באיטליה, כמו בישראל ובמדינות אחרות, נשיא המדינה הוא דמות טקסית וסמלית בעיקרה, שאמורה לרחף הרחק מעל לעימותים וליצרים של הפוליטיקה - למעט כמובן התפקיד של הטלת המשימה להרכיב קואליציה לאחר בחירות על המועמד שלו הסיכוי הטוב ביותר להצליח בכך. בשלוש שנותיו בתפקיד נשיא איטליה, היה סרג'יו מַטארֶלה התגלמות הממלכתיות והאיפוק - אבל לא עוד.
מטארלה, סיציליאני בן 75 שמאחוריו עשרות שנות ניסיון בפוליטיקה של ארץ המגף, ידוע כאדם שלא מרבה במלים. אולם המלים שהשמיע אתמול בלילה עלולות להצית משבר חוקתי ובחירות חוזרות, והן ללא ספק כבר הציתו זעם חסר תקדים בקרב הימין והפופוליסטים, שזכו יחד ב-50% מן הקולות בבחירות שנערכו במרץ (33% לחמשת הכוכבים הפופוליסטית, 17% לליגה הצפונית השמרנית-ימנית), אולם נחסמים בניסיונם לבצע שינויים סוחפים בפוליטיקה האיטלקית.
המלה שהציתה את כל ההמולה הזו היתה פשוט "לא", וההקשר של השלילה הזו היה בקשה של ג'יוזפה קונטה, המועמד לראשות הממשלה של הברית בין "תנועת חמשת הכוכבים" הפופוליסטית, מיסודו של הליצן (במקצועו) פפה גרילו, ל"ליגה הצפונית" הימנית, להרכיב ממשלה שבה יכהן פאולו סבונה כשר אוצר. "חמשת הכוכבים" היא מפלגה חדשה הבזה לכל העקרונות הפוליטיים הקיימים ומבקשת במוצהר להפוך אותם על פיהם. המפלגה גרפה שליש מכלל הקולות בבחירות האחרונות, ונדמה היה שדרכה לשלטון שובר-מוסכמות מובטח.
הסיבה לסירוב הזה אינו נעוץ בכישוריו המקצועיים של המועמד. אמנם כמו קונטה עצמו, סבונה נעדר כל ניסיון פוליטי, אולם לפחות הוא כלכלן מקצועי. אז מה הבעיה? הבעיה היא שסבונה הוא אחד הידועים בקרב המתנגדים לחברותה של איטליה בגוש היורו, והנשיא החליט (במידה לא מבוטלת של היגיון, לדעת רוב המשקיפים) שצעד של עזיבת המטבע המשותף, או אפילו חשש רציני מצעד כזה, יהווה מכת מוות לכלכלה האיטלקית.
"חוסר הוודאות בנוגע למעמדנו בגוש היורו עורר חרדה בקרב משקיעים מבית ומחוץ", אמר הנשיא. לדבריו, העלייה המסחררת בריבית על החוב החיצוני של איטליה יגרום ל"שריפה" של חסכונות ויפגע בעסקים. "חברות ביורו היא בחירת יסוד עבור ארצנו וצעירינו", אמר מטארלה. האיש שפעם השווה את תפקידו לזה של "שופט במגרש הפוליטי" שלף לראשונה את הכרטיס האדום, וכתוצאה נכנסה איטליה ליומה ה-84 ללא ממשלה.
קונטה סירב לשקול מועמד אחר וויתר על המנדט להקים קואליציה. הדבר קורה במקביל להסתבכותו של קונטה בשערוריה נפרדת, בה הוא נחשד ב"ניפוח" קורות החיים שלו. אולם הברית שבחרה בו להרכיב את הקואליציה הגיבה בזעם, במיוחד היות שמטארלה נמנה על הצד השמאלי של המפה. מנהיג "חמשת הכוכבים", לואיג'י די מאיו, אמר בעוקצנות: "במדינה הזו אתה יכול להיות עבריין שהורשע בהונאת מס, תחת חקירה בחשד לשחיתות, ועדיין להיות שר בממשלה. אבל אם אתה מעביר ביקורת על אירופה, לא תוכל להיות שר האוצר".
די מאיו העלה את האפשרות להדיח את מטארלה מתפקידו, אולם שותפו, מנהיג הליגה הצפונית מתיאו סלביני, שאינו נמנה על חסידיו של הנשיא ופעם כינה אותו בלעג "קתוקומוניסטה" (קתולי קומוניסט), שלל את האפשרות לעת-עתה. החלטתו של מטארלה נתנה לשוקי ההון האיטלקיים מעט אוויר לנשימה, והתשואה על אג"ח איטלקי ל-10 שנים עלה היום. אולם בסופו של דבר ישובו המשקיעים לפעול על פי הסוגיות שגורמות להם זה זמן רב להתרחק מהשקעות בארץ הפסטה והיין: החוב העצום (2.1 טריליון יורו, ועוד היד נטויה), שוק עבודה נעדר גמישות ומערכת פוליטית לא מתפקדת - כשמעל לכל החשש ש"חמשת הכוכבים" והליגה הצפונית יגדילו עוד את כוחן בבחירות החוזרות שכעת נראה שלא יהיה מהן מנוס, ואז יישמו את השילוב שהבטיחו בבחירות - גם הפחתה בנטל המס וגם הגדלה ניכרת של הוצאות הרווחה.
בינתיים נושמים באיחוד האירופי לרווחה. נציבת ענייני החוץ של האיחוד פדריקה מוגריני, בעצמה חברה לשעבר בפרלמנט האיטלקי, אמרה שיש לה אמון מלא במוסדות האיטלקיים "ובראש ובראשונה בנשיא איטליה, שתפקידו להבטיח את החוקה". החשש האירופי מובן לאור העובדה שכאמור, סבונה דיבר בעבר על עזיבת גוש היורו (אם כי לאחרונה מיתן מעט את דעותיו). סלביני לעומתם זעם: "איטליה אינה קולוניה. איננו עבדים של הגרמנים, הצרפתים, מצב האג"ח או שוק ההון".
בינתיים ביקש מטארלה מקרלו קוטארלי, בכיר לשעבר בקרן המטבע הבינלאומית, להרכיב ממשלת מומחים. קוטארלי קיבל היום (שני) את המינוי, אולם כל ממשלה שירכיב תצטרך לצלוח הצבעת אמון בפרלמנט, שם מחזיקים הליגה הצפונית וחמשת הכוכבים בגוש חוסם או ברוב בשני בתי הפרלמנט. סלביני כבר מזהיר את השותפות הטבעיות בצד הימני של המפה (כמו פורצה איטליה של רה"מ לשעבר סילביו ברלוסקוני) לבל יתפשרו ויצביעו בעד הממשלה של קוטארלי. "אם ברלוסקוני מצביע בעד קטארלי, ביי-ביי לברית", אמר סלביני בראיון רדיו היום. דובר של מפלגת פורצה איטליה אמר שמפלגתו לא תצביע בעד ממשלת מומחים כלשהי.
המצב באיטליה מדאיג כל-כך את אנשי האיחוד האירופי עד שהם רואים אפילו בברלוסקוני אופציה בטוחה כרגע. ברלוסקוני בן ה-81, שהיה ועודנו מעורב בכמות עצומה של שערוריות, אישיות וכספיות, עשוי להגיח כ"ממליך מלכים" בממשלה שתורכב ממפלגות מתונות, אולם אלה יצטרכו לשפר במידה ניכרת את הישגיהן בבחירות החוזרות. באירופה יקוו שהברית בין ה"משוגעים" של חמשת הכוכבים לשמרנים של הליגה תתמוסס עד ספטמבר, אולם התחושה שהשלטון נגזל מהן עלול דווקא לחזק את התמיכה לה יזכו בקלפי.
ומטארלה? הוא לא מתרגש מכל המהומה שעורר בהחלטתו. מעטים בתי הגידול הפוליטיים שמשתווים באכזריותם לזה של סיציליה, שם צמח נשיא איטליה בטרם הגיע לליגת העל ברומא. אחרי שהחזיק בזרועותיו את אחיו הגוסס, פיירסנטי, שנורה למוות בידי המאפיה ב-1980, רקיעות הרגליים של כמה סנובים צפוניים, שלא חושבים ש"איכר דרומי" כמוהו ראוי לחלוק עמם מדינה, באמת קטנות עליו.