קליפורניה היא אחת המדינות המשגשגות, המתקדמות והמבוקשות ביותר בחוף המערבי וארצות הברית כולה. אם כך אין זה מפתיע שגם מחירי הדיור, בהתאם, עולים ועולים והם נחשבים לגבוהים ביותר בארצות הברית. אבל לתושבים המקומיים נמאס לשלם סכומים כה גבוהים על דיור ובלית ברירה הם יוצאים לחפש בית חדש, במדינות שמציעות מגורים במחירים שפויים יותר. אז מה היעדים המועדפים על מי שנאלצים לעזוב את קליפורניה?
באתר הנדל"ן Trulia בדקו לאן עברו תושבים בערים הגדולות והיקרות במדינה, ביניהן: לוס אנג'לס, סן פרנסיסקו, סן דייגו וסן חוזה. בערים האלו מחיר דירה ממוצעת עומד נכון למארס 2017 על 720,000 דולר, לעומת ממוצע ארצי של 250,000 דולר.
היעד הראשון והמועדף על אנשי קליפורניה הוא לאס וגאס שבנבאדה הסמוכה, שם מחיר חציוני של נכס הוא כשליש מעלותו בגולדן סטייט - 260,000 דולר.
מי שעוד מככבת ברשימה היא ניו יורק. גם היא לא עיר זולה, אבל יחסית לחלקים מסוימים בקליפורניה - עדיין מדובר בהוזלה משמעותית. המחיר החציוני של בית בתפוח הגדול גבוה בהרבה מהממוצע הארצי ועומד על 440,000 דולר. "מציאה" לכל דבר, עבור מי שמגיע מלוס אנג'לס או סן פרנסיסקו.
אחרי לאס וגאס וניו יורק אפשר למצוא ברשימה את פיניקס, שם המחיר החציוני של דירה הוא 279,000 דולר. את החמישיה סוגרות דלאס וסיאטל, עם מחירי דיור שזהים לחציון בארצות הברית כולה.
אז האם אפשר להכריז על נטישה המונית של קליפורניה? התשובה היא שממש לא. באתר הנדל"ן Trulia מדווחים כי למרות העזיבות הרבות, עדיין יש מספר גדול מאד של אנשים המעוניינים לקנות נכסים במדינה. כך שבסופו של דבר נשמר האיזון.
עם זאת, מומחים חוששים כי הדבר עלול להשתנות בשנים הקרובות מאחר והמסים הגבוהים במדינה יכולים להשפיע על החלטותיהם של רוכשי הנדל"ן. לדברי אנליסטים, חוקי המס החדשים שהעביר הנשיא טראמפ הביאו לכך שהחזרי המס בעבור קניית נכסים הוגבלו משמעותית - מה שמוריד את הכדאיות.