אמריקנים רבים המגיעים לגיל פרישה מהגרים אל מחוץ לארה"ב כדי להאריך מעט יותר את אורך הנשימה הכלכלי שחסכונותיהם וההכנסות מהביטוח הלאומי מעניקים להם.
"עבור אלו החוששים משחיקת יכולותיהם הכלכליות בגילאים המאוחרים, אפילו כמה שנים של מגורים במדינה אחרת וזולה יותר יכולות לשפר משמעותית את השורה התחתונה של מצבם הכלכלי. מעבר למדינות אחרות שהמחיה בהן זולה יותר, עשויה לספק אסטרטגיה לצבירת חסכונות משמעותית," כך לפי ג'ניפר סטיבנס, העורכת הראשית של האתר Living.com. לדבריה, ההגירה היא אפשרות מפתה לאמריקנים רבים.
"האפשרות לחיות את החיים לאחר גיל הפרישה אל מחוץ לארה"ב מעולם לא הייתה פשוטה יותר – התשתיות טובות יותר מאי פעם, הטכנולוגיה משאירה אותך בקשר עם המשפחה והחברים שם בבית וישנו עושר באפשרויות בטוחות מסבירות פנים ואטרקטיביות מאוד אל מעבר לים".
הגורם החשוב ביותר עבור הדור של האמריקנים שלא חסך מספיק כספים לגיל הפרישה, כך לטענת סטיבנס, במקומות רבים הוא "מקום ובו אדם בגיל פרישה יכול לחיות בנוחות בסכום הנמוך מאלפיים דולר לחודש".
קת'לין פדיקורד בת ה-55 שקפצה למים העמוקים לפני יותר מ-20 שנים יחד עם בעלה, חיברה את הספר How to Retire Overseas: Everything You Need to Know to Live Well (for Less) abroad
לדבריה, המדינות היעילות ביותר למחייה בעבור אמריקנים רבים שאינם חיים בארה"ב הן פנמה, בליז, אורגואי ומלזיה. "המדיניות של המדינות האלו בנוגע למסים היא הכי טובה שניתן להשיג. בארבע המדינות הללו, אתה משלם מס אך ורק על הרווחים שלך במדינה. אם הרווחים שלך מגיעים אל מחוץ למדינה, אינך משלם מס למדינה כלל", כך היא כתבה.
מספר האמריקנים בגילאי הפרישה המעתיקים את מקום מגוריהם למדינה אחרת נמצא בעלייה, כך עולה מנתוני משרד החוץ, לפיהם כ-8.7 מיליון אמריקנים חיים מחוץ לגבולות המדינה. הנתונים הללו מלמדים כי ככל הנראה, המספר הזה יעלה בעשור הקרוב.
כ-500,000 מתשלומי הביטוח הלאומי בארה"ב, נשלחים לחשבונות בחו"ל, מדובר ב-100,000 יותר ביחס לתקופה המקבילה שלפני כשנתיים, זאת לפי הממשל הפדרלי. אולם לדבריה של סטיבנס המספרים הללו פחותים ממה שהם באמת בפועל.
רוב האמריקנים בגילאי הפרישה שבוחרים לעזוב את ארה"ב, עושים זאת אל עבר מקומות בהם המטבע האמריקני מתקבל בברכה ותקציבי הפרישה יעילים עבורם, זאת לפי מומחית הטיולים שכתבה מספר ספרים ומאמרים בנושא.
פדיקורד אומרת כי המחייה אל מחוץ לארה"ב יכולה להתחיל כצעד כלכלי אך לפעמים, היא הופכת למשהו בעל משמעות הרבה יותר עמוקה מסתם חיסכון כספי.
"עבור רבים, ההחלטה לעזוב מתחילה מדאגה משמעותית למצבם הכספי בזמן הפרישה ובו חסכונותיהם לא יספיקו למחיה ביחס לזמן שנותר להם לחיות", היא אמרה.
אולם היא הוסיפה כי "כל אדם בגיל פרישה שהיא הכירה שהיה מספיק אמיץ כדי לבצע את הצעד ולעזוב לחיות במדינה אחרת מחוץ לארה"ב, הגיע לתובנה שהרווח האמתי מכך לא מסתכם רק בפיחות בהוצאותיו האישיות, אלא באיכות החיים המשופרת".