ורטיס בויס זוכרת שהיום בו היא קבילה את השיחה בנוגע לניתוח פוטנציאלי שישנה את מהלך חייה היה יום שלישי, מאחר וביום הזה היא לא נדרשה להגיע לדיאליזה.
ממחזרים איברים. אילוסטרציה
בסביבות השעה 10 בבוקר, מתאם הניתוח להשתלת כליות חייג אליה ובישר לה על האפשרות כי נמצא תורם כליה מתאים, בן 69, שככל הנראה היא תוכל לקבל את כלייתו.
אולם, לאיבר הנתרם הזה ישנו סיפור רקע שהרופא היה צריך לספר לה. "סיפור הרקע היה שזו הפעם השנייה שהכליה הזו הושתלה. כלומר שאת תהיי המקבלת השנייה של הכליה".
היא הייתה כחלק מרשימת הממתינים להשתלת כליה מזה 8.5 שנים. כאשר הרופאים שאלו אותה אם היא מסכימה לעשות שימוש מחדש אצלה בכליה, היא השיבה בחיוב. "אפילו לא היססתי, מאחר ולא חשבתי שאקבל כליה," בויס שחזרה.
אפשרות חדשה למנתחים שמבצעים השתלות
בויס קיבלה את הכליה ה"משומשת" במהלך חודש יולי של השנה שעברה. זו הייתה הפעם השנייה משלוש הפעמים שבהן ד"ר ג'פרי וייל, מנהל התוכנית לחילופי כליות שבמרכז הרפואי UCLA, מבצע השתלה מחודשת בכליה שכבר נתרמה בשנה שעברה.
השתלות שכאלו הן מאוד נדירות – והן מתאפשרות רק בנסיבות מאוד מיוחדות ובהן מקבל הכליה נפטר וזאת מבלי להזיק לאיבר שעדיין מתפקד כראוי ולא נמצא אצלו זמן רב, הן מהוות התאמה למי מהנמצאים ברשימה ובתנאי שאותה כליה, אינה מצולקת מניתוחים קודמים.
"בואו לא נהפוך זאת לחוק אוטומטי," אומר וייל.
התורמת המקורית של כלייתה החדשה של הגברת בויס היא נערה בת 17. תחילה, היא הועברה לגבר בן 25 והיא הושתלה בגופו ושהתה בו כשנתיים לפני שהוא מת בתאונת אופנוע, סיפר וייל.
"לא רציתי שאותה כליה תושלך סתם כך. היו לכליה הזו עוד לא מעט שנים של תפקוד לפניה," אמר מנהל התכנית. אז אותה כליה הועברה לבויס. "בעבור שלושה אנשים לחלוק כליה אחת – בת עשרה לבנת עור, גבר היספני ואשה שחורת עור ועל כך שסוגי הדם תואמים כולם – יש משהו יפה ויוצא דופן בכך."
באותה שיחת הטלפון הראשונית, הסביר ד"ר וייל לבויס כי ישנם סיכונים מוגברים, מאחר ובעבר הוא ביצע רק פעם אחת השתלה מחדש של איבר, ואותה כליה שאמורה להיות מושתלת היא בעלת צלקות בחלק מרקמותיה. מחקרים אף מצאו סיכון מוגבר בעבור מקרים ספציפיים של דחיות בימים שלאחר ביצוע ההשתלה השנייה של אותו האיבר.
"היו הרבה צלקות רקמתיות, אולם לקחתי עורקים וורידים שהרחיבו את חופש הפעולה שלי בעניין, כך שלמעשה זהו הפך לניתוח לגיטימי להשתיל בה את הכליה," כך אמר. "באופן מעשי, הושתלו בגופה של הגברת כליה מתורם אחד ושארי רקמות בדמות עורקים וורידים שסייעו בניתוח מתורם אחר."
הגברת בויס, במקור מקליפורניה וכעת מתגוררת בלאס ווגאס, מסרה כי לא היו לה שום בעיות מיוחדות עם הכליה שהושתלה בה והיא עוברת הליך שיקום "רגיל לגמרי".
בלי שהיא נאלצת לגשת באופן קבוע לטיפולי דיאליזה, הניידות של גברת בוייס הפכה לקלה יותר והיא אף הגיעה לחתונת אחיינה שבצפון קרוליינה בחודש מרץ האחרון.
"נכון לעכשיו, עברו תשעה חודשים ואני מרגישה שיש לי יותר אנרגיה. זה למעשה דבר מעולה, הזדמנות שניייה לחיים," אמרה. ד"ר וייל אומר כי השגת כליה בעבור אנשים מהסוג של הגברת בויס עשוי להיות מהלך מציל חיים.
הניתוח מעניק הזדמנות שנייה לחיים
הוא אף מצביע על נתון לפיו רוב החולים מעל גיל 65 הזקוקים לטיפולי דיאליזה נפטרים במהלך חמש שנים. מספר מחקרים מצאו כי השתלה מוצלחת, מאריכה את תוחלת החיים הזו מעל למצופה.
למרות כל הנתונים וההשתלות החוזרות המוצלחות, ישנה מחלוקת אם הכליות המיועדות להשתלה צריכות להגיע תחילה אל מטופלים צעירים יותר שקרוב לוודאי שיחיו לטווחי זמן ארוכים יותר ולכן ינצלו את מלוא פוטנציאל האיבר שהושתל בהם ובהתאם לכך, נעשה שינוי מסוים שמטרתו להתאים תורמי כליות למושתלים ברמת הגילאים. אולם השתלה מחדש של הכליות במבוגרים עשויה להפחית את החשש לתפקודו של האיבר שיהיה באפשרותו לתפקד עוד למספר שנים ממושכות באם יושתל באדם יחסית מבוגר שקיימת סבירות גבוהה לפטירתו בזמן יחסית סמוך לאחר ההשתלה.
שינוי הלך החשיבה בנוגע לתרומת איברים
הליך ההשתלה החוזרת של אותו האיבר באדם אחר פותח נתיבים חדשים לתרומות איברים. אחד מהמקרים בהם ד"ר וייל ביצע השתלה שנייה של אותה הכליה בחולה אחר שנתרמה מאדם שנהרג בתאונת דרכים. אולם אותו האדם שהושתלה בו הכלייה לקה ב-focal segmental glomerulosclerosis, הידועה כ-FSGS, שהיא מחלה הגורמת לצילוקו של האיבר ולמעשה תוקפת את האיבר החדש שזה עתה הושתל בגוף.
אותו מושתל כליה ביקש לתרום אותה לאדם אחר שיוכל לעשות בה שימוש. ד"ר וייל אומר כי זו הפעם הראשונה שתורם חי תרם מחדש כליה שהושתלה בגופו.
להערכתו, עד כה התקיימו פחות מ-50 השתלות מחדש של איברים מתוך מיליוני ניתוחי השתלות הכלייה שנערכו במהלך למעלה מ-60 השנים האחרונות.
אולם ד"ר וייל אומר כי ניתן לבצע עוד המון ניתוחים של השתלת כליות בפעם השנייה והצביע על העובדה שהוא ביצע כבר שלושה ניתוחים השנה הזו וזאת "מבלי להתאמץ באופן מיוחד."
"תארו לכם שכל 220 תוכניות ההשתלה ברחבי ארה"ב יתנהלו באופן הזה. זה יהיה דבר יוצא דופן," אמר ד"ר וייל.
עם זאת, הניתוחים הם עדיין הליך מורכב מאוד, ושילוב הגורמים המאפשרים ביצוע של פעולה כירורגית כזאת באופן מוצלח נחשבים אירוע נדיר.
ד"ר וייל ציין כי העבודה שמקורן הראשוני של הכליות הגיעו מתורמים בגילאים צעירים היה גורם משמעותי שלמעשה אפשר את המשך התפקוד שלהן גם שנים לאחר שהושתלו והוצאו מגופם של כמה מושתלים שונים. "אתה מתחיל עם משהו שהוא באיכות מאוד גבוהה," כך אמר. "אתם חייבים לראות את האיכות המקורית של האיברים במצב בו הם נתרמו."
שילוב גורמים נדיר ביותר מאפשר השתלה שנייה של איבר
ד"ר מתיו קופר, מנהל מחלקת השתלות כליות ולבלב בבית החולים של אוניברסיטת MedStar Georgetown שבוושינגטון וחבר מועצת המנהלים של ה National Kidney Foundation, מציין גם הוא כי המהלך הזה, שבו מושתל כלייה הופך לתורם בעצמו, קורה לעתים נדירות בלבד. זאת, משום שלא כל אדם שנפטר מתאים לתרום כליה.
גם העובדה שהכליה, שנעשה בה שימוש חוזר, כבר היתה חשופה לתרופות המחלישות את המערכת החיסוני, ועשויות להזיק לה. הכליה גם עשויה להיות מצולקת בשל הניתוחים.
"זהו ניתוח קשה לביצוע מכיוון שהאיבר ספג לא מעט צלקות במהלך העברתו למקבל התרומה הראשון," אמר ד"ר קופר. "אני מסיר את הכובע בפני ד"ר וייל- שביכולתו לבצע הליך מורכב כזה ברמה הטכנית."
"ישנם רק מספר מצומצם של סוגי איברים שניתן ליישם לגביהם השתלה נוספת באדם אחר," הוא אמר. "אולם, אני אכן מאמין שאם הדבר אכן אפשרי וגם שהדרישות האלו מכיוון המושתל אכן קיימות, אז יש לעשות כל שביכולתנו לנסות ולעודד הוצאת הליך כזה לפועל. בעוד שמספר הפרוצדורות מהסוג הזה מטבע הדברים הוא לא רב, שווה בהחלט לבצען."
בנוסף, עשויות להיות מגבלות הנוגעות לזמן ובו הכלייה שנתרמה שהתה בגופו של מקבלה הראשון, זאת לפי ד"ר לורנצו גלון, המנהל הרפואי של התוכנית להשתלת כליות בבית הספר לרפואה של Northwestern University’s Feinberg. "אם יש לך אדם ובו הושתלה כליה השוהה בגופו זה זמן רב, אינך יכול להשתמש באיבר הזה," הוא אמר. "כליה ששהתה בגופו של האדם אליו היא נתרמה לראשונה זה תקופה של כעשר שנים – לא ניתן לעשות בה שימוש נוסף באדם אחר."
הוא המשיך ואמר כי הכליה תוכל להיתרם תרומה חוזרת "רק אם אותו אדם, שלו נתרמה הכליה, מת כמה חודשים לאחר ההשתלה," זאת למרות שד"ר וייל הצליח לבצע השתלת כליות שנייה ששהו בגופו של מקבלן הראשון זה שנים ארוכות.
לראייתו של ד"ר וייל, הוא סבור כי יש להתחיל ולחקור את האפשרות לבצע השתלה חוזרת של איברים נוספים. "כבדים יוכלו לשמש כיעד טוב לבדיקה הבאה בנושא," הוא אמר.
ד"ר וייל בר דיבר עם מומחה בניתוחי כבד על הרעיון. המנתח אמר מצידו שהוא בהחלט ישקול זאת.
