שוק המניות נסגר היום בצניחת מניות נוספת בצל החששות ממלחמת סחר והשפעתן על הצמיחה הכלכלית ועל רווחי התאגידים. למרות התאוששות ניכרת בשעה האחרונה של המסחר, ננעל מדד הדאו ג'ונס בירידה של 1.33%, לאחר שדקות לפני שלוש אחה"צ כבר היה בירידה של 2%. מדד ה-S&P 500 ננעל בירידה של 1.4%, וגם הוא היה בירידה של שני אחוזים פחות משעה לתום יום המסחר. מדד מניות הטכנולוגיה נאסד"ק לא חווה התאוששות דומה וננעל בירידה של 2.09%.
המשקיעים מכרו מניות מכל הבא ליד בשל התגברות החשש ממלחמת סחר לאור הדיווחים על כוונת ממשל טראמפ לחסום חברות רבות עם בעלות של סינית 25% או יותר מלהשקיע בחברות טכנולוגיה בארה"ב, ובמקביל להגביל מכירת טכנולוגיה מארה"ב לסין.
חמש מניות הטכנולוגיה החזקות ביותר, המכונות FAANG, שעמדו בפרץ עד כה מול חששות מלחמת הסחר, נכנעו היום אף הן. פייסבוק ירדה היום ב-2.67%, אמזון ירדה ב-3.06%, אפל ירדה ב-1.49%, נטפליקס התרסקה ב-6.47% ואלפבית (חברת האם של גוגל) ירדה ב-2.57%. הירידות במניות אלה באות על רקע חשש כי ציוד רשתות מחשב מתוצרת בהן משתמשות ענקיות הטכנולוגיה עלול להימנות על המוצרים הבאים עליהם יוטלו מכסי מגן.
אין כל סימן לכך שמי מהצדדים במלחמות הסחר השונות שהצית הנשיא טראמפ קרוב לכניעה. הנשיא ממשיך כאמור עם צעדים נוספים נגד בייג'ינג, וסין חזרה ונדרה להשיב מידה כנגד מידה. המכסים ומכסי הנגד כבר מתחילים להשפיע לרעה על הפעילות העסקית.
מוקדם יותר היום הודיעה יצרנית האופנועים האמריקאית הארלי דייוידסון כי היא מתכננת להעביר את ייצור אופנועיה הנמכרים באיחוד האירופי אל מעבר ליום. הסיבה: העלאה של המכס על אופנועים מ-6% ל-31%, בצעד תגמול על מכסי טראמפ על יבוא פלדה ואלומיניום מאירופה. החברה מעריכה כי העלאת המכסים תייקר את מחירו של אופנוע המיוצר בארה"ב לצרכן האירופי בכ-2,200 דולר בממוצע. החברה מסרבת להעביר את העלות לצרכן, ונאלצה לבחור בין ספיגת הפסד של 35 עד 45 מיליון דולר בשנה להעברת הייצור לחו"ל - דבר שפירושו אובדן מקומות עבודה באמריקה.
בשבוע שעבר הודיעה גם דיימלר, המייצרת מכוניות מרצדס בנץ בארה"ב, כי רווחיה השנה יהיו נמוכים מהצפוי בשל מכסי המגן שהטילה סין על יבוא כלי רכב מארה"ב. בוול סטריט מתחילים לראות סימנים להאטת הצמיחה העולמית בשל חיכוכי המסחר.
וכאילו כל זה לא מספיק, אחד הכלים האמינים ביותר לחיזוי מיתון קרב מתחיל להבהב באדום עז. קוראים לזה "עקומת התשואה" וזה עובד כך: יש אגרות חוב ממשלתיות לשנתיים, ויש אגרות לעשר שנים. בכלכלה בריאה וצומחת, הפער בין שיעור הריבית על שתי ההשקעות יהיה ניכר יחסית, מתוך ציפייה שלאורך עשר שנים יישחק חלק מערך הכסף באינפלציה. כשהפער בין העקומות "משתטח", זה סימן לצרות. הפער ביום חמישי עמד על 0.34%. בפעם האחרונה שהפער היה כה נמוך השנה היתה 2007, והמיתון החמור ביותר מזה 80 שנה עמד בפתח.