שבט חן זוכר ולא שוכח
שבט חן יצאו לסיור במוזיאון השואה לציון יום הזיכרון השנתי ורגע לפני יום העצמאות, השמחה והחגיגות, התקיים ביום ראשון טקס הזיכרון של שבט חן במרכז ה-IAC
04.16.2018 07:00
סוכנויות הידיעות
יום הזכרון לשואה והגבורה 
הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים
Phone
חג הפסח הסתיים לו ומתחילה השבוע תקופה של זיכרון, על מנת לקיים את ההבטחה, תמיד לזכור.
מוזיאון השואה בלוס אנג'לס הוא הוותיק מסוגו בארצות הברית. המוזיאון ממוקם בפארק פאן פסיפיק בשכונת בוורלי-פיירפקס שבה חיים רבים מחברי הקהילה היהודית. במקום ניצב גלעד לזכר קורבנות השואה והמוזיאון משמש כצלע נוספת באתר ההנצחה העירוני.
האתר הוקם ב-1961 על ידי קבוצת ניצולים תושבי העיר שביקשו לחלוק את סיפורם עם הציבור. הוא מבוסס על חפצים אישיים שנותרו בידיהם, כמו טלאי צהוב, תמונות ומסמכים שונים, פריטים היסטוריים נוספים באדיבות מרכז המחקר של מחנה ההשמדה.
הילדים שלנו שגדלים בבתים עם הורים ישראלים/יהודים מכירים את המסורת היהודית. על נושא השואה לא תמיד קל לנו לדבר וקשה יותר להסביר את רצח ששת מיליון האנשים הבלתי נתפס שהתרחש שם. כדי לחנך את הדור הבא, כדי שגם הוא יזכור ואף פעם לא יישכח את שנעשה על ידי הנאצים למיליונים על לא עוול בכפם מלבד היותם יהודים, התקיים הסיור במוזיאון.
כיתות ג׳, ד׳ וה׳ החלו את הסיור באנטרדת ההנצחה לילדים אשר נספו בשואה, האנדרטה עשויה קירות גבוהים מלאים בחורים קטנים, צפופים וחלולים שמסמלים את מיליון וחצי הילדים שנרצחו.
אווה טרנק, ניצולת שואה בת 81 מצ׳כוסלובקיה, שיתפה בסיפור חייה ועל חוויותיה בזמן השואה, החניכים שאלו אותה שאלות רבות על עברה, על משפחתה שניצלה או נספתה בשואה. אווה, שאחת האהבות שלה היא ציור, ביקשה מחניכי השבט לצייר גלויה בצבעי מים לבן אדם שחשוב להם, החניכים הצעירים הקשיבו בשקיקה לסיפורה, שאלו אותה שאלות וחלקם אף הגדישו את הגלויה לאווה היקרה.
כיתות ו', ז׳, ח׳ ו-ט׳ ערכו סיור במוזיאון שהודרך על ידי ניצול וניצולת שואה, הםעברו בתצוגות המתארות את החיים של יהודי אירופה לפני תחילת המלחמה ועברו משם לתצוגה של המראות הקשים במהלך המלחמה ועד לסיומה. בתום הסיור הייתה גם להם את הזכות להקשיב לעדות מרגשת מפטר אפסטיין.
אפסטיין, ניצול שואה בן 86, יליד גרמניה, שבמהלך המלחמה משפחתו עברה להולנד ושם נתפסה על ידי הנאצים ונלקחה למחנה הריכוז ברגן בלזן בגרמניה, בו הם הועבדו לפרך. באפריל 1945, לקראת סיום המלחמה, פטר ומשפחתו נלקחו ברכבת מברגן בלזן לטרביץ (מחנה טרזיינשטט), שבדפי ההיסטוריה נקראת: "הרכבת האבודה". הרכבת, ועליה 2500 יהודים, לא הגיעה ליעדה הסופי בשל הפצצות בעלות הברית ושוחררה על ידי חיילים רוסים,היסטוריוני השואה כינו אותה בשם זה משום שגם לאחר סיום המלחמה לא היה ידוע להיכן הגיעה. פטר ומשפחתו היו בין הניצולים הבודדים ששרדו את המסע.
בנוסף, ביום שני בערב התקיים מפגש של ניצול שואה, אלברט רוזה, בן 93, במסגרת התוכנית "זיכרון בסלון", שם הם שוב הקשיבו לעדות מרתקת. אלברט, יהודי מיוון, עבר את זוועות השואה בין מחנה ההשמדה באושוויץ לבירכנאו, אבל למרות כל הקשיים והסבל ניצל .
הילדים שלנו הם הדור האחרון שישמע עדות ראשונה מניצולי שואה, זוהי זכות ואין ספק שזה ייחרט בזיכרונם לעד וגם הם לעולם לא ישכחו ויזכרו!
יום הזיכרון לחללי צה״ל ולנפגעי פעולות האיבה
רגע לפני יום העצמאות, השמחה והחגיגות, התקיים ביום ראשון טקס הזיכרון של שבט חן במרכז ה-IAC
הטקס, בו התייחדנו עם זיכרם של הבנים והבנות, האבות והאימהות שהקריבו את דמם ונפשם למעננו, נערך במרכז הקהילתי של ה-IAC, ואורגן על ידי השכבה הבוגרתושכבת ט׳ בהנחייתה של מאי לנציאנו, מרכזת שבט חן.
נכון ליום הזיכרון2018 מספר הנופלים עומד על 23,645 חללים, משפחת השכול נוגעת כמעט בכל בית, אם זה אח, אבא, אמא או חבר ילדות יקר. לשם כך אנו עורכים טקסי זיכרון, גם כשאנחנו רחוקים מישראל.
חניכי שבט חן הגיעו לבושים בחולצות לבנות ומכנסי חאקי, עברו פעולות קצרות ושיחות עם המדריכים, בין סיפור על קרוב משפחה שנפל או פשוט למה מדינת ישראל כל כך חשובה להם, אפילו שהם נולדו וחיים בארה״ב.
הטקס נערך באולם המרכזי והחל בהדלקת נרות זיכרון. חניכים מכל גדוד הדליקו נר לזכר הנופלים בכל המלחמות, מערכות ונפגעי בטאון, כשברקע נשמע השיר "ילדים של העולם", שהרי הנופלים לא זכו אף פעם להתבגר ויישארו אצלנו בזיכרון כילדים נצחיים.
עומר מיארה, חניך כיתה ו׳, הדליק נר זיכרון לסבו עמרם שטרית ז״ל, שנפל במלחמת שלום הגליל באסון צור והשאיר אחריו אישה ושלושה ילדים.
את הטקס הובילו חניכי שכבת ט׳ והשכבה הבוגרת. הם הקריאו את "מגש הכסף" של נתן אלתרמן, שגם היום, 79 שנה אחרי כתיבתו, מילותיו עדיין רלוונטיות.
הקהל הקשיב לשיחת הטלפון האחרונה בין דניאל פומרנץ ואמו, אל"מורדה פומרנץ, לשעבר ראש מחלקת נפגעים בצה"ל. סמל ראשון דניאל פומרנץ, לוחם גולני בן 21 מכפר אז"ר, נפל עם הכניסה הקרקעית לעזה, במבצע ״צוק איתן״, השאיר מכתב פרידה למשפחתו שהוקרא בטקס.
שק הדמעות נפרץ כאשר אור לבב ונועה קדמי עלו לבמה ושרו את השיר "מליון כוכבים", שנכתב לזיכרו של סרן תום פרקש, שנהרג בהתרסקות מטוס במלחמת לבנון השנייה.
בין קטעי הקריאה והשירים, חניכות כיתה ט' מאי גולדמן וליאן דה-פז, הופיעו בקטע ריקוד לצליל השיר "ארים ראשי" של שי גבסו, עם כוריאוגרפיה מרגשת שחיברו בעצמן.
שון פיל בן ה-23, בוגר השבט אשר התגייס לצה"ל במסגרת גרעין צבר ושירת בסיירת גולני, סיפר לקהל על שירותו הצבאי, שבמהלכו השתתף במבצע ״צוק איתן״ והיה בסכנת חיים כאשר הנגמ״ש שלו נפל לתעלה ברצועת עזה, ובנס, כוח הנדסה קרבית חילץ אותם ללא פגע.
את תפילת "אל מלא רחמים" הקריא בעברית רהוטה גבי קנולר, שעוד מספר חודשים מצטרף לגרעין צבר ויתגייס לשירות בצה״ל. תפילת "יזכור" הוקראה על ידי תמיר כהן, ראש השבט, ואת הקדיש הקריא מאיר אברג׳יל. תומר אמירה, חניך משכבת ט׳, הקריא את התפילה לשלום חיילי צה״ל. הטקס הסתיים בשירת התקווה.
חניכי השבט והקהל ישבו בדממה, הקשיבו לשירים, קטעי הקריאה ולתפילות וקיוו בליבם שמשפחת השכול לא תגדל לעולם.
תודה רבה למאי לנציאנו, מרכזת השבט, שדאגה שהטקס יהיה מכובד ומרשים, לחברי השכב"ג ולשכבת ט', ולכם הקהל.
שלא נדע עוד צער ושכול.
