מיליארדר הביוטכנולוגיה ד"ר פטריק סון-שיונג יקבל לידיו ביום שני את השליטה בלוס אנג'לס טיימס ובסן דייגו יוניון-טריביון, שני עיתונים היסטוריים עם שורשים בני למעלה מ-135 בחיי העם היושב בדרום קליפורניה - שמוכרחים להסתגל כעת לעידן הדיגיטלי.
סון-שיונג מוציא 500 מיליון דולר על רכישת שני העיתונים, כמו גם העיתון בשפה הספרדית הוי ומספר עיתונים קהילתיים קטנים, מידי רשת טרונק שהנהלתה יושבת בשיקאגו. העסקה, שהוכרזה בשבעה בפברואר, מחזירה את השליטה בלוס אנג'לס טיימס לידיים מקומיות לאחר 18 שנים סוערות של ניהול בשלט-רחוק משיקאגו.
השינויים יורגשו כמעט מיד. סון-שיונג, שיהפוך להיות היו"ר המנהל של קליפורניה ניוז גרופ, מתכנן להעביר את רוב 800 עובדי העיתון לאל-סגונדו עד סוף יולי, ולפנות את בניין הארט-דקו האיקוני של העיתון בדאונטאון לוס אנג'לס, ששימש כביתו של המוסד העיתונאי הוותיק מאז 1935. הבניין נמכר לפני שנתיים, החוזה הנוכחי של העיתון בבניין פוקע בסוף חודש זה, ובמקום לשלם תוספת נכבדה בשכר הדירה בחר הבעלים החדש להעביר את העיתון לבניין הסמוך לנמל התעופה הבינלאומי LAX, אותו רכש אשתקד. הבניין פונה והוא פורק עד השלד, ובמהלך השנה האחרונה השקיעו סון-שיונג ורעייתו מישל מיליונים ביצירת חדר חדשות הראוי למאה ה-21,בעיצוב המעודד שיתוף פעולה (כמה מכתבי הממשל המקומי יישארו בבניין הדאונטאון).
סון-שיונג בן ה-65, יליד דרום אפריקה ומנתח לשעבר בבית החולים של אוניברסיטת UCLA, צבר הון המוערך על ידי פורבס ב-7.5 מיליארד דולר בבניית שתי חברות ביופארם ומכירתן. מאז הוא שם לעצמו למטרה להפוך את הטיפול בסרטן לאישי יותר ולפתח חיסונים למחלות קטלניות. בבעלותו קרוב ל-4.5% מקבוצת הכדורסל הלוס אנג'לס לייקרס, ואשתקד הוא חש לרכוש שישה בתי חולים בקליפורניה שהיו במצוקה כלכלית, כולל סיינט וינסנט וסיינט פרנסיס בלוס אנג'לס.
אולם נטילת הבעלות על הל.א. טיימס הוא צעדו הפומבי ביותר, ומורשתו תעוצב במידה רבה על ידי הצלחת מאמציו לחדש ולרענן עיתון תשוש הניצב בפני עתיד לא ברור, בעת שהמפרסמים נוהרים לגוגל ולפייסבוק, שם צורכים יותר ויותר מן הציבור את החדשות שלהם. "הוא לא עושה את זה בשביל להרוויח כסף, אבל הוא בהחלט הולך לנהל את זה כמו עסק", אומר נורמן פרלסטין, לשעבר עורך ראשי ובכיר בהנהלת השבועון "טיים", שנשכר על ידי סון-שיונג כאחד מיועצי הענף שלו.
פרנק לונץ, יועץ וסוקר פוליטי (המזוהה בעיקר עם המפלגה הרפובליקנית) אומר שזהו האתגר הגדול ביותר שסון-שיונג ניצב בפניו מעודו. "המלה המודפסת מורדמת ומונשמת, אבל הדוקטור הגיע". כל המומחים אומרים שמבחנו האמיתי של הרוכש החדש יהיה בלהיות מעורב - אבל לא מעורב מדי, באופן שיפגע בעמצאות המערכתית.
הטיימס התגאה פעם באחד מחדרי החדשות הגדולים והשוקקים בעולם, עם למעלה מ-1,200 עיתונאים ויותר מ-25 לשכות ברחבי העולם - מווינה לניירובי לסיאול וסייגון. כעת מעסיק העיתון רק 400 עיתונאים ומחזיק בנציגויות בסקרמנטו בירת קליפורניה ובוושינגטון בירת ארה"ב, לצד קומץ נציגויות בערים גדולות אחרות בארה"ב ובעולם. עשרות כותבים ועורכים עזבו את העיתון בשנים האחרונות לטובת כלי תקשורת אחרים.
סון-שיונג הבטיח להחזיר את הטיימס לגדולתו ולהשיב את היציבות לחדר חדשות שראה שלושה עורכים ב-10 חודשים וחמישה מו"לים בארבע שנים. רכישתו הצילה את העיתון מקיצוצים נרחבים עוד יותר, שכן רשת טרונק תכננה לסגור את נציגות העיתון בוושינגטון הבירה ולפטר עד 20% מן העובדים.
מאז חודש מרץ עובר הבעלים החדש "קורס מזורז" בעסקי העיתונות ונועץ במומחים מרחבי התחום - חלקם עורכים ראשיים לשעבר בטיימס עצמו וכיום בעיתונים כמו הניו יורק טיימס והוושינגטון פוסט, הבעלים לשעבר של הפוסט, ואחרים. "ביליתי זמן בניסיון להבין את השלב הבא באבולוציה של עיתונים כדי לשרוד", אמר הרופא ואיל התרופות. "אבל המטרה האמיתית היא לא לשרוד, אלא לשגשג". זה יהיה אתגר קשה מאד לאור העובדה שסון=שיונג נודר שלא לזנוח את הדפוס תוך כדי פיתוח הצד הדיגיטלי. "אם נצטרך להישאר האחרונים שעומדים, זה מה שיקרה", הוא אומר. מאז הגיעה הכנסת הפרסום בעיתונות הדפוס לשיא של 50 מיליארד דולר ב-2005, התרסק הענף ואיבדה כשני שלישים מהכנסה זו, לנתון של 17 מיליארד אשתקד.
"זה מדהים עבורי ללמוד על כל המרכיבים שמשפיעים על התעשייה הזו. זו עקומת למידה תלולה מאד", אמר סון-שיונג אתמול (שישי) בבניין החדש של הטיימס שייפתח בקרוב, מיד לאחר שחתם על המסמכים לסיום העסקה. הוא אמר כי ברצונו לפתח את תחום הכתבות הארוכות (לונגפורם), כתבות וידאו ופודקאסטים, וליצור עמוד דעות ביום שני הוא יעביר את הכסף - והמכירה ההיסטורית תושלם.