רוב האמריקאים לא יודעים כלל כמה כסף נדרש להם בכדי לצאת לגימלאות, ו-19 מיליון אמריקאים לא חושבים שיגיעו איי פעם לפרישה, כך על פי סקר של אתר Bankrate.com.
בסקר נמצא כי 61 אחוזים אינם בטוחים לגבי החיסכון שלהם. עבור אלו שכן טוענים לאומדן כלשהו, הסכום החציוני הוא 650 אלף דולרים, כאשר בני דור המילניום נוטים להיות פחות בטוחים לגבי הסכום שעליהם לחסוך. תשעה אחוזים מדור זה (בני 18-37) ומדור הבייבי בום (54-72), ציינו כי אין בכוונתם לפרוש לעולם.
"המפתח לחיסכון פרישה הוא פשוט", אומר האנליסט טיילור טפר. "יש לחסוך בצד לפחות עשרה אחוזים מהשכר, כולל הפרשת מעסיק, ורצוי לעשות את זה כבר אתמול". הוא מוסיף כי מחשבונים מקוונים יכולים לעזור לחוסכים להעריך כמה בדיוק עליהם להפריש.
יותר ממחצית האמריקנים ביקשו בעבר ייעוץ בנושא תכנון פרישה, כך, על פי האתר. הסקר מצא כי 26 אחוזים מהנשאלים התייעצו עם יועץ פיננסי אישי, 21 אחוזים התייעצו עם בני משפחה או חברים, 11 אחוזים תכננו את פרישתם לפי מחשבונים ברשת ואילו עשרה אחוזים פנו לבנק או למוסד פיננסי אחר. הנותרים התבססו על פרשנויות מומחים.
בנוגע לסכומים שיש לחסוך, שבעה אחוזים אמרו שהם צריכים בין 200 אלף דולרים ל-500 אלף דולרים. 8 אחוזים התחלקו בין תשובות שונות מאוד: כאשר מאמינים שהם צריכים לחסוך 250 אלף או פחות, בין 500 אלף דולרים למליון דולרים ואילו קבוצה מסויימת ענתה שעליה לחסוך מעל מיליון דולרים בכדי להצליח לצאת לפרישה. בני דור ה-X סוברים כפליים מקבוצות גיל אחרות כי עליהם לחסוך מיליון דולרים. נראה כי גם למקום המגורים יש השפעה על החלטה זו: על סכום זה דיווחו גם אזרחי צפון מזרח ארצות הברית ומערבה.
יותר ממחצית (61 אחוזים) מהאמריקאים שענו על השאלון לא מצפים כלל או מצפים לסכום קטן מאוד מהביטוח הלאומי ואילו 20 אחוזים מצפים כי הסכום יהווה מחצית מהתקציב עליו יתבססו בפרישה. 17 אחוזים מהנשאלים אמרו כי מרבית הכנסתם בגיל פרישה תהיה מהביטוח הלאומי. לדברי טפר, הביטוח הלאומי בסופו של דבר יסייע במימון חלק ניכר מגימלאות הפרישה, גם עבור דור המילניום: "למרות ההצהרות השגויות שתוכנית הפנסיה תגרום לפשיטת רגל, היא זו שתסייע".