ייתכן כי צפון קוריאה וארה"ב הגיעו להסכמה בנוגע למה שייעשה עם הנשק הגרעיני שמחזיק המשטר בפיונגיאנג. אם אכן כך הדבר, תהיה זו התפתחות דרמטית במגעים בין שתי המדינות, חודש בדיוק לפני הפסגה המתוכננת בין נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ורודן צפון קוריאה, קים ג'ונג און. שר החוץ מייק פומפאו אמר אתמול (שישי) כי השיחות שניהל בתחילת השבוע עם קים היו "חמות" ו"מהותיות", וכי השניים היו "בהסכמה מלאה בנוגע ליעדים הסופיים" של הפסגה המתוכננת ב-12 ביוני.
"יש לנו חזון משותף באשר לאופן בו, כשהתהליך הזה יסתיים, ייראה חצי-האי הקוריאני", אמר פומפאו במסיבת עיתונאים משותפת עם מקבילתו הדרום-קוריאנית קאנג קיונג-ווא בוושינגטון. אולם פומפאו הוסיף כי על כל הסכם עם פיונגיאנג לכלול "מנגנון אימות חזק" בכדי לוודא שצפון קוריאה רצינית בנוגע לפירוק הנשק הגרעיני שלה. "הסכמה מוחלטת" תהיה משמעותית במידה שאין להפריז בה - אבל רק אם הדבר אכן נכון.
העניין הוא שעל אף שצפון קוריאה הביעה נכונות ל"התפרקות מנשק גרעיני" (denuclearize) - מונח שהנשיא טראמפ השתמש בו בציוץ בסוף אפריל - המומחים לאזור מזהירים שייתכן מאד שוושינגטון ופיונגיאנג מדברות על דברים שונים לגמרי כשהן משתמשות במלה הזו. צפון קוריאה חזרה ואמרה כי תהיה מוכנה להתפרק מנשק גרעיני - אולם אך ורק אם ארה"ב תוציא את 28,500 חייליה המוצבים בדרום קוריאה. אז זהו, כמו שאומרים בעברית מדוברת, שבמסיבת העיתונאים המשותפת עם שר החוץ האמריקאי פומפאו אמש, אמרה שרת החוץ הדרום-קוריאנית קאנג כי עניין החיילים האמריקאים הוא "עניין של שתי בעלות הברית (ארה"ב ודרום קוריאה) ולא עניין שצריך להיות בכלל על השולחן בכלל בפסגה בין טראמפ לקים".
אבן נגף פוטנציאלית נוספת בהשגת עסקה אמיתית עלולה להיות המפרט המדויק של ה"ייתנו - יקבלו". ארה"ב מדברת גבוהה על כך שבמקרה של הסכם ממשי ומספק, היא תשמח לסייע לצפון-קוריאה כלכלית כך ש"תשגשג כמו הדרום". אולם ארה"ב גם עומדת על כך שיהיה פירוק מלא מנשק גרעיני לפני שיוקל בכלל הלחץ הבינלאומי, הכולל סנקציות החונקות את מעט הכלכלה והתעשייה (במונחים מודרניים) שיש לצפון קוריאה.
מקור אחד אמר לכתב האתר ווקס, אלכס וורד, כי ישנה הסכמה על שיטה הדרגתית, לפיה על כל צעד בתהליך הפירוק - הסכמה עקרונית וכניסת פקחים, השלמת הבדיקה הראשונית, היפטרות מחלק מהארסנל הגרעיני, השבתת כורים וכן הלאה - יוסר חלק מהסנקציות עד להסרה מלאה. אולם מקור אחר מן המועצה לביטחון לאומי של ארה"ב (NSC) אמר לכתב כי "המקור (הראשון) שלך לא יודע על מה הוא מדבר".
לסיום, יש לציין שבעוד צפון קוריאה רוצה מאד בהסרת הסנקציות הקשות והנרחבות המוטלות עליה, לא בטוח שהיא כמהה לסיוע כלכלי נרחב מצד ארה"ב, שישים ללעג את אידיאולוגיית ה"ג'וש" (Juche) הרשמית של המדינה המסוגרת - אידיאולוגיה שהתרגום המילולי של שמה הוא "הסתמכות עצמית". אילו היתה מעוניינת בפיתוח נרחב בסיוע זר, יכלה צפון קוריאה לקבל זאת מסין לפני זמן רב. כל שינוי מהותי ברמת החיים הצפון-קוריאנית, בוודאי אם יבוא על כנפי כניסת עסקים אמריקאיים למדינה, יביא איתו רוחות של שינוי גם במישור הפוליטי, ודרישה הולכת וגוברת לרפורמות שכלל לא בטוח שקים מעוניין לבצע.
אבל על פי כל ההערכות, לוז המשוואה מבחינת צפון קוריאה הוא התפרקות מנשק תמורת הסרת הסנקציות וגם הסרת הנוכחות הצבאית האמריקאית מחצי-האי. החלק הראשון מקובל על ארה"ב ודרום קוריאה, גם אם התזמון עדיין נתון במחלוקת. החלק השני - כלל לא בטוח. ייתכן שלטראמפ עצמו לא יהיה אכפת, אולם הן דרום קוריאה והן הממסד הביטחוני בארה"ב יעמדו על הרגליים האחוריות למנוע זאת. אם תוציא ארה"ב את כוחותיה מדרום קוריאה, סביר להניח שדרום קוריאה תפנה לסין כ"אח גדול", דבר שיחליש מאד את מעמדה של ארה"ב בים הצהוב, ים סין המזרחי ובעצם בכל מערב האוקיאנוס השקט.