מחקר חדש מצא, כי נשים שמתעוררות מוקדם יותר באופן טבעי נמצאות בסיכון נמוך לפתח דיכאון. לפי המחקר יש קשר בין הכרונוטיפ או העדפות שינה ויקיצה מסוימות לבין הפרעות במצב הרוח. החוקרים עקבו אחר 32,000 נשים, במשך ארבע שנים, על מנת לבחון מי מהן פיתחה דיכאון.
המחברת הראשית של המחקר, סלין ווטר, מנהלת מעבדת השינה באוניברסיטת קולורדו בולדר, אמרה, כי "התוצאות מראות קשר מסוים בין הכרונוטיפ לבין דיכאון. יתכן ומדובר בחפיפה בין ביטוי של גנים מסוימים הקשורים לכרונוטיפ ולמצב רוח".
מחקרים קודמים שנערכו בנושאי שינה ומצב רוח מצאו, כי מי שנוטים להישאר ערים במהלך שעות הלילה נמצאים בסיכון גבוה פי שניים לסבול מדיכאון.
במסגרת חישוב הסיכון לפתח דיכאון שבוצע במחקר החדש שוקללו גם גורמים, כגון משקל גוף, פעילות גופנית, מחלה כרונית, משך השינה או עבודה במשמרות לילה.
לאחר שקלול הגורמים האמורים נמצא, כי נשים שנטו לפתח יקיצה טבעית בשעה מוקדמת היו בסיכון נמוך של 12 עד 27 אחוז לפתח דיכאון. זאת, בהשוואה לנשים שהתעוררו מאוחר יותר, שהיו בסיכון גבוה של 6 אחוזים לפתח דיכאון. המשמעות היא שיש לגורמים הקשורים בסגנון חיים ובסביבה השפעה על מידת הסיכון לפתח דיכאון.
בהמשך לכך, מומלץ למי שנוטים להישאר ערים עד שעה מאוחרת בלילה להיכנס למיטה מוקדם יותר, במקום לצפות בסדרת טלוויזיה נוספת.
ניתן לשלוט בזמן השינה ובזמן היקיצה באמצעות עמעום האורות בבית סביב שעת השינה וכניסה מוקדמת למיטה. צמצום הסיכון לדיכאון מתאפשר באמצעות שינה מספקת, פעילות גופנית, שהייה בחוץ וצבירה של שעות ערות רבות יותר במהלך שעות האור של היום.