לפני 11 שנה, שוטרים בלוס אנג'לס הסכימו להפסיק לעצור אנשים שישנים את הלילה ברחובות ובמדרכות, עד שהעיר תבנה יותר מקומות עבור מחוסרי דיור. העיסקה הסתיימה לאחר מאבק, במהלכו נטען כי החוק רמס את זכויותיהם של חסרי בית, שאין להם לאן ללכת, החיים בחלקת ג'ונס. כעת ראש העיר אריק גראסטי טוען כי העיר בנתה מספיק מקומות דיור, ועתה פנויה הדרך לאכוף את החוק שוב. אבל אם לוס אנג'לס תתחיל במעצרי אנשים, סביר להניח שהיא גם מבקשת להתחיל קרב חדש עם חסרי בית.
לאכוף את החוק ולסלק את חסרי הבית מהרחוב. גראסטי (צילום: שאטרסטוק)
"אין סיכוי שבית משפט יאפשר להם לאכוף את זה", אומרת קרול סובל, אחת מעורכי הדין המייצגים את תושבי החלקה בה מתגוררים מחוסרי הבית בלוס אנג'לס. "העיר תפסיד בבית המשפט". גראסטי, אשר שוקל ריצה לנשיאות, זוכה בלחץ הולך וגובר כדי לפנות את עיר האוהלים המשתרעת על מדרכות עיר המלאכים באביב הנוכחי. הוא מתכנן להשקיע לפחות 20 מיליון דולרים עבור מקלטים חדשים ונשבע להגביר את סיורי המשטרה והניקיון כדי למנוע מחנות ליד אתרים אלה.
תוכניות אלה כיוונו את הזרקורים שוב להתנחלות ג'ונס. שכנים המודאגים מהמקלטים המוצעים טוענים כי אין אפשרות לעצור אנשים מהחלקה ליד המתקנים החדשים. מצד שני חסרי הבית ופעילים התומכים בהם, בתורם, חוששים שהעיר מתכוננת למלחמה.
לכלי התקשורת, אמר גראסטי כי הוא לא מתכוון למהר לעצור את מי שישנים בלילה על המדרכות, אלא כינה את החוק "כלי שיש לנו לפנינו, ושנוכל להשתמש בו". ראש העיר הוסיף כי העיר תאכוף את החוק רק אם יהיה "מקום ללכת אליו", כגון מיטה באחד ממקלטי החירום המוצעים כיום ברחבי העיר. כמו כן יינתן לאנשים זמן להתארגן ועזרה בהעברה למקלטים.
סגנו, מאט סאבו, אמר כי המטרה אינה לחדש את המעצרים, אלא לשמור על שכונות נקיות סביב המקלטים החדשים. "אנחנו הולכים לעשות את מה שאנחנו צריכים לעשות כדי לשמור על השכונות האלה נקיות", אמר סאבו והוסיף כי למרות שהוא חושב שהעיר יכולה חוקית לאכוף אות החוק - אין כוונה לעשות זאת.
לפני הסדר ג'ונס, בית המשפט הפדרלי לערעורים סיכם כי איסור השינה על המדרכות היה "עונש אכזרי ויוצא דופן", היות שלא היו מספיק מיטות מחסה. בין התובעים היה סטנלי ברגר, חסר בית שסבל מפציעה מוחית עקב תאונת דרכים. ברגר, שקיבל 221 דולרים בחודש באמצעות תוכנית מחוזית, נעצר בערב חג המולד בשל שינה ברחוב, על פי התביעה. נגד חסרי בית אחרים הוגשו כתבי אישום והם חששו שיעמדו בפני קנסות שלא יהיו מסוגלים לשלם.
המחוקקים התלבטו לגבי החלטתם, אך בסופו של דבר תמכו בהתנחלות המאפשרת לאנשים לישון על המדרכה בין השעות 9:00 בערב ועד 6:00 בבוקר, כל עוד הם נשארו רחוקים די הצורך מן הפתחים והחניונים. במסגרת העסקה, הסכימה העיר לדחות את האכיפה בלילות עד שנבנו 1,250 יחידות נוספות עבור אנשים חסרי בית כרוניים, לפחות מחציתם במרכז העיר.
מעכשיו אסור לישון על המדרכה (אילוסטרציה: שאטרסטוק)
פקידי העיר סיפקו התפלגות המציינת שיותר מ-1,500 יחידות עבור אנשים חסרי בית קבועים נבנו, כולל 655 במרכז העיר. חישובים אלה הם במחלוקת חריפה מול הטענה כי יותר מ-23,000 בני אדם חיים ללא קורת גג בלוס אנג'לס, על פי הספירה האחרונה של סוכנות לוס אנג'לס לחסרי בית. בשנה שעברה היו בעיר כ-10,000 מיטות במקלטים ובמתקני מעבר, כך דווח לאחרונה.
עוזריו של גראסטי העריכו כי מערכת חדשה של מקלטים זמניים יכולה להכיל 1,500 בתים בבת אחת, מספר זה יגדל עם קבלת כסף נוסף מהמדינה לטיפול בהומלסים. אז, עולה השאלה מה קורה עם הנוספים, שלא זוכים להכנס למקלט.
למרות הצורך, כמעט אחד מכל שבעה מקלטים לא היה בשימוש בלילה ממוצע בשנה שעברה, על פי נתונים שנאספו על ידי רשות שירותי חסרי בית. ראש בית הספר למשפטים של אוניברסיטת אוקלה, גארי בלאסי, אמר כי ייתכן שהעירייה תצביע על מיטות ריקות בכדי להצדיק את עצמה אבל הדבר אינו הוגן אם מדובר במקלטים שאינם בטוחים. "מה שחשוב הוא אם לאנשים ללא דיור יש בחירה אמיתית בין המקלטים לרחובות", אמר.
הוצאתם חסרי הבית מרחובות לוס אנג'לס יכולה לעלות עד 657 מיליון דולר בכדי לקבל מקלטים ולתפעלם במשך שנה, סכום זה אינו כולל כ-15% מהאנשים שלא מוכנים להיכנס למקלטים.
