איוונקה טראמפ זכתה החודש בשלל אישורים לסימנים מסחריים בסין, בעוד אביה מנהל שיחות סחר נרחבות עם הממשל בבייג'ינג. שבעה סימנים מסחריים בסך הכל אושרו לבתו של נשיא ארה"ב, על פי מאגר המידע הסיני לסימנים מסחריים. האישורים ניתנו בתחומי כלי המטבח, הרהיטים, מוצרי הנייר והתמרוקים.
מומחים לאתיקה מזהירים כי הדבר מעלה חששות ברורים לניגוד עניינים, שכן איוונקה ובעלה, ג'ארד קושנר, עובדים שניהם כיועצים בכירים בבית הלבן. "זה מגיע בזמן שאביה וממשלו, שבו היא ובעלה מועסקים, מקבלים החלטות בעלות השלכות אדירים עם סין ובנוגע לסין", אמר נורם אייזן, ראש מחלקת האתירה לשעבר בממשל אובמה ופרשן CNN.
"ניגוד העניינים הזה נוצר מפני שאיננו יודעים אם ממשל טראמפ מקבל את ההחלטות הרשמיות האלה לתועלתה של ארה"ב, או כדי לזכות בעוד סימנים מסחריים והטבות אחרות מסין", הוסיף אייזן. אייזן הוא אחד מעורכי הדין המייצגים עותרים שטוענים כי התשלומים וההטבות האחרות שהנשיא מקבל מממשלות זרות מהווים הפרה של החוקה.
אביגיל קלם, דוברת המותג איוונקה טראמפ, אמרה בהודעה רשמית כי קו האופנה של בת הנשיא מגיש באופן שגרתי בקשות לסימנים מסחריים, במיוחד באזורים בהם הפרת זכויות יוצרים היא בעיה רווחת. "המותג רשם, עדכן והגן בקפדנות על הסימנים המסחריים הבינלאומיים שלו כחלק משגרת העסקים שלו במהלך השנים האחרונות, במיוחד באזורים שבהם נפוצה בעיית הפרת זכויות היוצרים", אמרה. לטענתה, מהלך הרישום הוא בכלל הגנתי, נגד אנשים המשתמשים בשמה של טראמפ ללא רשות, ולא משום שהם מתכננים למכור מוצרים בתחומים האלה בסין.
מאז שאביה נבחר לנשיאות, איוונקה טראמפ התרחקה מן הניהול היומיומי של עסקיה, אם כי היא ממשיכה להחזיק בבעלות. היא אינה מחויבת על פי החוק למכור את נכסיה כדי לעבוד בבית הלבן, אולם היא כפופה לחוקים פדרליים האוסרים עליה להשתתף בעניינים בהם יש לה עניין כלכלי. בנוסף לענייני איוונקה, מומחים לאתיקה מרימים גבות גם נוכח תוכניותיה של חברה ממשלתית סינית לבנות פארק-נושא בלידו שבאינדונזיה, תוך שימוש בזכיונות בהם מחזיק "ארגון טראמפ", התאגיד המכיל בתוכו את עסקיו של הנשיא. טראמפ כבר אינו מנהל את העסקים הנושאים את שמו, אולם הוא גם לא מכר את אחזקותיו בקבוצה. לשם השוואה, כשהנשיא לשעבר ג'ימי קרטר נבחר לנשיאות, הוא אולץ למכור את חוות הבוטנים שלו, וציפיות האתיקה של אותם ימים לא הסתפקו בכך שיפקיד אותה בנאמנות עיוורת (דבר שגם אותו טראמפ לא עשה).
האישורים לעסקיה של איוונקה מגיעים בתקופה מתוחה מאד ביחסי ארה"ב וסין. לאחר איומים הדדיים במכסי מגן, והתרברבותו של הנשיא לפיה "אני אוהב מלחמות סחר. קל לנצח בהן", הסכימו שתי המדינות להקפיא מכסים בסדר גודל של עשרות מיליארדי דולרים. סין התחייבה "להגדיל משמעותית" את היבוא מארה"ב על מנת להקטין את הגירעון המסחרי של ארה"ב מולה - דרישת מפתח של ממשל טראמפ. אולם בניגוד להודעות האמריקאיות, סין לא נקבה בסכום מדויק בו תגדיל את הרכש האמריקאי שלה, ולא עשתה כל ויתור בסוגיית הגניבה של קניין רוחני. שר המסחר וילבור רוס אמור לבקר בסין בין השניים לארבעה ביוני הקרוב על מנת להמשיך בשיחות בנושא.
טראמפ ממשיך גם לחפש פיתרון ל-ZTE, יצרנית הטלפונים הסלולריים והרכיבים הגדולה, שספגה מהלומה קשה כשמוצרי החברה נאסרו למכירה בארה"ב בעקבות האשמות אמריקאיות לפיהן החברה מפרה את הסנקציות על צפון קוריאה ועל איראן. הקלת הסנקציות על ענקית התקשורת הסינית נמצאת בראש סדר העדיפויות של נשיא סין שי ג'ינפינג, ומשרד המסחר תדרך חברי קונגרס נבחרים בנוגע לעסקה שפרטיה סוכמו עם הסינים בעיקרון, אולם סנאטורים משתי המפלגות הגיבו בחריפות, בין השאר משום ש-ZTE מואשמת גם בהתקנת תוכנות ריגול במכשיריה, המעבירים את מידע המשתמשים לידי ממשלת סין. כרגע לא ברור אם הנשיא יתעלם מכך ויאשר את הקלת העונש שהוטל על החברה הסינית. המניע העיקרי של טראמפ להיענות לרצון הסיני בעניין זה הוא הצורך שלו שבייג'ינג תפעיל לחץ על צפון קוריאה להגיע להסדר שיפרק אותה מנשקה הגרעיני.