קבוצת מדענים ביצעה תגלית עצומה (תרתי משמע) כשמצאו "קוואדריליון" טונות של יהלומים, קבורים קרוב ל-200 מייל מתחת לפני כדור הארץ. כך עולה ממחקר חדש של MIT, הרווארד, מכון קארנגי בוושינגטון ומספר אוניברסיטאות אחרות, שבדקו את מהירותם של גלי קול בחולפם דרך שכבות קליפתו של כדור הארץ.
תיאורטית - כבר לא כזה נדיר. מעשית... עדיין כן
גלי קול נעים במהירויות שונות דרך הקרקע, בהתאם לטמפרטורה, לדחיסות ולהרכב הסלעים דרכם הם חולפים", הוסבר בהודעה שפרסמה MIT. "מדענים השתמשו ביחס הזה בין מהירות הקול להרכבם של סלעים כדי לאמוד את סוגי הסלע המרכיבים את קליפת כדור הארץ והחלק העליון של המעטפת, המכונה גם הליתוספירה.
המדענים הבחינו בעלייה פתאומית וחדה במהירות הקול לקראת תחתית מקטעי סלע בעומק כ-200 מייל, מתחת למרכזם של רוב הלוחות הטקטוניים. על מנת לבחון מה גורם לגלי הקול להאיץ, ביצעו המדענים מספר בדיקות על סלעים ומינרלים. רק סוג אחד של סלע מייצר את המהירויות שהמדענים מדדו: כזה שמכיל אחוז עד שניים של יהלומים.
למרבה הצער, אין כל דרך כיום להגיע אל היהלומים הללו, שכן לא קיים ציוד כרייה שיכול להגיע לעומקים הללו. וגם אם אפשר היה - קשיותם האדירה של היהלומים מחזיקה באופן יציב את הקרייטונים, שהם מעין "עמודי תווך" עליהם ניצבים הלוחות הטקטוניים, כך שלא מומלץ להזיז אותם משם. מבחינת העניין התיאורטי גרידא - זה אומר שיש בעולם בערך פי אלף יהלומים מכפי שסברו קודם.
