ביום שישי האחרון, רכשה החברה המאפשרת לצלמים לשתף ולמכור את עבודותיהם, סמאגמאג (SmugMug), את החברה החלוצית המתחרה, פליקר (Flickr). פרטי העסקה לא נמסרו.
בשנת 2005, רכשה יאהו את פליקר וניסתה לחזק את האתר, לאחר שאיבדה מעצמתה בעקבות עליית שירותים מתוחכמים יותר, ששולבו ברשתות החברתיות, כגון אינסטגרם ופייסבוק. חברת התקשורת, ורייזון, רכשה את יאהו, עבור 4.48 מיליארד דולר, אך החליטה להרוויח מהמהלך, כשהניחה לסמאגמאג לנסות ולקדם את פליקר. מנכ"ל החברה הרוכשת, דון מקאסקיל, אמר: "השילוב של השניים יוצר את קהילת הצילום הגדולה ביותר בעולם".
בהמשך למהלך צפויים שינויים בשתי החברות, יאהו ופליקר, אך השינויים לא יבוצעו לפני שהחברה הרוכשת תבדוק מה משתמשי פליקר צריכים ורוצים. לדברי מקאסקיל, "אנו הולכים לבדוק מה בדיוק משתמשי פליקר רוצים ואז לבנות את זה".
עבור פליקר ועשרות מיליוני הצלמים המשתמשים בשירותיה, פעילות תחת הנהלה חדשה יכולה להיות התחלה חדשה, שתשפר את חוויית המשתמש באתר. עם זאת, בסופו של דבר, צפויה סמאגמאג להתמודד עם אותם האתגרים עמם ניסו להתמודד יאהו וקבוצת ורייזון, נוכח שיתוף התמונות ברשתות החברתיות, המהווה כוח תחרותי נמרץ ורב עצמה.
הרכישה צפויה לשנות את טבעה של חברת סמאגמאג באופן דרמטי. החברה, שנוסדה כשנתיים לפני פליקר בשנת 2002, מעולם לא הפכה למותג פופולרי, כמו פליקר. החברה ספקה לאנשי מקצוע ולחובבי צילום, בהם גם מי שמעוניינים בטכנולוגיות סחר אלקטרוני, אפשרות למכור את העבודות שלהם ולהציג אותן.
פליקר צברה כוח בימים שלפני מכשירי הסמארטפון וצמחה בעקבות פיתוח מאפיינים יעילים מבחינה טכנית, כגון אפליקציות המאפשרות תכנות יישומים (API) או אפליקציות המאפשרות לאתרי אינטרנט ולתוכנות אחרות לבצע דברים, כגון שיתוף ופרסום תמונות שהועלו בפליקר, באתרים אחרים.
תוכנת הפוטוסטרים של פליקר, שמאפשרת ליצור אוסף תמונות שמתעדכן תדיר, הציג את הצילומים באופן בו הם משקפים את חיי המשתמשים ולא כאלבומים סטטיים. כמו כן, התוכנה איפשרה לאנשים בעלי תחומי עניין משותפים לשתף ולהתעדכן בצילומים האחד של השני.
רבים ממשתמשי פליקר נותרו נאמנים לאתר ולקהילות הצילום המסוימות בהן הם חברים, המאפשרות להם להתעדכן בצילומים של חבריהם לצילום. רוב היישומים של האתר הם ללא תשלום, אך ישנם צלמים רבים המשלמים עבור שימוש באתר ללא מודעות ועבור קבלת הטבות אחרות.
סמאגמאג לא מתכננת להפוך את פליקר לאינסטגרם או לסנאפצ'ט. לדברי מקאסקיל, "השירות ממילא מקדם את עצמו. אנו מכוונים לחובבי צילום עם תשומת לב ארוכת טווח. זהו קהל שתמיד ישאר רלוונטי, משום שהוא מעוניין בתמונה על מנת לספר את הסיפור שלה לנצח".
לסמאגמאג יש מיליוני לקוחות ומיליארדי תמונות. לפליקר יש קרוב ל-75 מיליון משתמשים רשומים ועשרות מיליארדי תמונות.
בהמשך למהלך הרכישה, אמר אחד הלקוחות הוותיקים של פליקר, הצלם תומס הוק: "אני חושב שיהיה טוב. אנשים בסמאגמאג מעוניינים להשתמש בפליקר לטובת הקהילה, בה מונח הפוטנציאל הטוב ביותר". עוד הוסיף הוק, כי ורייזון לא היו בכושר וכי נראה שסמאג מאג מתמקדת בצרכי המשתמשים המשלמים.
סמאגמאג דרשה מלקוחותיה לשלם כבר כשהוקמה. בהמשך לכך היה קשה לחברה לחדור אל שיעורי הצמיחה הגבוהים של האינטרנט. בו זמנית, החברה יכלה לעקוף את החסרונות של אתרי אינטרנט אחרים שפעלו ללא תשלום, אך נתמכו בפרסום, כי הפכו לחשופים יותר מבחינת פרטיות המשתמשים, כגון פייסבוק.
מאקאסקיל: "המהלך מציב את החברה במקום אחד עם הלקוחות שלה ולא עם אנשים מבחוץ, כולל מפרסמים, שלא הבינו את העסק כפי שאנו והלקוחות שלנו עושים"
בעקבות הרכישה תקלוט סמאגמאג 12 עובדים בנוסף ל-120 העובדים שבחברה.