המורה ששרדה שני מקרי "ירי פעיל" מוכתרת כגיבורה בקהילתה

שלח

הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים

Phone

שלח

By submitting this form and signing up for texts, you consent to receive news notification text messages from HebrewNews.com at the number provided, including messages sent by autodialer. Consent is not a condition of purchase. Msg & data rates may apply. Msg frequency varies. Unsubscribe at any time by replying STOP. Text HELP for help. Privacy Policy & Terms Of Use

תלמידים ומורים מתפנים לאחר סיום אירוע הירי בנובלסוויל ב-25 במאי (צילום: קלי ווילקינסון, אינדיאנפוליס סטאר)

באחד באוקטובר אשתקד נסעה שלי אלכסנדר מאינדיאנה במונית בלאס וגאס, ברחוב שבשולי המקום בו נערך "פסטיבל הקציר כביש 91 למוזיקת קאנטרי" כאשר הרוצח סטיבן פאדוק פתח באש מחדר המלון שלו בקומה ה-32 של מלון הקזינו מנדליי ביי, הרג 58 ופצע מאות. אלכסנדר ניצלה מן האירוע ללא פגע גופני, אולם נותרה רדופה על ידי האירוע הטראומתי. "מעולם לא פחדתי כל-כך בכל חיי, ובאמת חשבתי שזה הסוף", סיפרה לעיתון "דובואה קאונטי הראלד". "בכיתי בהיסטריה וכיסיתי את הראש בידיים עד שהגעתי לחדר המלון".

כשכדורים החלו להתעופף בבית הספר נובלוויל ווסט בבוקר ה-25 במאי השנה, ניסתה אלכסנדר, סייעת לחינוך מיוחד בבית הספר, לשכנע את עצמה שהיא סתם פרנואידית. "ניסיתי להסביר את זה בצורה הגיונית", היא אומרת. "אני חושבת שמאז וגאס, כשיש זיקוקים או בלון שמתפוצץ, פשוט הרבה רעשים מקפיצים אותי. אני חייבת להזכיר לעצמי "אה, זה רק זיקוקים, זה רק בלון", אז כששמעתי את היריות אמרתי לעצמי "אה, זה רק ילדים משתובבים בסוף השנה".

אלכסנדר למדה במהירות כי המציאות הפעם איומה בדיוק כמו שפחדיה לחשו לה - אבל היא לא הניחה לזה להפריע לה במשימת ההגנה על תלמידיה. אלכסנדר מיהרה לנעול את הדלת לכיתתה, שם הסתתרו היא וכיתתה עד שהעריכו כי הסכנה חלפה. אלכסנדר מספרת שעבדה במודע על הבעת פניה כדי שתלמידים לא יראו את הפחד והפאניקה שהיא חשה.

מאוחר יותר היא למדה שתלמיד בן 13 ביקש לצאת מכיתתו באותו בוקר - רק על מנת לחזור עם צמד אקדחים ולפתוח באש. ג'ייסון סימן, מורה למדעים בכיתה ז' בבית הספר, נורה שלוש פעמים במאמץ להשתלט על היורה. הרשויות מייחסות למעשה הגבורה שלו את הצלתם של עשרות ילדים, והוא מחלים לאיטו בבית החולים. ומכיוון שבאמריקה להיות גיבור יכול להוביל לפשיטת רגל בשל הוצאות אשפוז, פתחו תלמידיו אסירי התודה במבצע מימון-המון לכיסוי הוצאותיו הרפואיות באתר GoFundMe. היעד לקמפיין הגיוס היה 100 אלף דולרים - נכון לכתיבת שורות אלה נאספו 105 אלף אנד צ'יינג'. אבל אשפוז זה דבר יקר אז אם בא לכם גם לעשות מצווה ולזרוק לגיבור כמה דולרים - בבקשה. 

מורה אוהב, אהוב - וגיבור. ג'ייסון סימן (צילום: טוויטר)

אלכסנדר, שמעולם לא העלתה בדעתה לשרוד מקרה ירי אחד, לא כל שכן שניים, אומרת שהאירועים גרמו לה להיות מודעת יותר לסביבתה. היא בודקת ללא הפסק נתיבי מילוט ומקדישה תשומת לב מדוקדקת להתנהגותם של הסובבים אותה. היא עובדת על הפחדים והצער שלה בשיחות עם שורדים אחרים, וגם העלתה את זכרונותיה משני האירועים המצמררים על הכתב בניסיון לעבד את האירועים במוחה ובנפשה. היא ממליצה לשורדי טראומה למצוא עיסוק כלשהו - "זה יכול להיות יוגה, זה יכול להיות מוזיקה... אני משתמשת בשמנים ארומטיים שאני מריחה לפני השינה. אני מוכנה לנסות הכל", היא אומרת.

"עבורי, בווגאס, הרגשתי מאד בודדה", אמרה לעיתון המקומי שלה. "הרגשתי שמה שאני חווה הוא מאד מוזר ומטורף. זה היה כאילו הנורמלי החדש שלי. יכולתי להתרגל לזה. והרגשתי שאין לי אף אחד שבאמת היתה לו אמפתיה מלאה לעניין מפני שהם לא חוו את זה אתי. אבל עם זה (נובלסוויל), כולנו עוברים את זה יחד".