מחשבות על מזונות, כגון צ'יפס, בייגלה או פיצה, יכולות לגרום ללשון לרקוד מציפייה לספק את התשוקה לטעם מלוח. יש רק בעיה אחת: כמות הנתרן שרבים צורכים דרך מזונות מעובדים אלה עולה על המידה הנחשבת בריאה. מעבר לכך, הפחתת צריכת מלח ממזון מעובד יכולה לסייע לחיות עוד שנים רבות, גם אם הגוף בריא.
ככל שצורכים יותר נתרן, כך גדל הסיכון למחלות לב
הדיאטנית המתמחה בתזונה לבריאות הלב וכלי הדם, סוניה אנג'לון, הסבירה, כי "בתזונה המערבית יש יותר מדי נתרן. אנשים אוכלים יותר מדי וזה מגביר את הסיכון למחלות לב וכלי דם, שבץ וסרטן קיבה". ממחקר חדש עולה גם, כי יותר מדי מלח יכול להשפיע לרעה על בריאות העצם אצל נערות צעירות ואצל נשים לאחר גיל המעבר.
תבלין מלוח
אנג'לון, ששימשה בעבר בתפקיד יו"ר ועדת התזונה של ארגון הלב האמריקני בסן פרנסיסקו, אמרה, כי עודף מלח מזיק למערכת הלב וכלי הדם בשתי דרכים. דרך אחת היא, עליה בלחץ הדם כתוצאה מצריכה של עודף נתרן, אם כי ההשפעות של תופעה זו יכולות להשתנות בין אנשים. "ישנם מי שרגישים לנתרן ואינם יכולים לאכול יותר מ-1,500 מיליגרם ביום, כמות שוות ערך לשלושת רבעי כפית, או שלחץ הדם שלהם יעלה", אמרה אנג'לון.
אך גם מי שאינם רגישים לנתרן ובדרך כלל בריאים, עדיין עלולים לסכן את בריאותם על ידי צריכת עודף מלח. "צריכת נתרן בכמות גבוהה עלולה לפגוע ביכולת הטבעית של כלי הדם להתרחב ולהגביר את זרימת הדם לרקמות", אמר ד"ר פרנק סאקס, פרופסור למניעת מחלות לב וכלי דם במחלקה לתזונה בבית הספר ט.ה. צ'אן לבריאות הציבור באוניברסיטת הרווארד.
"אנג'לון: "זה מסתכם בשכבת אנדותל בריאה, שהיא השכבה החד-תאית העבה, שמרפדת את העורקים. יותר מדי נתרן מקשיח את התאים שמרפדים את העורקים ובכך מונע מהם את שחרור תחמוצת החנקן, ששומרת על גמישות העורקים".
למעשה, ככל שצורכים יותר נתרן, כך גדל הסיכון למחלות לב. על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת ,Circulation על כל 1,000 מיליגרם של צריכת נתרן, עולה הסיכון למחלות לב וכלי דם ב-17 אחוז.
אנשים עלולים לחוות התנפחויות כאשר הם צורכים יותר מדי מלח, זה יכול לגרום לשקיות מתחת לעיניים, נפיחות בפנים ונפיחות באצבעות: "אם צורכים הרבה נתרן, הטבעות שלכם עשויות להיות צמודות יותר לאצבעות. זה משום שנתרן מתנהג למעשה כמו ספוג בגוף, הוא סופג נוזל. ככל שיש יותר מלח במזון, הלב צריך לשאוב יותר נוזלים ויותר נפח של דם דרך העורקים".
המלצות נתרן
לדברי איגוד הלב האמריקני, על מנת לתפקד כראוי מספיקה לגוף כמות קטנה של נתרן, פחות מ-500 מיליגרם ביום. זו הכמות המקבילה לנתרן בחצי כוס מרק עוף. עם זאת, רבים צורכים פי שבע יותר, עם כמות ממוצעת של 3,400 מיליגרם נתרן ביום. זו כמות שוות ערך ליותר מ-1.5 כפיות מלח ליום או כמות הנתרן שיש בכארבע כפות של רוטב סויה רגיל.
ההנחיות האחרונות של משרד הבריאות בארצות הברית ממליצות להגביל את צריכת הנתרן ל-2,300 מיליגרם ליום, כלומר לכמות שיש בכפית אחת של מלח.
הגבלה של 1,500 מיליגרם נתרן ביום אינה מומלצת לקבוצות בסיכון גבוה, כולל הסובלים ממחלת לב, ממחלת כליות או מסוכרת. על פי דו"ח של מכון התרופות, שפורסם לאחרונה "אין הוכחות חותכות המצביעות על תועלת או על נזק, על מנת שניתן יהיה לומר, שהקבוצות האמורות צריכות לפעול בצורה שונה מכלל אוכלוסיית ארצות הברית", הסביר יו"ר הוועדה, ד"ר בריאן סטרום.
עם זאת, מחקר שפורסם לאחרונה הצביע על ירידה עקבית במקרים של מחלות לב וכלי דם בקרב אנשים שצורכים כמויות נמוכות של נתרן, נמוכות מ-1,500 מיליגרם. למעשה, איגוד הלב האמריקני עדיין ממליץ על מגבלה של לא יותר מ-1,500 מיליגרם של נתרן ליום עבור רוב המבוגרים.
"מספר ניסויים הראו בבירור, כי צריכת נתרן הנמוכה מ-1,500 מיליגרם, מפחיתה את לחץ הדם הרבה יותר מצריכה של 2,500 עד 3,000 מיליגרם", אמר ד"ר סאקס, המשמש דובר של כוח המשימה להפחתת נתרן באיגוד הלב האמריקני: "ההקפדה על צריכה נמוכה של נתרן חשובה במיוחד אצל אנשים עם סיכון גבוה יותר להתקפי לב ושבץ, אצל אנשים מעל גיל 60 ואצל מי שסובלים מלחץ דם גבוה".
עם זאת, ישנם מחקרים שבוצעו לאחרונה, המצביעים על כך שרמות נמוכות מאוד של נתרן עלולות לגרום נזק. "המחקרים המצביעים על נזק בעקבות צריכה נמוכה מדי של נתרן פגומים ביסודם", אומר ד"ר לורנס ג'יי. אפל, שכתב את המחקר ב-Circulation ומנהל את מרכז וולש למניעה, אפידמיולוגיה ומחקר קליני במוסד הרפואי ג 'ונס הופקינס. "רוב המחקרים האלה משתמשים בנתונים נקודתיים של איסוף שתן במקרה בודד, ואינם מייצגים בחינה רגילה לאורך זמן", אמר ד"ר אפל.
"צריכת נתרן הנמוכה מ-1,500 מיליגרם, מפחיתה את לחץ הדם הרבה יותר מצריכה של 2,500 עד 3,000 מיליגרם", ד"ר סאקס
אם ההמלצות הנוכחיות על צריכת נתרן עדיין לא מספקות לתעשיית המזון מוטיבציות לבחון את עצמה, אולי תוצאות המחקר החדש, שפורסם בכתב העת PLOS לרפואה, עשוי לעשות זאת. המחקר מצא, כי הצמדות למטרות של ה-FDA תמנע 450,000 מקרים של מחלות לב וכלי דם ו-83,000 מקרי מוות במשך 20 השנה הבאות. כך, על פי מחבר המחקר, ג'ונתן פירסון-שטוטארד, מאימפריאל קולג' ,בלונדון.
מדובר בכמות משמעותית של נתרן הדורשת צמצום.
