מכסי המגן שהטיל הנשיא טראמפ על פאנלים סולאריים מיובאיים הובילו חברות אמריקניות העוסקות בייצור מתקני אנרגיה מתחדשת לבטל או להקפיא השקעות של למעלה מ-2.5 מיליארד דולר בהקמת מתקנים גדולים, ולקצץ באלפי משרות. כך אמרו מספר גורמים בענף לסוכנות הידיעות רויטרס.
עמדו לנסוק ופתאום - הקפאה (צילום: Shutterstock.com)
סכום זה הנו יותר מפי שניים מאשר כמיליארד הדולרים שהוכרזו על ידי חברות הבונות או מרחיבות מפעלים לפאנלים סולאריים בארה"ב, תוך ניצול מכסי המגן המעניקים למוצריהן יתרון מסוים על פני סחורה מיובאת. ההשפעה המנוגדת הזו של מכסי המגן על תעשיית החשמל הסולארי מדגישה את האופן שבו מדיניות סחר פרטוקציוניסטית כמעט תמיד תפגע בתעשייה מקומית אחת או יותר על כל תעשייה הנהנית מהגנת המכס. כך לדוגמא פגעו מכסי המגן של טראמפ על פלדה ואלומיניום ביצרניות אמריקניות של ציוד חוואות המכיל פלדה, כמו למשל טרקטורים ומכלי תבואה, וגם החוואים הקונים את המוצרים הללו במחירים גבוהים יותר נפגעים.
על מכסי המגן על פאנלים סולאריים הכריז טראמפ בינואר, חרף מחאות מצד רוב הגורמים בענף, לפיהן הצעד יאט את אחד המגזרים מהירי-הצמיחה בארה"ב. על פי התאחדות תעשיות האנרגיה הסולארית, מפתחים סולאריים השלימו בשנה שעברה התקנות בסדר גודל תעשייתי בעלות כוללת של 6.8 מיליארד דולר. השקעות אלה בוצעו בזכות הטבות מס בארה"ב וירידה במחירי הפאנלים המיובאים, רובם מסין, שיחד הפכו את אנרגיית השמש לתחרותית מול גז טבעי ופחם.
התעשייה הסולארית בארה"ב מעסיקה למעלה מ-250 אלף בני אדם - בערך פי שלושה מתעשיית הפחם, שהנשיא העמיד במרכז קמפיין הבחירות שלו. כ-40% מן העובדים מועסקים בהתקנות, וכ-20% בייצור, על פי מנהל המידע של משרד האנרגיה הפדרלי. "חשמל סולארי ממש היה על סף המראה מלאה", אומרת זואי היינס, מנכ"לית פיין גייט ריניואבלס, חברת אנרגיה מתחדשת משארלוט שבצפון קרוליינה. GTM ריסרץ', חברת מחקר המתמקדת במגזר האנרגיה הנקייה, הנמיכה את הצפי שלה למספר ההתקנות הסולאריות בקנה מידה תעשייתי לשנים 2019 ו-2020 ב-20% ו-17%, בהתאמה.
גם ענקית בתחום כמו סאנפאוור קורפ, המחזיקה בנתח נכבד מייצור הפאנלים בארה"ב, מתנגדת למכסי המגן, כי בעוד שהם עוזרים למפעלי הייצור שלה, הם פוגעים בעסקי ההתקנות והפיתוח, וגם במפעלי החברה בארצות אחרות. "התעסוקה בתחום היתה יכולה לגדול במידה ניכרת בלי מכס המגן", אמר מנכ"ל החברה טום וורנר.
רוב העבודה - בהתקנות. בייצור? בעיקר רובוטים (צילום: Shutterstock.com)
המכס, שעומד כעת על 30%, אמור להימשך ארבע שנים, ולפחות ב-5% לשנה בכל שנה. מפתחים סולאריים אומרים כי המס יעלה את מחירן של התקנות גדולות ב-10%. אחת השחקניות הראשיות בשוק ההתקנות התעשייתיות, סייפרס קריק ריניואבלס, אמרה כי נאלצה לבטל או להקפיא פרויקטים במיליארד וחצי דולרים - בעיקר בצפון ודרום קרוליינה, בטקסס ובקולורדו - מפני שהמכסים ייקרו את הביצוע מעבר לרמה המשתלמת. סך הכל מדובר בכ-150 פרויקטים בשלבי פיתוח שונים שהיו מעסיקים שלושת אלפים איש או יותר במהלך שלב ההתקנה, אמר דובר החברה. הוא ציין כי מדובר בכחמישית מסך הפרויקטים שהיו לחברה "בקנה".
עוד שחקנית מרכזית בתחום, סאות'רן קארנט, קיבלה החלטות דומות לגבי פרויקטים בסך מיליארד דולר, בעיקר בדרום קרוליינה. "או שאתה מקבל את ההחלטה לבטל או שאתה נושך את השפה ומרוויח פחות", אמר סגן נשיא החברה לפיתוח ואסטרטגיה, ברט סאורס. סייפרס קריק וסאות'רן קארנט הן בין החברות שביקשו ממשרד האוצר להחריג את הפאנלים המשמשים בפרויקטים התעשייתיים שלהן מן המכס. ממשרד נציג הסחר של ארה"ב נמסר כי הבקשות עדיין נשקלות.
גם בחברות אחרות המצב דומה. מקארת'י בילדינג קומפניז תכננה להעסיק כ-1,200 איש השנה בפרויקטים סולאריים, אולם קיצצה את המספר בחצי. פיין גייט תשלים רק מחצית מ-400 מגאוואט של התקנות סולאריות שתכננה לשנה זו, והיא ביטלה תוכניות לשכור 30 עובדים נוספים במשרה מלאה. כמו כן משכה החברה את הצעתה לפרויקט של 80 מגהוואט בעלות של עד 150 מיליון דולר לאחר שנודע שהממשל שוקל להטיל את המכסים. "זה פשוט לא היה משתלם", אמר דובר החברה, ג'ף היינס.
עבור מפתחים מסוימים, המכס הביא לנטישת שווקים עולים בלב ארה"ב, שם נרשמו העליות החזקות ביותר במספר ההתקנות ב-2017. צמיחה זו היתה מרוכזת בעיקר במדינות שהצביעו עבוד הנשיא טראמפ בבחירות 2016. כך למשל חברת אינובייטיוס סולאר מאינדיאנה, שקיבלה לפני שלוש שנים החלטה אסטרטגית להתמקד בשווקים עולים במערב-התיכון כמו אינדיאנה ומישיגן, עברה בעקבות מכסי המגן להתמקד דווקא במסצ'וסטס; שם, לדברי יו"ר החברה טי. ג'יי. קנצ'וזוסקי, הטבות מס של המדינה הופכות את פעילותה לכדאית יותר.
רובוט מייצר פאנלים סולאריים (צילום: YouTube)
והיו חברות שבפעולה מוקדמת הצליחו להימנע מלספוג את המכס. 174 פאוור גלובל, זרוע הפיתוח של התאגיד הקוריאני האנווא, רכשה ואיחסנה פאנלים בעוצמה כוללת של 190 מגהוואט בסוף 2017, והשתמש בהם בפרויקט בטקסס שהחל לאחר הטלת המכסים. על פרויקטים שמתחילים מאוחר יותר השנה ובשנה הבאה החברה כבר תשלם את המכס על הפאנלים, אולם החיסכון בטקסס מאפשר לה לעמוד בכך. חברות אחרות, כמו אינטרסקט פאוור מחכות עד לרגע האחרון של החוזה שלהן להתקין פאנלים, כדי ליהנות מן ההפחתה השנתית במכס.
עם זאת, יש גם חברות שניצלו את מכסי המגן כדי להרחיב את הייצור בארה"ב, דבר שלאורך זמן עשוי ליצור בסיס-ייצור חזק יותר בארה"ב, דבר שיוזיל את התקנת הפאנלים כי לא יהיה צורך לייבא אותם מחו"ל. אולם עם תום המכסים סביר שרוב קווי הייצור החדשים הללו ייעלמו, כמו אלה של חברת המזגנים קארייר וחברת האופנועים הארלי דייוידסון, שקיבלו הטבות מס גדולות מממשל טראמפ - ואז סגרו מפעלים, העבירו אותם למקסיקו ופיטרו את העובדים האמריקנים.
על אף שאנרגיה סולארית טובה יותר לסביבה, לבריאות, וככל שעובר הזמן מהוצאות ההתקנה - גם לכיס, יש תחום שבו לא כדאי לבנות על מתנת השמש לטווח ארוך: תעסוקה בייצור. כך למשל הלייאן, חברה קנדית המקימה בימים אלה מפעל במינסוטה בעל קיבולת של פאנלים בעוצמה של 150 מגהוואט בשנה, הודיעה כי תעסיק במפעל בין 130-140 עובדים בלבד. "המפעלים האלה הם אוטומטיים מאד", אמר מרטין פוצ'טארוק, נשיא החברה. "לא מעסיקים יותר מדי בני אנוש. יש המון רובוטים".
