מחקר חדש מצא קשר בין עודף ישיבה לבין צמצום בגודל האונה הרקתית, הלא היא החלק במוח האחראי על הזיכרון. למי שרוצים לשמור על זיכרון תקין, כדאי לקום מהכיסאות לעתים תכופות יותר. מדובר במחקר ראשון מסוגו, במסגרתו גילו החוקרים, כי אצל אנשים בגיל העמידה ומעלה, שהיו מורגלים לקום מהכיסא ולנוע, מבנה המוח האחראי על פעילות של למידה וזיכרון היה גדול ותפוח יותר.
ישיבה ממושכת משפיעה גם על הגורמים למחלות, כגון מחלות לב, סוכרת ומוות
מהמחקר עלה, כי בכל גיל, נצפתה אונה רקתית מצומצמת, בקרב מי שנוהגים לשבת ישיבה ממושכת. הסיכוי לדלדול באונה הרקתית צריך לעורר דאגה. איבוד מהנפח באזור המדובר מתרחש באופן טבעי, עם תהליך ההזדקנות, כשהתוצאה היא פגיעה בזיכרון ארוך הטווח.
אך הצטמקות המוח ואזורי הזיכרון שבו בולטת במיוחד במקרים של דמנציה, כשדלדול הקורטקס תורם לכך. עוד קודם לאיבוד הזיכרון, מחלת האלצהיימר מתחילה עם שינויים בצפיפות ובנפח של אזורי הזיכרון בהם גם האונה הרקתית.
הממצאים מבוססים על ראיונות ובדיקות שנערכו בקרב 35 אנשים בריאים קוגניטיבית, בגילאי 45 עד 75. חוקרי מכון Semel והמרכז למדעי המוח, של אוניברסיטת UCLA, בדקו את דפוסי הפעילות הגופנית של המשתתפים במחקר וביצעו סריקות של מוחם ב-MRI. לאחר מכן הם מדדו בזמן אמת את האופן בו משפיע משך הישיבה או משך הפעילות הגופנית על עובי המבנים האחראים על הזיכרון במוח.
המשתתפים דיווחו על ממוצע שנע בין 3 ל-15 שעות ישיבה ביום. לאחר ההתאמה לגיל, מצאו החוקרים, כי כל שעת ישיבה יומית נקשרה בצמצום של 2 אחוז בעובי האונה הרקתית. לפי המחקר, האונה של אדם היושב כעשר שעות בממוצע ביום תהיה גדולה בכ-10 אחוזים יותר מאשר האונה של אדם בן אותו הגיל, היושב כ-15 שעות בממוצע ביום. הממצא הזה מצביע על חוסר משמעותי במוח.
מדעני מוח מעריכים את נפח המוח לעתים קרובות. אך בדיקה של ההבדלים בעובי של מבנים מסוימים בתוך המוח היא דרך חושפנית יותר להבחין בהבדלים שבין אנשים.
חשוב לציין, כי המחקר לא מצא קשר בין מידת הפעילות הגופנית של המשתתפים לבין גודלה של אונה הרקתית. מדובר בממצא מפתיע. זאת, משום שבמחקרים אחרים נמצא קשר בין נפח גדול יותר של המוח, כולל ביצועים קוגניטיביים טובים יותר, לבין אנשים שמבצעים יותר פעילות גופנית.
לחוקרים יש רק המלצה אחת: קומו
עם זאת, ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם מחקרים של השפעות הישיבה הממושכת על הגורמים למחלות, כגון מחלות לב, סוכרת ומוות. כעת נמצאה ההשפעה גם על המוח.
למרות שהמחקר לא חשף את הסיבה לכך שישיבה ממושכת גורמת לצמצום המבנים האחראים על הזיכרון במוח, יתכן וישנם רמזים לסיבה במחקרים אחרים, שבדקו את השפעת הישיבה על התפקוד המטבולי ועל בריאות כלי הדם. שהרי, פעילות המוח מתבססת על אספקה נאותה של חמצן ושל חומרים מזינים אחרים, על מנת לשמור על עצמו ולהתמודד עם תהליכי ההזדקנות. הישיבה הממושכת מצמצמת את האספקה של כל אלה. לכן סביר להניח כי המבנים הקלים יותר של המוח יתקשו לשמור על נפחם ויצטמצמו למידה שהיתה להם בגיל צעיר יותר.
עבור מי שרוצים לשמור על המוח שלהם בנפח גדול יותר ועל הזיכרונות שלהם ברורים ונגישים יש לחוקרים מסר אחד: קומו!
צעדו תוך כדי שיחה בטלפון, רקדו עם האוזניות וצאו לטיול קצר סביב ארוחת הצהריים. אם עובדים מול המחשב כל היום, כדאי לכוון תזכורות בטלפון אחת לשעה כדי לא לשכוח לקום וללכת מעט.
