחוז לוס-אנג'לס אומר שעשרות אלפי בתים באזורים שאינם מאוגדים, יכולים להתאים להצבת בתים בחצר האחורית לחסרי בית, אם התכנית תורחב.העיר אמורה לקבל מבלומברג עוד כ-5 מיליון דולר מענק, שיאפשר לה להתקדם עם היעד של ייצור כמות כזו של יחידות, שתספיק ל-1,750 חסרי בית למשך שלוש שנים. "אנחנו מנסים לחדש בכל תחום אפשרי," אמר אנה בהאר, הדוברת של גארסטי.
