הלוח הגדול
דרושים, דירות להשכרה, למכירה, רכב, יד שנייה
חושפים את התמונה המלאה: מה עבר על ציירים ופסלים בעשורים שלאחר מלחמת העולם השניה?
תערוכה מעניינת מוצגת בימים אלה במוזיאון לאמנות של סיאטל. מעבר לסיפורו המיוחד של המוזיאון עצמו, מציג המתחם גם את סיפורם של אמנים שיצרו לאחר מלחמת העולם השניה, דרך היצירות כמובן

עד ה-23 ביולי, מוצגת ב-Seattle Art Museum, שבדאון טאון סיאטל, וושינגטון, התערוכה The Big Picture: Art After 1945. מדובר בתערוכה מעניינת, שמנקזת אליה יצירות שנולדו בעשורים שלאחר מלחמת העולם השניה. בניו יורק של אותן שנים החל להתפתח המצע הפורה לסגנונות האמנות המודרנית של אותה תקופה ואלה שילוו אותנו עד היום.


הרשמה לקבלת הניוזלטר היומי ועדכונים חשובים


תודה לריצ'ארד פאוולר, שהתעקש על הקמת המוזיאון

התערוכה מציגה את ההתפתחויות מלאות החיוניות בתחום הציור והפיסול. היא כוללת יצירות של אמנים אירופים, שהתמודדות עם החוויות המיוחדות שלהם ועם החששות שלהם בעקבות מלחמת העולם השנייה. בהמשך לכך ניתן לראות ביצירותיהם התמקדות משמעותית בדמויות ובסביבה. השינויים, שהתרחשו באותן שנים בסביבת הגלריות לאמנות, חושפים את הקשרים ואת נקודות המוצא של אותם אמנים ליצירות שנבעו מהם.

בין האמנים שיצירותיהם מוצגות בתערוכה, גם מארק רות'קו, רוברט מוריס, אווה האסה, ארשיל גורקי והאנס הופמן.

מאז הקמתו התרחבו שטחי התצוגה של המוזיאון, כמו גם מספר הפריטים המוצגים בו. בשנת 1933 היו במוזיאון 1,926 פריטים ושטח התצוגה התפרש על פני שטח של 25,000 סקוור פיט. בשנת 2008 הגיע האוסף ל-25,000 פריטים ושטח התצוגה התפרש על פני שטח של 312,000 סקוור פיט.

מקורו של המוזיאון ביוזמות של אגודה של סיאטל לאמנות יפה, שנוסדה בשנת 1905 ושל האיגוד לאמנויות של מדינת וושינגטון, שנוסד בשנת 1906. שני הארגונים האלה אוחדו בשנת 1917 והקימו יחד את הארגון לאמנות של סיאטל, שאירח את האוספים שלו בבית הנרי, שבקפיטול היל. בשלב מסוים, החל נשיא הארגון לאמנות של סיאטל, ריצ'רד פאוולר, לפעול לשם הקמת מוזיאון לאמנות בסיאטל. בזמן השפל הכלכלי הגדול, אמו, מרגרט מק'טביש פאוולר והוא, תרמו 250,000 דולר לבניית המוזיאון לאמנות בוולנטיר פארק, על גבעת הקפיטול של סיאטל. העיר סיפקה את הקרקע וקיבלה בעלות על בניין המוזיאון.

המוזיאון עוצב בסגנון ארט דקו, על ידי קרל גולד, ונפתח למבקרים ב-23 ביוני 1933, כאשר האוסף הבסיסי היה זה של הארגון לאמנות של העיר. עד מהרה תרמו בני משפחת פאוולר יצירות נוספות. הארגון לאמנות קיבל את האחריות לניהול המוזיאון ופאוולר שימש כמנכ"ל המוזיאון עד לשנות ה-70 של המאה הקודמת, ללא שכר.

היצירה "#10" של מארק רות'קו

בשלב מסוים הצטרף המוזיאון למועצה הלאומית לאמנויות. בשנת 1984 קיבל המוזיאון תרומה של קרקע המתפרשת על פני שטח של חצי בלוק באזור דאון טאון סיאטל, ושמשה כחנות כלבו לשעבר. אך הוחלט כי הקרקע אינה מתאימה והיא נמכרה לפיתוח כבניין פרטי. בכסף שהתקבל רכש המוזיאון קרקע בלוק אחד דרומה משם. ב-5 בדצמבר 1991, נפתח המוזיאון החדש, בבניין שעוצב על ידי רוברט ונטורי, לאחר שהושקעו בהקמתו 62 מיליון דולר.

בין האוספים הקבועים אפשר למצוא גם יצירות של אמנים מקומיים ויצירות אמנות מסורתית של שבטי ילידים.

בשנת 1997 הוצגה במוזיאון התערוכה, לאונרדו חי, שהתמקדה בצייר הידוע לאונרדו דה וינצ'י. בתערוכה הוצג כתב היד האחרון של דה וינצ'י שנותר בידיים פרטיות. כתב היד נרכש לאחרונה על ידי ביל גייטס.  

אתר: http://www.seattleartmuseum.org/

50% לא
50% כן
?האם הכתבה עניינה אותך
YOU MIGHT ALSO LIKE