שוק התעסוקה הגיעה לנקודת מפנה: יש יותר משרות שמחכות לאיוש מאשר עובדים שמחפשים עבודה. כך עולה מנתוני חודש אפריל, החודש האחרון שלגביו פורסמו הנתונים הרלוונטיים.
על פי הנתונים, בחודש אפריל היו קרוב ל-6.7 מיליון משרות לא מאוישות. מדובר בעליה של 65 אלף מנתוני חודש מרץ - ובשיא בפני עצמו.
מספר המשרות האלה עובר את מספר המובטלים שעולה מנתוני לשכת התעסוקה. מדובר בשנה הראשונה שאירוע כזה קורה מאז שנת 2000, אז החלה הלשכה לאסוף את נתוני המשרות הפתוחות. מספר מחפשי העבודה עמד באפריל על 6.35 מיליון, ירידה של כשלושה מיליון מחפשי עבודה מנתוני חודש מרץ. בחודש מאי צנח הנתון הזה עוד, לרמה של 6.06 מיליון מחפשי עבודה, אך עדיין לא פורסם כמות המשרות הפתוחות.
במצב כלכלה רגיל, נתונים כאלה היו מביאים לדרישות שכר גבוהות יותר, אך גם בתחום הזה יש חדשות טובות לעובדים. השכר הממוצע לשעה עלה ב-2.7 אחוזים בחודש מאי - עליה של עשירית הנקודה מאז חודש אפריל.
"אם מעסיקים ירצו למלא את כל המשרות הפנויות האלה, יהיה עליהם להעלות את השכר או למצוא דרכים יצירתיות לגייס עובדים", אמרה קתי בררה, כלכלנית ראשית בחברת ההשמה המקוונת ZipRecruiter.
במשך שנים רבות התלוננו המעסיקים על חוסר התאמה של דורשי העבודה, או על חוסר היכולת למצוא עובדים בעלי הכשרה מתאימה למשרות הפנויות. בינתיים, החברות מוסיפות עוד תמריצים כדי לשמר עובדים קיימים ולגייס עובדים חדשים.
עם העלייה בדרישה לעובדים, עלה גם הביטחון של העובדים למצוא מקום עבודה טוב יותר מזה הנוכחי. שיעור המתפטרים עלה גם הוא השנה והגיע לרמה של 2.3 אחוזים באפריל - השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 2005 ו-2.1 אחוז יותר מאשר בשנה שעברה.
"ברגע שמחפשי עבודה מתקבלים לעבודה חדשה, הם לא זזים הרבה ממקומם", אמרה בררה, לצערי, חוסר המוביליות פירושו שמופעל לחץ חלש מדי על מעסיקים להעלות את המשכורות".
קובעי מדיניות וכלכלנים לא בטוחים בנוגע לתזמון שבו הפער בין הנתונים ישתווה, ובינתיים בחודש אפריל נמשך הפער בין מספר מחפשי העבודה לבין מספר המשרות הפנויות, בזמן ששוק העבודה מתקרב בצעדים איטיים לאיוש מלא.