לאחר שהורשע בתקיפה מינית, השחקן והקומיקאי לשעבר, ביל קוסבי, מתכונן נפשית לקראת כניסתו לכלא

יתכן שעורכי דינו עדיין מדברים על תמימות ועל ערעורים, אך השחקן, ביל קוסבי (80), מתכונן נפשית לקראת כניסתו לכלא. ביום חמישי האחרון, הרשיע חבר המושבעים, בבית המשפט בפנסילבניה, את קוסבי בכך שסימם ותקף מינית את אנדריאה קונסטנד. בתום המשפט, כשהגיע הקומיקאי, שהיה בעבר "האבא של אמריקה", לביתו בפרברי פילדלפיה, קיבלה אותו בפתח הבית אשתו התומכת והנאמנה, קמיל. עד ראיה שנכח במקום סיפר, כי היא נתנה לו חיבוק ונשיקה.

ישבתי בתא שבו נכלא נלסון מנדלה, ראיתי איך הוא חי ומה הוא חווה. אם הם ישלחו אותי למקום כזה, אני אצטרך ללכת 

במהלך המשפט דיבר קוסבי שוב ושוב על "המקום ההוא". הוא התכוון לתא בכלא, שעשוי להפוך לו לבית למשך שארית חייו. תקופת מאסרו צפויה להתחיל בקיץ הקרוב והשופט יכול להשית עליו עונש מאסר מקסימלי של 30 שנה. "כשהם שולחים אותי למקום הזה, אני רוצה שהתקשורת תהיה שם על מנת לספר את הסיפור שלי. נראה שאיש לא מקשיב ושאף אחד לא מעוניין בסיפור האמתי", אמר קוסבי.

לפני כשנה, במהלך המשפט הראשון שנערך לו, סיפר קוסבי על צו האוסר על מסירת פרטים לתקשורת ומונע ממנו לשתף בהתקדמות ההליך המשפטי. אך בסיום ההליך המשפטי שנערך לאחרונה, התנהגותו בפומבי הפכה לגסה ומרירה. קוסבי השתמש בשפה בוטה ולא פעם אמר משפטים ומילים, כגון "לעזאזל איתך!", "לעזאזל עם זה!" ו"בולשיט". לעתים קרובות השחיז קוסבי את שיניו, נשך את שפתיו וקפץ את אגרופו, בשעה שקבוצת נשים מאשימות סיפרה סיפורים על כך שסיממו אותן ותקפו אותן מינית.

ביום חמישי, לאחר הקראת פסק הדין, נזף השופט, סטיבן או'ניל, בתובע המחוזי, קווין סטיל, על התנגדותו לאפשר לקוסבי להישאר משוחרר בערבות. קוסבי התפרץ וצעק אל סטיל: "אין לי מטוס, אידיוט, נמאס לי מזה". זאת, לאחר שהתובע אמר, כי לקוסבי יש מטוס פרטי והוא יכול להימלט ממאסר.

בשנה שעבר אמר קוסבי בריאיון: "כשדברו על עסקת טיעון, אמרתי לא. פשוט סירבתי להודות באשמה על משהו שלא קרה. זה לא קרה ואנדריאה יודעת את זה ואני חושב שגם התובעים יודעים את זה".

היה בעבר "האבא של אמריקה", קוסבי 

בשנת 2017 הוצעה לקוסבי עסקה טיעון, לפיה יישאר במעצר בית, יירשם כעבריין מין על תנאי לתקופה בלתי מוגבלת. קוסבי אמר: "למה לקבל את העסקה? לא כשהם רוצים שאגיד שאני עבריין מין. לא עשיתי מה שהם אמרו שעשיתי. אך אני חושב על הזמן שאני וקמיל נסענו לבקר את נלסון מנדלה בדרום אפריקה. הוא היה אדם חופשי, אבל אני זוכר שפגשנו אותו באי רובן, שם היה בכלא במשך כל השנים ההן. ישבתי בתא בו הוא נכלא, ראיתי איך הוא חי, מה הוא אכל על מנת להישאר בחיים ומה הוא חווה. אם הם ישלחו אותי למקום כזה, זה מה שהם יעשו ואני אצטרך ללכת לשם".