לעיתים, העיסוק במשבר צריכת היתר והשימוש לרעה בתרופות המכילות אופיואיד בארצות הברית משתלט על סדר היום, וגורם לרבים לשכוך את עובדה הפשוטה והמרכזית אודות תרופות נרקטויות לשיכוך כאבים: חומרים דמויי סם יעילים כמשככי כאבים, אך ההתמכרות אליהם היא תופעת לוואי בלתי רצויה.
החומרים שפיתח צוות המחקר היו ממכרים פחות באופן משמעותי
התמכרות היא, כמובן, מסוכנת והיא מהווה תופעת לוואי רעה משום שהיא משתלטת על מוחו של המשתמש ודורשת להעלות את מינוני התרופות המכילות אופיואיד. זאת, על מנת להמשיך ולהחזיק את הסימפטומים שהאופיואיד יוצר.
אך יתכן ונמצאה תרופה המבצעת תפקיד זהה לזה שמבצעות תרופות מבוססות אופיואיד לשיכוך כאבים, מבלי לעורר רבות מתופעות הלוואי הבעייתיות שמעוררות תרופות מבוססות אופיואיד, בייחוד תופעת ההתמכרות.
השבוע, תיאר החוקר מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת משיגן, תומאס חואקין פרננדז, תהליך המאפשר פיתוח של מספר תרופות, המקבילות בהשפעה שלהן לתרופות המכילות אופיואיד, שמשפיעות על קולטני הכאב במוח, בעוד הן חוסמות קולטנים בגוף בהם מתפתחת תלות בחומרים מסוימים.
באמצעות שימוש בחומצות אמינו, המקלות על כאב ומופרשות במוח כמודלים לייצור, פיתחו פרננדז וצוותו סדרה של חיקויי חומצות אמינו. החיקויים היו זעירים מספיק על מנת לחדור אל המוח והם פעלו על קולטני אופיואיד בדרכים שונות.
כאשר צוות המחקר בחן את השפעת התרכובת על עכברים נמצא, כי היא הזו שיככה כאבים וייצרה עמידות גבוהה ותלות פחותה ברמה טובה יותר, אפילו בהשוואה לשימוש במורפיום. במילים אחרות, החומרים שפיתח הצוות היו ממכרים פחות באופן משמעותי.
פרננדז: "אנו שואפים לפתור את מגיפת ההתמכרות לאופיואיד באמצעות עבודה על מקור הבעיה היסודית: טיפול יעיל כנגד כאבים. העבודה שלנו יכולה לספק הבנה טובה יותר לחוקרים על אודות קולטני האופיואיד ועל התקשורת בין הקולטנים, שיכולה להיות מנוצלת לפיתוח אלטרנטיבות טובות יותר להתמודדות עם כאבים", כך לדברי פרננדז שעבודתו הוצגה בכנס ביולוגיה ניסויית לשנת 2018, שהתקיים בסן דייגו.
