הבנקים הגדולים קיבלו הטבות, דוד-פרנק הוחלש אך לא באופן מהותי

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

"דרך לשמור את הבנקים הקהילתיים ברי-קיימא" (צילום: Toursforhumanity.com)

המרוויחים הגדולים מן החוק הם בעיקר בנקים קהילתיים, שהתלוננו כי הרגולציה הנוקשה שהועברה בעקבות הקריסה, שכזכור נגרמה בעיקר על ידי בנקי ההשקעות הגדולים, מקשות עליהם לשרת את לקוחותיהם. בנקים אלה יזכו להחרגה מתקנות המשכנתאות החדשות כל עוד ינפיקו פחות מ-500 לשנה, דבר שלדברי תומכי החוק יעניק לרוכשים אמריקנים יותר אפשרויות להלוואות דיור.

כמו כן, בנקים בעלי נכסים של פחות מעשרה מיליארד דולר יהיו פטורים מן העול הרגולטורי של תקנת וולקר, האוסרת על מוסדות פיננסיים מלסחור למען רווח עצמי ומגבילה את החזקותיהם בהשקעות בעלות סיכון גבוה.

"זוהי דרך לשמור את הבנקים הקהילתיים ברי-קיימא ולהפחית בעלויות על כללים ותקנות ובמקום זאת להשקיע את הזמן, הכסף והמשאבים בלקוחות", אמר פול מרסקי, סגן הנשיא הבכיר ליחסי קונגרס ב"בנקאי קהילה עצמאים באמריקה", ארגון תעשייה שתמך בחוק נמרצות.

החוק גם מוסיף הגנות חדשות לצרכנים בעקבות פריצת המידע העצומה בחברת אקוויפקס אשתקד. חברות מדווחות-אשראי יידרשו לאפשר ללקוחות להקפיא ולהפשיר את החשבונות שלהם בחינם. אנשי הכוחות המזוינים בשירות פעיל יקבלו גם מעקב אשראי בחינם.

צפוי לחתום (צילום: NPR)

החלק בחוק שמקל את עול הרגולציה על בנקים קטנים ובינוניים זכה לתמיכה גורפת משני צדי הבית. אולם החלקים שעוזרים גם לבנקים גדולים רבים הם שמנעו מחלק מן הדמוקרטים להצביע בעד. בסופו של דבר עבר החוק 258-159, כ-33 דמוקרטים חוברים לכל הרפובליקאים למעט אחד כדי להעביר את החוק, המכונה "חוק הצמיחה הכלכלית, ההקלה הרגולטורית והגנת הצרכן". הסנאט אישר את החוק 67-31 במרץ בתמיכת 15 דמוקרטים, חלקם מתונים בדעותיהם וחלקם מועמדים לבחירה מחדש בנובמבר הקרוב במדינות שטראמפ ניצח בהן בהפרש ניכר. לפני ההצבעה הודיע הבית הלבן כי יועצי הנשיא ימליצו לו לחתום על החוק.

מתנגדי החוק התמקדו במרכיב המפתח של החוק, המסיר את הפיקוח הנוקשה של דוד-פרנק מעל כשני תריסר בנקים עם נכסים עד 250 מיליארד דולר. גם הרגולטורים של הבנק המרכזי (הפדרל רזרב) יקבלו יותר גמישות באופן שבו הם מפקחים על בנקים גדולים.

"החוק מעקר רבות מן ההגנות שהמפלגה הדמוקרטית התקינה כדי להקטין את הסיכון לקריסה של בנקים והצורך לחלצם, וגדי לוודא שבנקים לא יפילו את הכלכלה", אמרה חברת בית הנבחרים מקסין ווטרס, דמוקרטית המייצגת את אזור לוס אנג'לס, בניסיון לשכנע את עמיתיה להתנגד לחוק. "התעשייה הפיננסית אינה סובלת תחת תקנות דוד-פרנק", אמרה ווטרס, וציינה כי תאגיד ביטוח הפקדונות הפדרלי (FDIC) דיווח היום שבנקים אמריקאים רשמו רווחי שיא של 56 מיליארד דולר ברבעון הראשון של שנה זו.

"התעשייה הפיננסית אינה סובלת תחת דוד-פרנק". מקסין ווטרס (צילום: Popsugar.com)

חוק "דוד פרנק", או "חוק הרפורמה בוול סטריט והגנת הצרכן" הועבר בעקבות הקריסה הפיננסית של 2008, כמעט ללא כל תמיכה רפובליקנית. הוא היה אחד מהישגיו הבולטים של הנשיא אובמה. החוק הקשיח את הרגולציה על הבנקים, ביקש למנוע חילוצים עתידיים על חשבון הציבור על ידי יצירת הליך לסגירת ענקים פיננסיים העומדים על סף קריסה, וייסד לשם כך פאנל רגולטורי רב-עוצמה שיפקח ויאבחן סימנים לחוסר יציבות פיננסית, וכן יצר את הסוכנות הפיננסית להגנת הצרכן המפקחת על הגינותם של כרטיסי אשראי, משכנתאות ומוצרים פיננסיים אחרים.

הרפובליקנים טענו מלכתחילה שהשינויים היו מכבידים מדי. טראמפ כינה את חוק דוד-פרנק "כוח שלילי מאד" בכלכלה ונדר לבטל אותו במהלך קמפיין הבחירות שלו. אחד ממעשיו הראשונים עם כניסתו לתפקיד היה להורות למשרד האוצר לסקור את החוק ולהציע שינויים בו. ביוני שעבר המליץ שר האוצר סטיבן מנוצ'ין על שינויים גורפים, אולם נדרשה תמיכה דמוקרטית בסנאט כדי לשנות את החוק (משום שזה אינו חוק מהסוג שאפשר לבטל עבורו את הפיליבאסטר, ולכן נדרשה תמיכה של 60 סנאטורים או יותר, בעוד שלרפובליקנים אמנם יש רוב בסנאט, אך מזערי, 52-48).

בסופו של דבר, שניים מן הנדבכים המושמצים ביותר של החוק (בידי הרפובליקנים) נותרו בעינם: החוק שעבר היום אינו משנה את יכולתם של הרגולטורים לסגור חברות פיננסיות גדולות על תקן סכנה למערכת הפיננסית, ובכך למנוע את זליגת קריסתן של החברות הללו לשאר המשק - כפי שקרה ב-2008. כמו כן, החוק אינו מבצע כל שינוי מבני בסוכנות הפיננסית להגנת הצרכן. הרפובליקנים ביקשו להחליש את סמכותה קשות, על ידי הפיכת ראש הסוכנות לתפקיד המשרת "לפי רצון הנשיא", במקום כזה שאפשר לפטרו רק בשל עילה מוגדרת.

הרפובליקנים בבית הנבחרים קיוו להוסיף לחוק הסנאט גם את הדברים הללו, אולם הדמוקרטים בסנאט הבהירו כי לא יסכימו לעשות פשרות נוספות בנוסח החוק של הבית העליון. מנהיגי הרוב בבית הנבחרים הסכימו לא לערוך שינויים בנוסח החוק של הסנאט, אולם אמרו כי ינסו להעביר חקיקה נפרדת שתבצע שינויים נוספים בחוק דוד-פרנק. וגם לממשל טראמפ יש דרכים נוספות לשנות את החקיקה הפיננסית, לפחות בפועל. מינויין של הנשיא בבנק הפדרלי ובסוכנויות רגולטוריות אחרות מתכוננים להחליש את כלל וולקר החל על בנקים גדולים. וטראמפ מינה את מיק מאלבייני כראשה הזמני של הסוכנות להגנת הצרכן, שם הוא צמצם במידה ניכרת את פעילויות הסוכנות.

יו"ר ועדת השירותים הפיננסיים תומס הנסרלינג (רפובליקני מטקסס) אמר כי סעיפים רבים בחוק החלו כיוזמה בבית הנבחרים, ויסייעו ליותר אמריקנים להשיג גישה לאשראי. "זהו חוק הבנקאות הכי פרו-צמיחה מזה דור", אמר הטקסני. "הלוואי שזה היה מעקר לגמרי את דוד פרנק, אבל זה לא".

"חוק רע במסווה עזרה לבנקים קהילתיים". ננסי פלוסי (צילום: דייויד ריאן, בוסטון גלוב)

המתנגדים הדמוקרטים לחוק אמרו שיש בו חלקים טובים רבים וכי דרושים שינויים מסוימים בחוק דוד-פרנק, אולם אמרו שהחוק שהועבר היום מכיל הוראות שיחלישו את המערכת הפיננסית. "זה חוק רע במסווה של עזרה לבנקים קהילתיים", אמרה מנהיגת הדמוקרטים בבית הנבחרים, ננסי פלוסי מקליפורניה (סן פרנסיסקו).

החוק יחליש את יכולתם של הרגולטורים לאכוף דרישות להלוואה הוגנת, בכך שהוא פוטר 85% מן הבנקים ואיגודי האשראי מדרישות דיווח המידע של דוד פרנק המיועדות לזהות נהלי הלוואה מפלים. החוק מכיל גם הטבות לאקוויפקס ולחברות דיווח אשראי אחרות. אלה יקבלו חסינות מתביעות בשל ניטור אשראי לאנשי שירות פעילים, וחלק אחר בחוק יכול להקל על החברות הללו להתרחב לאספקת דירוגי אשראי למשכנתאות שנרכשות דרך פאני מיי ופרדי מאק (תאגידי המשכנתא הפדרליים).

משרד התקציב של הקונגרס (CBO, גוף אל-מפלגתי) העריך כי החוק יגדיל את הגירעון הפדרלי בכ-671 מיליון דולר לאורך העשור הקרוב, בעיקר משום שהשינויים יגדילו במעט את הסיכוי שמוסד פיננסי בעל חשיבות מערכתית יקרוס, או שיתרחש משבר פיננסי. עם זאת, ה-CBO הודה שהערכתו "נתונה לאי-ודאות ניכרת" בגלל הקושי בחיזוי קריסה של בנק מרכזי או משבר פיננסי.