ביטול ניטרליות הרשת של רשות התקשורת הפדרלית (FCC) נכנס לתוקפו החל מהיום (ב'), ומעתה תינתן האפשרות לספקיות האינטרנט לקבוע אילו תכנים זוכים למהירויות גלישה גבוהות, ואילו תכנים לא. כזכור, חוק נייטרליות הרשת חוקק ע"י הקונגרס ועליו חתם הנשיא לשעבר ברק אובמה בשנת 2015. בחודש דצמבר האחרון הצביעה וועדה מיוחדת של ה-FCC על ביטולה, למרות הביקורת הציבורית הגדולה שנשמעה בעקבות ההחלטה. המתנגדים לביטול החוק טוענים כי כעת הכוח נמצא בספקיות התקשורת, חברות כמו טיים-וורנר/ספקטרום, וורייזון, AT&T ועוד. בעזרת כוח זה, החברות יכולות למנוע מתוכן ציבורי להופיע אצל גולשים מסוימים, או לגרום לכך שלקוח יצטרך לשלם בעבור גלישה מהירה יותר בשעות העמוסות.
למרות הביקורות, ביטול החוק הוא למעשה ניצחון ענק ליו"ר ה-FCC, אג'יט פאי, אחד המתנגדים הגדולים לחוק שאותו העביר אובמה. בעבר כינה את חוק זה כ"נזק היפותטי ונזק היסטרי של אובדן". מאמר של פאי פורסם הבוקר באתר הטכנולוגיה CNET, ובו טען היו"ר כי ביטול החוק הוא לטובת כלל הלקוחות, שכן הכוח נמצא כעת בידיי ה-FCC, ולא בידי הספקיות, לדבריו: "בשנת 2015, נלקחו הסמכויות מה-FCC, מה שהיווה הפסד גדול לצרכנים, וטעות גדולה שאנו מתקנים", נכתב במאמרו.
החוק המקורי נועד להיות מענה לאינטרנט ההולך ומשתנה, והאינטרנט הוגדר תחת סעיף 2 בחוק התקשורת, כך שה-FCC קיבל את הסמכות העליונה לטיפול בספקיות התקשורת. שלושה סעיפים מרכזיים היו תחת החוק הישן: הראשון מנע את האפשרות של ספקיות התקשורת לחסום את הגישה לאתר או אפליקציה במידה והתוכן שמוצג בו הינו חוקי לחלוטין. הסעיף השני קשור למהירות הגלישה, במסגרתו נאסר על ספקיות התקשורת להאט את קצב הגלישה לאתר ספציפי, כל עוד התוכן שמוצג בו חוקי. הסעיף השלישי אסר על ספקיות התקשורת להציע "נתיב מהיר" בתשלום. דהיינו, לא ניתן להציע שירות "פרימיום", שבו מהירות הגלישה תלויה בכסף שהלקוח משלם. כאמור, שלושת הסעיפים הללו בוטלו היום.
החשש הגדול כעת הוא שחברות התקשורת תבקשנה למכור את שירותיהן בעסקת חבילה, בדומה למה שתמרחש היום עם שירותי הטלוויזיה. ספקית תקשורת תוכל להציע לגולש חבילה המותאמת אליו, כלומר באם מדובר בלקוח שגולש ברשתות חברתיות רבות, תוכל החברה למכור לו גלישה שנועדה רק לאתרים אלה. חשש נוסף שעולה הוא שיטת ה-"Pay to Play", במסגרתה יתאפשר לספקיות להציע את המהירויות הגבוהות ביותר לאלו שמשלמים את הסכומים היקרים ביותר, כך שיווצר אינטרנט אחד בעבור העשירים, ואחד איטי יותר בעבור העניים. גם בעלי עסקים קטנים מודאגים מתופעה דומה, שכן החברות הגדולות תוכלנה "לשמור" את המהירויות הגבוהות רק ללקוחותיהן.
במדינות עצמן ישנן תגובות לשני הצדדים. כל למשל, מושל מדינת וושינגטון חתם על חוק מדיני חדש שלמעשה החליף את החוק הפדרלי. מושלי ניו יורק ומונטנה חתמו על צווים מיוחדים שפועלים בדומה להצעות חוק, כך שגם במדינות אלה הוחזה נייטרליות הרשת. כ-30 מדינות נוספות נמצאות בשלבים שונים בתהליכי החקיקה, אך רבים מהם נחסמים ע"י תומכי הביטול, לרוב מהמפלגה הרפובליקנית. מאמצים אלו, שמתרכזים ברמה המדינית ולא בפדרלית, החלו לתפוס תאוצה לאחר ההצבעה שנערכה בסנאט בתחילת חודש מאי.
כאמור, לביטול החוק יש מתנגדים ותומכים רבים, אך ישנה גם דעה נוספת. הפרשן הכלכלי הבכיר, פרהאד מאנג'ו, כתב בטורו בחודש נובמבר כי האינטרנט גוסס מזה מספר שנים, וביטול הנייטרליות רק מזרזרת את כך. כוונתו של מאנג'ו הייתה להראות כי כבר עתה חברות גדולות כמו אמזון, אפל, פייסבוק, גוגל ומייקרוסופט כבר עתה שולטות ברוב התשתיות המקוונות, החל מאפליקציות ,מערכות הפעלה, אחסון בענן ופרסום המקוון.