בית הנבחרים הצביע היום על חוק ההגירה המשמעותי ביותר מזה למעלה מעשור, ומה שהיה אמור להיות מבחן דרמטי של נאמנות האגף השמרני במפלגה לנשיא דונלד טראמפ. לאחר שנים של הצבעות שבוטלו ברגע האחרון, קבוצות עבודה לאינספור ואזעקות שווא בנושא, הרפובליקנים התעלמו מגודל המעמד. הם הצביעו נגד ההצעה השמרנית יותר, ודחו את ההצבעה על ההצעה המתונה, במה שמהווה סטירת לחי לרפובליקנים המתונים בבית התחתון מצד ההנהגה. ובכל זאת, יש האומרים כי השאלה אם החוק עבר או לא היא כלל לא העניין האמיתי.

חברי הבית התחתון של הקונגרס יצביעו היום על שתי הצעות חוק - אחת שמרנית הצפויה להיכשל, ואחת "נוסח פשרה רפובליקני" שמצבו לא בהכרח טוב יותר. שני החוקים יספקו מימון לתוכנית חומת הגבול של הנשיא טראמפ, אבל אחד מהם יציע במקביל גם נתיב לאזרחות ל"ילדי החלום" - כאלה שהובאו לארה"ב שלא כחוק בעודם ילדים על ידי הוריהם. וכל זה קורה תחת יו"ר פורש של בית הנבחרים, שפעם נדר לחבריו השמרנים שלא יאפשר להצעה כלשהי בענייני הגירה להגיע להצבעה כל עוד ברק אובמה נשיא.

השאלה אם החוק המתון יותר יעבור תלויה בכמה מבעלי בריתו הקרובים ביותר של טראמפ בקונגרס, וישקף האם אותם נבחרים מאמינים כי הם יכולים לסמוך עליו להוציא הון פוליטי ולסוכך עליהם מפני תגובת נגד מה"בייס" הקשה, המתנגד לכל פשרה בנושא ההגירה - ואשר נוטה להצביע מעבר לכוחו המספרי באוכלוסייה, במיוחד בפריימריז. "כמה מן החברים רוצים לוודא שהנשיא מאד בולט בתמיכתו בשתי ההצעות השבוע", אמר הנציג מארק ווקר מצפון קרוליינה, יו"ר "ועדת המחקר הרפובליקנית" השמרנית. "הם רוצים לראות את זה ללא הרף בזמן שנתקדם".

בניגוד לקיצוץ במסים, חוקי נשק או נושאים דתיים למיניהם, נושא ההגירה מפלג את המפלגה הרפובליקנית יותר מכפי שהוא מאחד אותה. על פי "האסטרטגיה הדרומית", על פיו פועלת המפלגה הרפובליקנית זה חמישים שנה, המפלגה ויתרה מראש על הסיכוי להשיג יותר מ-20% מן הקול השחור במקרה הטוב. אם תעשה זאת גם עם הקול ההיספאני, תהפוך מיד ללא-רלוונטית באזורים רבים בארה"ב.

לכן חלק מן הרפובליקנים אינם יכולים להתיישר לקו ההגירה הנוקשה שדורש מנהיג המפלגה הנוכחי, המתגורר בבית הלבן - משום שהקול ההיספאני חשוב מדי בנפת הבחירה שלהם. ואילו חלק מן הרפובליקנים מתגוררים באזורים שבהם הבייס הקשה משקף יותר את קהל המצביעים, ובוחריהם לא יסלחו להם על הצבעה בעד "ילדי החלום" - ולכן הם מסרבים לתמוך בהצעת החוק המתונה.

הפגנה בעד "ילדי החלום" בצפון קרוליינה. רפובליקנים בנפות בחירה עם הרבה היספאנים לא יכולים לשנוא מהגרים כמו שהבית הלבן רוצה (צילום: Shutterstock.com)

אולם גם אם תעבור הצעת החוק המתונה יותר היום, אין להסיק מכך שהיא בדרך להפוך לחוק. למרות שטראמפ איפסן את הביקורת הנוקבת שמתח על ההצעה, ושלח את שר המשפטים ג'ף סשנס ואת השרה לביטחון המולדת קירסטין נילסן למסע שכנוע, ואף שלח אוטובוס להביא מחוקקים מתנדנדים לבית הלבן כדי לשכנעם אישית. "לא ראיתי הוכחה לכך שהמומנטוס קיים להעביר את זה", אמר עוזר למחוקק רפובליקני בכיר ל-CNN.

גם אם יעבור החוק בבית התחתון, לא צפוי לו כלשונו הנוכחית עתיד בסנאט - שם לא מספיק הרוב הרפובליקני, וצריך לשכנע תשעה דמוקרטים לפחות שלא לתמוך בפיליבאסטר נגד החוק. גם ירידתו של טראמפ מן העץ בנושא הפרדת ילדי המהגרים מורידה מתחושת הדחיפות להעביר חוק דווקא עכשיו.

אולם כפי שהתייחסנו בפסקת הפתיחה - רפובליקנים בכירים רבים לא ממש מוטרדים אם החוק יעבור או לא (על אף שרק עוזריהם מעזים להודות בכך בשיחות עם עיתונאים, וגם זה לא לייחוס), ולא רק בגלל מה שנאמר על תחושת הדחיפות שנוקזה על ידי הצו שהוציא הנשיא בעניין הפרדת הילדים. הסיבה שהצעת החוק בכלל עולה להצבעה היא שקבוצת רפובליקנים מתונים כפתה זאת, על ידי איום בהליך פרלמנטרי נדיר שמכונה "עתירת פטור" (Discharge Petition) המאפשרת לעקוף את הנהגת הבית ולכפות הצבעה - במקרה זה על ארבע הצעות חוק. אז ההנהגה נכנעה, צמצמה את האיום לשתי הצעות, ולא באמת מוטרדת אם ההצעות תעבורנה, או תהפוכנה אי פעם לחוק. העיקר שסמכות ההנהגה נשמרה.