גורמים רשמיים במשרד האוצר נפגשו עם כעשר קבוצות שונות מהתעשייה המקומית בתחילת השבוע. הצדדים דנו בטיוטה האחרונה להצעת החוק שתהדק את הבידוק הנוגע להשקעות זרות. הצעת החוק נועדה להגביל את מאמציה הניכרים של סין לרכוש טכנולוגיות אמריקאיות מורכבות ומתקדמות, כך מסרו ארבעה מקורות שונים הבקיאים בנאמר בפגישות.
גורם בכיר ורשמי ממשרד האוצר תיאר את הפגישה "חיובית".
"לא ניהלנו משא ומתן לגבי הכתוב במהלך הפגישה, אלא הפגישה יועדה בעיקר כדי לכנס את הגורמים המעורבים בחדר אחד כדי לידע אותם בדיוק היכן אנו עומדים ועל הכיוון הכללי שבו תנוסח הצעת החוק," כך אמר, הגורם הרשמי שביקש לשמור על אנונימיות.
ביצענו כמה שינויים כדי להבהיר יותר את הצעת החוק לתעשייה, ובו בזמן, להציב את הגבולות בכל הקשור בביטחון הלאומי של ארה"ב."
הגורם מסר כי כל שנותר הוא להמתין ולראות כיצד הסנאט ינסח בסופו של דבר את החקיקה הסופית, שתרחיב את הסמכויות והגישה של הוועדה לענייני השקעות זרות בארה"ב (CFIUS).
התאגידים האמריקניים גילו עניין נרחב בהצעת החוק, מאחר והיא תעניק ל-CFIUS את הכוח להגביל באופן הדוק יותר השקעות סיניות בחברות אמריקאיות. אם חקיקה זו תצא לפועל, היא עשויה להביא לנקמה מצד הסינים בכך שיגבילו את הגישה מצדן של חברות אמריקאיות לשוק השני בגודלו בעולם.
הידוק הליך הבדיקה מצד ה-CFIUS הוא אחד מכמה אפיקי מאמץ הנתמכים בידי ממשל טראמפ. האפיקים השונים כוללים הטלת מכסים על פלדה ואלומיניום מיובאים כדי לנקוט בגישה יותר מגוננת במטרה לצנן את קצב ייבוא הסחורות מסין וזאת בעוד רמת הפיקוח הרגולטורי עולה לגבי טיב העסקאות שיאושרו.
בין הנוכחים בדיון נכללה קבוצת הלובי החזקה ביותר בארה"ב – אנשי לשכת המסחר של ארה"ב – כך מסר מקור הבקיא בשיחות.
התומכים בכתיבה מחדש של התקנות הנוגעות ל-CFIUS, מקווים כעת להחיל אותם גם על מקבץ החוקים הפדרליים הקשורים בתקציב השנתי של משרד ההגנה (NDAA), כך אמרו שניים מהגורמים. ה-NDAA נקבע בחוק לפי הצבעה זה 55 שנים ונראה שהוא צפוי לעבור גם השנה וזאת לפני בחירות אמצע הקדנציה של בית הנבחרים.
האופן ובו יועבר החוק ייקבע בידי חברי הקונגרס וגורמים רשמיים ממשרד האוצר.
טיוטת הצעת החוק שנדונה בפגישה ושנחשפה בידי סוכנות הידיעות רויטרס, יחייב כמה חברות טכנולוגיות לפנות אל ה-CFIUS כדי לקבל אישור למכירת טכנולוגיה במידה והיא מערבת רישיונות קניין רוחני וצורך בתמיכה. הצעד הזה עורר תלונות מצד חברות הטכנולוגיה.
טיוטת הצעת החוק מגלה גם כי קרן ההשקעות תוכל להיות פאסיבית ולא יידרש שתהיה נתונה תחת בדיקות ה-CFIUS בדבר מקורותיה, גם אם כספיה מגיעים ממשקיעים זרים. זאת, כל עוד החלטות על ההשקעות העל מינויים לתפקידים בכירים ייעשה בידי אזרחים אמריקאים.
קרנות ההשקעה השונות התלוננו כי תחת הגרסה המוקדמת יותר של הצעת החוק, הן עשויות להיות נתונות כל העת לבדיקה של ה-CFIUS אם יימצאו ברשותן כספי השקעה ממקורות בסין והן יהיו מעוניינות להשקיעו בחברות בעלות טכנולוגיה מתקדמת.
טיוטת החוק אף מגדירה את ההשקעה הפאסיבית כ"ישירה או לא ישירה", אולם נוקטת בצעד שאומר כי משקיעים כאלו או אחרים עשויים להיות נתונים לבדיקת ה-CFIUS באם יש להם גישה למידע שאינו מוגדר כטכני. כל גישה למידע טכני תהיה נתנה לבדיקה אפשרית של ה-CFIUS בעניין.
משרד האוצר, המפקח על CFIUS, הגוף שאמון על האישור וההעברה של כלל ההשקעות הזרות הנכנסות לארה"ב וזאת, כולל השקעות בתצורת רכישה.
תחת לחץ מחברות טכנולוגיה שונות וגורמים אחרים, נוסח הצעת החוק כבר עבר מספר שינויים כדי לרכך את הגישה הכללית המצויה בו.
האמונים על נושא המשא ומתן מצידו של הממשל האמריקאי ואלו המייצגים את קהילת חברות ההיי-טק ותחום ההשקעות דנים כעת על הגירסה הרביעית להצעת החוק הנוגע ל-CFIUS. הצעת החוק הזו עברה לפחות סבב תיקונים אחד שמטרתו הייתה הצרת תחום השיפוט של הוועדה.