איש העסקים היהודי והיד דוד דלרחים מואשם שכבעלים של שורת חברות שטיפת מכוניות במחוז אורנג', לוס אנג'לס, סן ברנרדינו, ומחוז ונטורה, נקט באמצעים פסולים כדי להימנע מלשלם לעובדיו שכר מינימום ושעות נוספות.

התביעה, שהוגשה על ידי מחלקת העבודה של ארה"ב, התקבלה על ידי השופט פרננדו אלגין שפסק כי דלרחים ישלם 1.9 מליון דולר שכר לעובדים בדיעבד, 1.9 מליון דולר פיצויים על נזק שנגרם להם, וכן 400,000 דולר קנס.

הפיצוי מכסה חמש שנים של העסקה בהן דרש אלרחים מעובדיו, רובם דוברי ספרדית שאינם מתמצאים בחוק העבודה האמריקאי, לדווח על תחילת העבודה לאחר ההתחלה בפועל וכן לדווח על סיום עבודה כאשר לא היו מכוניות לשטוף אך להישאר במקום בהמתנה ללקוחות הבאים. כך נמנע מלשלם להם על שעות רבות מתוך זמן עבודתם.

לאחר שהתביעה הוגשה, ביקש בית המשפט מדלרחים לספק מידע לתובעים על התנהלות החברה, אך מיד לאחר מכן התברר כי תכתובות אימייל, הקלטות וידאו ממקום העבודה, ורישומי נוכחות הושמדו. שופט מיוחד קבע כי חברת ליטלר מנדלסון, עורכי הדין של ההגנה, העלימו את העדויות בכוונה.

לאחר קרב משפטי קשה, פרסם השופט פסק הדין מעיד על חוסר אמון בבעלי החברה, כשהוא אוסר על דלרחים לדרוש ממנהליו ששכר העבודה לא יעלה על אחוז קבוע מהמכירות. בית המשפט מינה מבקר עצמאי שיוכל להיכנס לאתרי החברה ללא הודעה מראש במשך שנה על מנת לוודא שהשכר משולם כסידרו.

פניה לבית המשפט בסכסוך על תשלום שכר שלא כחוק הוא יוצא דופן. ברוב המקרים בעלי עסקים מעדיפים ליישר את ההדורים בשקט ולשלם את המגיע לעובדים לאחר שנתפסו. הפסיקה במשפט זה מעבירה מסר ברור למעסיקים שגם עובדי כפיים ראויים לשכר ראוי ויש מי שיילחם עבורם.