יותר מ-45 שנים לאחר שאדם מסתורי חטף מטוס וצנח אל תוך הלילה, כשהוא מצליח להימלט עם דמי כופר של 200 אלף דולר, הודיעה בסוף השבוע שעבר הוצאה לאור שספר חדש שלה מפצח את התעלומה ומצמיד שם אמיתי לאיש שנודע רק בשם שמסר כשרכש כרטיס טיסה. לדברי ורן ג'ונס, יו"ר פרינקיפיה מדיה, "די.בי. קופר" היה בעצם וולטר א. רקה, צנחן צבאי וסוכן חשאי ממישיגן.
הקלסתרון המפורסם (מקור: ה-FBI)
ההוצאה סיפרה כי עבדה עם קארל לאורין, מחבר הספר "די.בי. קופר ואני: פושע, מרגל, החבר הכי טוב שלי", על איסוף הראיות. ג'ונס לא ציין במסיבת העיתונאים שערך לכבוד הוצאת הספר אם רקה חי עדיין, אולם מודעת אבל משנת 2014 מציינת את מותו של אדם בשם זהה, בגיל המתאים, שהתגורר באוסקדה שבמישיגן.
"הראיות, ובכללן שיחות כמעט-יומיות במשך 14 שנה ויותר משלוש שעות של הקלטות בכיכובו של חוטף המטוס לכאורה, נאספו על ידי חברו הטוב של רקה, המחבר קארל לאורין. לאחר מכן נבחנו הראיות בידי מנתח פורנזי מוסמך", מסרה ההוצאה בהודעה לעיתונות. "ההקלטות, שנוצרו ב-2008, כוללות את רקה דן בפרטים מחטיפת המטוס שלא היו ידועים לציבור לפני המידע ששחררה ה-FBI לציבור ב-2015".
ג'ונס סיפר כי בתור ספקן מושבע, הוא פקפק בתחילה כשלאורין סיפר לו על הקלטות בהן דן רקה בחטיפה, אולם לדבריו, הראיות היו "מכריעות". "שמענו את וולטר במלותיו שלו. שמענו אותו מדבר על מה שהניע אותו לבצע את החטיפה. הוא דיבר על הקפיצה עצמה, מה קרה במטוס, איפה הוא נחת, איפה הוא הגיע הביתה - והכי חשוב, איך הוא לא נתפס."
לסבא היה סוד גדול? וולטר א. רקה (צילום: פרינסיפיה מדיה)
ג'ונס השמיע במסיבת העיתונאים את אחד מקבצי הקול שבהם רקה מספר איך הבריח את הפתק עם דרישת הכופר אל המטוס. "אז איפה נשאת את הפתק?" נשמע לאורין שואל. "בכיס הפנימי של החליפה", עונה רקה. לאורין שואל מה היה כתוב בפתק, ורקה עונה בקוצר רוח: "אני לא זוכר בדיוק. זו חטיפה ויש לי מטען נפץ".
שאר ההקלטה שהושמעה מתארת את הרגעים בתוך המטוס כשרקה התכונן לקפוץ ממנו. בנוסף להקלטות, ג'ונס אומר שהם עברו על מכתבים, מסמכים רשמיים, צילומים - ואפילו הודאה מודפסת, שכולם תומכים לכאורה בטענתו של לאורין ש"וולטר רקה הוא די.בי. קופר האמיתי"
ג'ונס גם רמז כי הסתירות בין החקירה של פרינקיפיה כפי שהיא מובאת בספר, לבין חקירת ה-FBI, אינה מקרית. "החטיפה", אמר, "היתה רק תחילת הסיפור". כפי שטוען גם תומס קולבר, חוקר פרטי העומד בראש צוות שמנסה כבר שנים לפענח את המקרה, הסיבה היא פשוטה: לאחר החטיפה, הפך די.בי. קופר לסוכן שביצע מבצעים חשאיים עבור ממשלת ארה"ב ברחבי העולם.
ב-1971, ערב לפני חג ההודיה, רכש אדם לבוש בחליפה ועניבה שחורות, שהציג עצמו כדן קופר, כרטיס בכיוון אחד לטיסה 305 של נורת'ווסט אוריינט איירליינס מפורטלנד לסיאטל. זמן קצר לאחר ההמראה הושיט "קופר" פתק לפלורנס שאפנר, הדיילת הקרובה אליו ביותר. הדיילת סברה שמדובר במספר טלפון של גבר שמבקש להתחיל איתה והכניסה את הפתק לתיקה מבלי לעיין בו, אז קופר רכן לעברה ולחש "גברת, כדאי שתסתכלי בפתק. יש לי פצצה". הפתק נכתב באותיות רישיות מסודרות בטוש. הניסוח המדויק אינו ידוע, מפני ש"קופר" דרש אותו בחזרה, אולם שאפנר זוכרת שנאמר בו כי יש לאיש פצצה בתיקו.
אייג'נט קופר - שמו המלא, דייל ברתולמיו, הוא על שם די.בי. קופר
קופר הושיב את הדיילת לצידו - במושב הסמוך לדלת האחורית של המטוס - והכתיב לה את תנאיו: 200 אלף דולר "בכסף אמריקאי עובר לסוחר", ארבעה מצנחים (שניים ראשיים, שניים משניים) ומשאית תדלוק שתמתין למטוס בשדה התעופה. נשיא חברת התעופה אישר את תשלום הכופר והנחה את עובדיו לשתף פעולה עם החוטף. המטוס נחת, ו-36 הנוסעים (להם נאמר שהגעתם מתעכבת בשל בעיות טכניות) הוחלפו בכופר ובתוספת הדלק. החוטף הורה למטוס לטוס למקסיקו, אולם כשחלף מעל גבול וושינגטון-אורגון, הוא פתח את הדלת, קפץ - ונעלם אל תוך הלילה, ואל התרבות הפופולרית, שם הוא ממשיך לככב עד היום כאחת התעלומות הלא-פתורות הגדולות. מספר ההתייחסויות לפרשה בתרבות הפופולרית - ספרים, סרטים, סדרות ושירים - רב מכדי לפרט, אבל הידוע מכולם הוא חצי בדיחה פנימית. זוכרים את סדרת הקאלט "טווין פיקס"? זוכרים את אייג'נט קופר? אז שמה המלא של הדמות הוא דייל ברתולמיו קופר, ולא במקרה...
על פי המו"ל ורן ג'ונס, רקה היה מסוגל לצאת מתעלול כזה בחיים מפני שהוא היה חבר בקבוצת צנחני ראווה - שם הכיר את קארל לאורין, שדיבר במסיבת העיתונאים ותיאר את רקה כפעלולן שהתגרה בגורל ו"תמיד רצה להיות ב-CIA", כדבריו. "תמיד קיבלתי את ההרגשה שכשהוא קפץ עם הצוות שלנו, קבוצת הצניחה של מישיגן, זה היה בשביל הכסף, לא בשביל הריגוש. הוא חיפש משהו הרבה מעבר לזה".
החוקר הפרטי קולבר, שצוותו מצא לפני מספר שנים את המצנח שעמו צנח קופר ביערות שבין אורגון לוושינגטון, טוען כי ה-FBI משקרת במצח נחושה באומרה שייתכן כי קופר נהרג בקפיצה, והוא הגיש תביעת חופש המידע שהביאה למסירת למעלה מ-3,000 מסמכים בנושא מאז ינואר האחרון, כשבמענה לשאלת בית המשפט הודיעה הבולשת הפדרלית כי יש ברשותה עוד 71,000 מסמכים שעשויים להיות רלוונטיים לבקשה של קולבר.