אין צורך להתאמץ יותר מדי על מנת להבחין במגמת ההתרחבות של תעשיית תחליפי החלב, עם מוצרים מבוססי מרכיבים מהצומח.
לפני 15 שנה בערך, מוצרים מבוססי סויה שימשו תחליף עיקרי לחלב. בשלב מסוים עלו על המדפים ברשתות שיווק המזון גם תחליפי החלב העשויים שקדים. אחריהם הגיעו תחליפי חלב מבוססי אורז, קוקוס, אגוזים, קשיו ושיבולת שועל. המוצר האחרון שנכנס לשוק תחליפי החלב מתבסס על אפונה. אם כל המוצרים האלה לא מבלבלים מספיק, אז תערובות המכילות אומגה 3 וחומצות שומן עושות את העבודה.
המגמה האמורה מעוררת את השאלה, האם כל האפשרויות אלה נחוצות או שהן פשוט ממתינות על המדף על מנת לחלוב את הצרכן? על כך יחליטו הצרכנים. בינתיים המוצרים האלה משמשים אלטרנטיבה לצרכנים שבוחרים להימנע מחלב שמקורו בבעלי חיים.
גם בלי להמליץ על מוצר כזה או אחר, אפשר לומר שהקטגוריה הזו מסייעת למי שסובלים מאלרגיות או בעיות אחרות שמקורן בחלב מן החי. תחליפי החלב האמורים יכולים למלא אחר חסרים תזונתיים ומהווים מקור מצוין לסידן ולוויטמין D.
טעם: כדאי להתעקש על הטעם ולא לשתות משהו רק כי חושבים שזה בריא לגוף. האפשרויות רבות ומגוונות עד מאוד, כך שכל אחד יכול למצוא תחליף חלב בטעם שהוא אוהב.
ערך תזונתי: שוב, האפשרויות שמציעה קטגוריית תחליפי החלב רבות כל כך, שאין בעיה למצוא מוצר מועשר בסידן ובוויטמין D. בחלב שקדים ובחלב קוקוס כמעט ואין חלבון, כך שהם רלוונטיים פחות עבור מי שמחפשים תוספת למנת החלבון היומית. חלב אפונה, חלב סויה ובמקרים מסוימים גם חלב שיבולת שועל יהיו בחירה טובה יותר לתוספת חלבון.
סוכר: לבסוף, זה המרכיב המטריד ביותר. למרות המבחר המרשים של תחליפי החלב, אין אפשרות אחת שלא הוטענה בתוספת סוכר. כמעט כל מותג המייצר תחליפי חלב מציע גם תחליף חלב בטעם שוקולד, שמכיל יותר מארבע כפיות סוכר (17 גרם). כמות הסוכר המומלצת למבוגר היא 25 גרם ליום. תחליפי החלב שאינם בטעם שוקולד מכילים שתי כפיות סוכר בממוצע.
בהמשך לכך, על מנת להיזהר מצריכת סוכר מופרזת, בין אם בוחרים בחלב אגוז, שיבולת שועל, אפונה או סויה, מומלץ לבחור בגרסה הלא ממותקת.