אפשר להירגע, התשובה היא שלילית. המחקר המשמעותי ביותר שנערך בנושא פורסם בשנת 1965, כשהחוקרים ביצעו סדרת ניסויים במהלכם הם זיהמו את ידיהם במתכוון בכחמישה מיליארד חיידקים. החיידקים היו מזנים שגורמים למחלות שונות, בהם גם Staph ואי קולי.
סבון קשה או סבון נוזלי - העיקר שתרחצו ידיים כראוי
לאחר מכן רחצו המדענים את ידיהם בסבון קשה, כששניים מהם השתמשו באותו הסבון. החוקרים מצאו, כי החיידקים לא הועברו למשתמש השני והסיקו, כי רמת החיידקים שיכולה להתפתח על סבון קשה, אפילו בתנאי שימוש שעלולים להוביל לזיהום קיצוני, אינה מהווה סיכון בריאותי.
בשנת 1988, אישרו את ממצאי המחקר גם חוקרים שהועסקו על ידי חברת המייצרת סבון. החוקרים זיהמו במתכוון חתיכות של סבון קשה בחיידקים פתוגניים, כגון אי קולי ונתנו ל-16 משתתפים לרחוץ את ידיהם בסבונים. לאחר הרחיצה לא נמצאו רמות ברורות של חיידקים על ידיהם של המשתתפים. החוקרים הסיקו, כי רחיצת ידיים בסבון משותף אינה מהווה סיכון בריאותי.
מאז, מדי פעם בפעם, תיעדו מחקרים נוכחות של חיידקים שונים על חתיכות סבון קשה, אך באף אחד מהמחקרים לא נמצאו הוכחות לזיהום המהווה סיכון בריאותי. מחקרים שבוצעו לאחרונה ממשיכים להציג ממצאים לפיהם סבון קשה פשוט מסוגל להילחם בזיהום, גם בתנאים של התפרצות זיהום חמור, כגון וירוס האבולה.
שימוש בסבון קשה משותף אינו מהווה סיכון בריאותי. כך עולה ממספר מחקרים
למרות הממצאים החד משמעיים האמורים, האם בקבוק עם סבון נוזלי בטוח יותר מאשר סבון קשה? בתחילת שנות ה-80, יצאו חוקרים בעלי אינטרסים מסחריים נגד היתרונות שיש לסבון קשה בהשוואה לאלה שיש לסבון נוזלי. עיקר המחלוקת נסב סביב כמות החיידקים שנמצאו על משטחי חתיכות הסבון הקשה או אלה שנמצאו בבקבוקי הסבון הנוזלי. אך השאלה המרכזית אינה קשורה בכמות החיידקים אלא בסיכון הבריאותי.
במרכז לבקרת מחלות ומניעתן ממליצים לרחוץ ידיים כחלק מהטיפול העיקרי למניעת זיהומים. במרכז תומכים בסבון קשה בדיוק כפי שתומכים בסבון נוזלי. בהמשך לדברים אלה, הטעות היחידה שניתן לעשות היא להימנע מרחיצת ידיים, כתוצאה מחשש מופרך לזיהום.
