ייתכן כי פרטים אודות התקיפות המיניות שביצע לכאורה אריק שניידרמן, עד לפני שבוע התובע הכללי של מדינת ניו יורק, נכללים בין המסמכים שנתפסו על ידי ה-FBI במשרדו של מייקל כהן, עורך דינו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ החשוד כעת בעבירות פדרליות. עורך הדין פיטר גליסון כתב במכתב שהגיש לבית המשפט כי שתי נשים פנו אליו בנפרד בשנת 2013, וטענו כי שניידרמן נהג בצורה "מינית ובלתי ראויה" כלפיהן שנה לפני כן.
שניידרמן. נאחז במזבח ה-BDSM, למורת רוחה של הקהילה (צילום: granitegrok.com)
"לאחר ההתייעצות הראשונה עם אחת מקרבנותיו של שניידרמן הסברתי לה כי מה שקורה לעולם הוא שאותן ישויות שנוסדו כדי להגן עליה תמיד יפנו נגדה כדי להגן על אליטת הכוח הכוללת את שניידרמן", כתב גליסון, ששגה באיות שמו של התובע הכללי לשעבר בשתי צורות שונות בתצהירו. לאחר שדיבר עם הקורבן השני, כתב גליסון, הוא חשב ליצור קשר עם התובע המחוזי של מנהטן, סיירוס ואנס, אבל החליט שלא לעשות זאת.
"לרוע המזל נאלצתי לייעץ לנשים שלא לדווח על המקרה לתובע המחוזי של מנהטן על בסיס נסיון העבר שלי בשחיתות פוליטית אשר זכתה להתעלמות מצד משרדו, וחלקם נתבעו לאחר מכן במחוזות שיפוט אחרים", כתב גליסון, שהתמודד פעמיים נגד ואנס על משרת התובע המחוזי. ואנס מואשם במקרים רבים של הגנה על אנשים רבי-עוצמה במקרים של תקיפה מינית, כמו למשל המפיק הארווי ויינסטיין.
במקום לדבר עם התובע המחוזי סיפר גליסון על המקרים לעיתונאי בגמלאות מהניו יורק פוסט בשם סטיב דאנליבי, שאמר שידבר על המקרים עם דונלד טראמפ. בראיון לניו יורק דיילי ניוז אמר גליסון שהוא תמך מאד ברעיון, משום שטראמפ השתעשע אז ברעיון לרוץ למשרת מושל ניו יורק. "אילו הפך למושל, הוא היה יכול לסייע לנשים האלה", אמר גליסון. לאחר שיחתו עם דאנליבי, קיבל גליסון שיחה מכהן, פרקליטו האישי של טראמפ.
"במהלך שיחותיי עם מר כהן חלקתי איתו פרטים מסוימים בנוגע להתקפות הנתעבות של שניידרמן נגד שתי הנשים האלה", נאמר בתצהיר של גליסון. "המידה שבה תיעד מר כהן את שיחותינו אינה ידועה לי". לא ברור אם ננקטה פעולה כלשהי בעקבות שיחות אלה. מה שידוע הוא שבתחילת 2013 תבע שניידרמן בשבתו כתובע הכללי של ניו יורק את טראמפ בשל הונאת "אוניברסיטת טראמפ". בספטמבר של אותה שנה צייץ טראמפ: "ווינר איננו, ספיצר איננו, האם התובע הכללי הלא-רציני ("lightweight") אריק שניידרמן יהיה הבא. האם הוא מושחת? חכו ותראו. יותר גרוע מספיצר או ווינר".
בתגובה לשאלה מדוע לא הפנה את הנשים לרשויות הפדרליות בזמנו, השיב גליסון ש"הייתי בסרט הזה בעבר ובסופו של דבר הסברתי ללקוחותיי את היתרונות והחסרונות של הגשת תלונה בכל מקום שהוא, ובסופו של יום, זו היתה ההחלטה שלהן". הוא הוסיף ש"אני כאן כדי להגן על שתי נשים שבאו אליי עם האשמות חמורות נגד מר שניידרמן". גליסון מבקש מבית המשפט צו חיסיון שיותיר את כל המידע הנוגע לשתי הנשים חשאי.
שניידרמן מכחיש את ההאשמות נגדו, חוזה כי לא יבשילו לכדי כתב אישום, וטוען כי המעשים נעשו במסגרת משחקי שליטה. קהילת ה-BDSM גינתה בתוקף את האמירות הללו וטענה כי העובדה שהנשים סיפרו על המקרים לחברות (וכעת, מסתבר, גם לעורך דין) כאירועי תקיפה מוכיחה שלא מדובר במעשים שנעשו בהסכמה הדדית.
