שיעור לחיים: עשרות אלפי מורים לומדים עזרה ראשונה בניסיון להציל תלמידים באירוע הירי הבא

בעוד היא לומדת כיצד להפעיל לחץ על פצע, עבודה עם תחבושת וקשירת חוסם עורקים, המורה למתמטיקה ומדעי החברה לכיתה ו' קרי סטפורד, ניענעה את ראשה במחשבה כי מה שהיא לומדת עשוי להיות ידע חובה במקצוע שלה.

לא לוקחים סיכונים. מורים בהכשרה

סטפורד לא אהבה את זה, אבל כשאירועי ירי הופכים לאירוע שבשגרה, היא ועמיתיה הסכימו בעצב כי ההתקפות לא יפסיקו וכי המורים חייבים לדעת איך לשמור על הנפגעים מלדמם למוות.

"ללמוד לעזור ולא רק לעמוד שם זה חשוב," אמרה סטפורד, אשר הצטרפה לתריסר מחנכים אחרים בשיעור עזרה ראשונה בבית ספר התיכון סאות'איסט פולק, קמפוס בן תשע שנים המוקף בשטחי חקלאות בעיר פלסנטוויל, מזרחית לדס מוינס.

ב-5 השנים האחרונות, כ-125 אלף מורים, יועצים ומנהלים ברחבי המדינה אומנו בעיכוב הדימום לאחר שהכירו על כורחם במגמה המתמשכת. היוזמה מתפשטת במהירות, ויותר בתי ספר מספקים בכיתות ערכות שיהיו מוכרות לכל חובש צבאי: חוסמי עורקים קלים, גאזות מצופות בתרופות קרישה ותחבושות לחץ.

בעוד בתי ספר משפרים את האבטחה ואפילו מחמשים מורים על מנת למנוע התקפות, דגש חדש מושם על הצלת הפצועים בזמן שמחכים לעזרה.

רעיון המורה החובש הוצע במקור על-ידי ד"ר לנוורת' ג'ייקובס מהארתפורד, קונטיקט, אשר ניתח קורבנות באירוע הירי בבית הספר היסודי סנדי הוק בשנת 2012, בו נרצחו 26 ילדים ומבוגרים.

הוא פחד שסנדי הוק לא יהיה מקרה הירי האחרון, ולצערו הוא צדק שוב ושוב, כאשר המקרה האחרון הטבח בפלורידה ב-14 בפברואר בו נהרגו 17 אנשים.

"הייתי מנתח טראומה במשך יותר מ-40 שנים וראיתי המון פצעי ירי," הוא אמר, אבל טבח בבית ספר יסודי הוא "שונה לחלוטין. אלו ילדים בני 6 עם פצעים מנשקים חזקים מאוד, וזה משנה אותך."

ג'ייקובס ומנתחים אחרים שחושבים כמוהו הקימו קבוצה שהתרחבה ושילבה אוכפי חוק וגופי הצלה אחרים שפיתחו אסטרטגיות על מנת לעזור לקורבנות לשרוד. במקרי ירי רבים, יותר קורבנות יכלו להינצל אם רק היו מאטים את הדימום שלהם.

"זה לוקח זמן רב, יותר מאשר הזמן שלוקח לדמם למוות, לפנות כיתה, לאבטח אותה ולוודא שאין יורה נוסף," הוא אמר. "האדם שהולך להציל אותך זה האדם שעומד לידך."

היוזמה, הנקראת "עצרו את הדימום", התפשטה במהירות ותרגולים זמינים כעת בכל חמישים המדינות בארצות-הברית.

"עצרו את הדימום" נמצאת בכל 50 המדינות

ג'ורג'יה מובילה עם הוצאות של יותר ממיליון דולר בהרחבת התכנית הניסיונית ואספקת ציוד רפואי לבתי ספר. ועדת הטראומה בג'ורג'יה, סוכנות של המדינה העובדת לשפר את טיפולי החירום, תיאמה קורסים ליותר מ-18 אלף מחנכים בשנה האחרונה.

מורים רבים שבעבר חששו מלהפוך לחובשים קרביים שינו את דעתם בעקבות כשלונם של אמצעי האבטחה בבתי הספר במניעת מקרי הירי פעם אחר פעם. במקרים רבים, היורים הם תלמידים בעצמם בעלי אישור כניסה למבנה. ונעילה כללית של המקום יכולה לגרום למוות.

"אם תלמידים נורים בזמן נעילה כללית הם עלולים לדמם למוות. הם ימותו," אמרה דינה אבסטון, מנהלת הועדה.

בעיר בנד, אורגון, פרמדיק נולן מקגיניס קפץ על ההזדמנות להדריך את חברי הסגל בבתי הספר כיצד לטפל בפצועים. הוא היה בין הפרמדיקים הראשונים להגיע למכללת אומפקה ברוזברג, אורגון לאחר שאירוע ירי בשנת 2015 הותיר 10 נרצחים.

"במיוחד במקרי הירי בבתי הספר, אתה לא יודע אם היורה יסגיר את עצמו או יתאבד עד שנגיע לשם, או אם תעבור רבע שעה ועדיין נחכה להיכנס לזירת האירוע," אמר מקגיניס.

המדריכים בבנד מלמדים גם תלמידי בית ספר תיכון את הטכניקות, וקבוצה של תלמידים מגייסת כספים על מנת לקנות ערכות טיפול בדימום.

"אדם בודד לא מסוגל לעצור את הירי אבל הוא יכול להציל את חייהם של אנשים, ודבר כזה על המצפון שלך גורם לתחושה נהדרת," אמרה סיירה שיקס, תלמידת כיתה י' בתיכון סניור היי בבנד.

בהדרכות באיווה, כתריסר מורים, עוזרים ואחרים התאספו בכיתת ספרות לפני תחילת יום הלימודים בסאות'איסט פולק, בית ספר עם כמעט 2000 תלמידים. למרות שבית הספר לא חווה אירוע ירי, השטף הקבוע של דיווחים על איומים, שמועות והסגרים בכל אזור מזכירים את הסכנה.

"אדם בודד לא מסוגל לעצור את הירי אבל הוא יכול להציל את חייהם של אנשים". הכשרת מורים

מומחה טיפול טראומה בריאן פייסט והמנתח ריצ'רד סידוול השתמשו בהעתק גפה עשוי קצף כדי להדגים את השיטות הנכונות, ואז נתנו למורים הזדמנות להתאמן בחבישת פצעים וקשירת חסמי עורקים.

פייסט הסביר כי לחץ ישיר היה יותר יעיל על ילדים צעירים וחוסמי עורקים טובים יותר לפצעים מרובים. הרצועות הדקות בקושר העורקים יכולות להכאיב מאוד, הוא הזהיר.

"המטופל שלכם הולך להשתגע בגלל שזה מאוד, מאוד כואב," הוא אמר.

המורה דניס גולינג ציינה כי ילדים מבינים כעת שאירוע ירי עלול להתרחש. הם מתרגלים באופן קבוע מתי לנעול דלתות ולהתחבא בכיתות. כעת, "זה נותן לי עוד דרך אחת לעזור," היא אמרה.