זה שהנשיא טראמפ חי במציאות משלו - זה לא דבר חדש. כבר בתחילת כהונתו ניסתה מנהלת התקשורת של הבית הלבן, קליאן קונוויי, לתרץ את אחת ההצהרות נוגדות-המציאות של הנשיא ה-45 במלים "אלה לא היו שקרים - אלא עובדות אלטרנטיביות".
המקום היה מלא, אבל לא היו 10,000 שלא הצליחו להיכנס. טראמפ בדולות' השבוע (צילום: AP)
אבל השבוע האחרון הציב אתגר קשה גם לגבולות האלסטיים של ההגדרה המקורית הזו, וגם ציין הזדמנות נדירה שבה הנשיא טראמפ יורד מהעץ - לפחות למראית עין. בטוויטר, בבית הלבן וב"נתיב הקמפיין" (שבו הוא צועד מוקדם בהרבה מכל נשיא בהיסטוריה) - הנשיא צייר מצגי שווא של אנשים ואירועים כדי להחניף לעצמו, להשמיץ את יריביו וקודמיו בתפקיד ולקדם את מטרותיו הפוליטיות. להלן מספר דוגמאות:
ביום שני:
בעולם של טראמפ, הוא מצייץ בשש בבוקר, אור ליום שני האחרון, כי שיעור הפשיעה בגרמניה "עלה מאד" (בגלל מהגרים, כמובן).
במישור המציאות המשותף לכל שאר העולם: נתוני ממשלת גרמניה מראים על פשיעה בשפל של 25 שנה.
שעתיים לאחר מכן, בעקבות פרסום דו"ח המפקח הכללי של משרד המשפטים שמתח ביקורת על תפקודו של ג'יימס קומי כראש ה-FBI, כינה טראמפ את קומי "חברו הטוב ביותר" של החוקר המיוחד רוברט מולר.
במישור המציאות המשותף: השניים, מסתבר, מעולם לא ביקרו זה בביתו של זה, ואכלו יחד פעמיים ארוחת צהריים, ופעם אחת ארוחת ערב. היתה להם מערכת יחסים ידידותית מבוססת-עבודה, ותו-לא.
מאוחר יותר באותו יום, טען טראמפ ש"קיצץ יותר רגולציה מהנשיא שכיהן 16 שנים".
במישור המציאות המשותף: לא היה כזה. פרנקלין דלאנו רוזוולט אמנם נבחר לכהונה רביעית, אולם מת בטרם הושבע לכהונה זו וכיהן למעשה כ-12 שנה. בנוסף, רוזוולט התפרסם במדיניות של הוספת רגולציה, בתוכנית שכונתה "העסקה החדשה" ("ניו דיל"), שרבים מאדניה מבקש טראמפ להחריב. דומה הדבר לראש ממשלה מן הימין המתגאה שבנה יותר התנחלויות מראש הממשלה השמאלי ביותר אי-פעם. לא ממש חוכמה.
לסיום היום הראשון של שבוע העבודה, טען טראמפ ש"כל העולם נושא את עיניו לארצות הברית, ומכבד אותה שוב".
במישור המציאות המשותף: על פי סקר של גאלופ, תדמיתה של הנהגת ארה"ב חלשה יותר ברחבי העולם כולו (להוציא ישראל ורוסיה) מאשר בכל זמן במהלך כהונת הנשיאים בוש הבן ואובמה - כלומר בכל זמן מאז החלה גאלופ לערוך סקר בנושא בקביעות.
אפילו הוא לא כיהן 16 שנה. פרנקלין דלאנו רוזוולט (אתר הבית הלבן)
ביום שלישי:
להצדקת מכסי המגן שלו, טען טראמפ שארה"ב סובלת מגירעון מסחרי עם קנדה.
במישור המציאות המשותף לכל שאר העולם: הנתונים של ממשלתו בעצמה מורים שהמצב למעשה הפוך.
לאחר מכן טען טראמפ כי אזרחי קנדה מבריחים נעליים מארה"ב לארצם כדי להימנע מתשלום מכס.
במישור המציאות המשותף: לא קנדה ולא ארה"ב מטילות מכס על נעליים מן השכנה.
טראמפ כינה את עצמו "הנשיא הראשון מאז רונלד רייגן שמעביר קיצוץ מסים גדול"
במישור המציאות המשותף: ג'ורג' בוש הבן עשה זאת פעמיים.
טראמפ דייק כשאמר שב-19 החודשים מאז נבחר הוסיף המשק האמריקאי 3.4 מיליון משרות, אולם נסחף לארץ ההזיות כשטען ש"איש לא היה מאמין שזה ייתכן" לפני הבחירות.
למה הזיות? כי במישור המציאות המשותף, ב-19 החודשים לפני שנבחר טראמפ, הוסיף המשק 4.1 מיליון משרות...
לא מבריחים ולא נעליים (אילוסטרציה: Zazzle.com)
ביום רביעי:
טראמפ סיפר על פגישה עם נציגות של חברי בית הנבחרים הרפובליקנים, וצייץ כי המחוקקים "מחאו כפיים וצחקו בקול" כשלעג לחבר בית הנבחרים הרפובליקני מארק סנפורד, שהפסיד בפריימריז בהם תמך טראמפ במנצח בקולניות.
במישור המציאות המשותף: המחוקקים - לא החבורה האמינה בעולם, אבל גם לא כזו שנוהגת להתבייש בהתנהגות ערלת-לב כשהם מפגינים אותה - הכחישו פה אחד את הסיפור.
טראמפ טען כי לא היתה לאובמה הסמכות החוקית לתוכנית "הפעולה הדחויה למגיעים כילדים" (DACA - "ילדי החלום").
במישור המציאות המשותף: העניין נדון בבית המשפט והוכרע כי לאובמה ללא ספק היתה סמכות כזו.
לקראת סוף היום טען כי השכר הריאלי של עובדי ארה"ב עולה תחת ממשלו לראשונה זה 20 שנה.
במישור המציאות המשותף: השכר הריאלי החל לעלות בשנים האחרונות של ממשל אובמה.
זה כמובן היה היום שבו חתם הנשיא טראמפ על הצו הנשיאותי העוצר את המדיניות לפיה נתבעו משפחות מהגרים בבתי דין פדרליים - מה שכפה את הפרדתם מהילדים ושליחתם של אלה למתקני מעצר מעוררי חלחלה. הצו הגיע לאחר ימים ארוכים בהם טען כי מדובר ב"חוק שהשאירו לנו הדמוקרטים" וכי ידיו כבולות ורק הקונגרס יכול לתקן את המצב - ולא משנה ששר המשפטים שלו הצהיר על המדיניות באפריל בראש חוצות ובגאווה. גם אחרי חתימת הצו (שלא מבטיח כי הילדים שכבר נעצרו יוחזרו להוריהם) המשיך טראמפ לטעון כי כל המצב נגרם באשמת הדמוקרטים.
באותו יום ערך טראמפ אסיפת בחירות (שנתיים וחצי לפני הבחירות הבאות לנשיאות, כן?) בפני איצטדיון מלא בדולות' שבמינסוטה, ואחריו צייץ הנשיא כי "לפחות עשרת אלפים אנשים" לא הצליחו להיכנס.
במישור המציאות המשותף: ראש העיר דולות' אמר כי 2,000 איש ניסו להיכנס לאירוע ונדחו מפאת חוסר מקום.
היתה לו הסמכות להגן על "ילדי החלום" והשכר החל לעלות כבר בתחילת כהונתו השנייה (צילום: Shutterstock.com)
ביום חמישי:
לאחר שבית המשפט הרשה למדינות לכפות על מוכרים באינטרנט לגבות מסי קנייה עבור מכירות לתושביהן, טראמפ כינה זאת "ניצחון גדול לצרכנים".
במישור המציאות המשותף: ההיפך הוא הנכון, כמובן. הפסיקה, הוגנת כלפי סוחרים בחנויות פיזיות ככל שתהיה, תייקר מוצרים רבים שאנשים התרגלו לרכוש ברשת.
להצדקת מתקפתו הבלתי פוסקת על הסכמי הסחר של ארה"ב עם העולם, טען טראמפ כי "איש לא הסתכל על הסכמי סחר" במהלך 25-30 השנים האחרונות.
במישור המציאות המשותף: נו, אתם מבינים כבר... ממשלים משתי המפלגות ערכו הסכמי סחר גדולים ותיקנו את תנאי הקיימים במהלך תקופה זו.
על מנת להתרברב ב"הסכם" שעליו חתם עם רודן צפון קוריאה קים ג'ונג און, הצהיר טראמפ: "אם אנשים באמת יקריאו את ההסכם לציבור, אתם תראו: הצהרה מספר אחת, נתחיל מיד בפירוק מוחלט של צפון קוריאה מגרעין"
במישור המציאות המשותף: ההסכם אינו כולל שום התחייבות כזו. הוא קובע רק כי "בניית אמון הדדית תוכל לקדם את פירוקו של חצי-האי הקוריאני מגרעין". לא מיד ולא רק צפון קוריאה ולא שום לוחות זמנים.
הצגה מרשימה, אבל לוח זמנים קונקרטי להתפרקות צפון קוריאה מגרעין - לא קיבלנו (צילום: CNN)
ביום שישי:
לאחר שקידם בהתלהבות במשך השבוע את חוקי ההגירה שניסו הרפובליקנים להעביר בבית הנבחרים, אחרי שחוק אחד הובס בהצבעה וההצבעה על החוק המתון יותר נדחתה, צייץ טראמפ כי "מוטב לרפובליקנים לעזוב את עניין ההגירה עד שיהיו הרבה יותר מחוקקים רפובליקנים [...] מחכים לגל האדום!"
במישור המציאות המשותף: נכון להיום, הוויכוח היחיד בין הפרשנים והסקרים הוא האם הרוב של הרפובליקנים בבית הנבחרים רק יקטן מאד, או יתהפך לגמרי. עם זאת, כאן מדובר על העתיד, אז לא ניתן לומר שהנשיא משקר. מעטים גם האמינו שהוא עצמו ייבחר ובכל זאת אנחנו כאן, אז נחכה לנובמבר ונראה עד כמה, אם בכלל, יתגעגע הנשיא ליחסי הכוחות הנוכחיים על גבעת הקפיטול.
